בגדול, ככה נראית אכילה רגשית

בחודש מרץ האחרון, שמרגיש כמו שנה אחרת בימים כאלה, מסעדת טאיזו יזמה חגיגת בת מצווה מיוחדת במסגרתההקימה לתחייה בתוך כתליהאת מסעדת הסינית האדומה המיתולוגית ל-3 ערבים חד פעמיים. הסינית האדומה, שנחשבת לחלוצה בתחומה, פעלה בתל אביב בשנים 1977-2017, הרבה לפני הצפת בתי האוכל הפאן אסייתיים והביאה לעיר כבר אז את בשורת הרוטב החמוץ מתוק הזרחני, הצ'ופסטיקס ועוגיות המזל.

בעקבות הביקוש וההצלחה אחרי קיום ערבי ההומאז' החגיגיים, הוחלט להמשיך להגיש את התפריט בגרסה מצומצמת במסגרת פופ אפ שיתארח תחת קפה טאיזו מבית הקבוצה בשרונה מרקט. ברוח התקופה, בה מקובל לפנות לאכילה רגשית ולבינג'ים מהסוג המושחת, החלטנו שאין ראוי יותרממשלוח מהפופ אפ של שף יובל בן נריה שכולו הומאז' לסינית האדומה: מזון מנחם מקופסאות שמנוניות של אוכל "סיני" מתקתק ועשיר ב-MSG שאולי יעזור לנו לחיות בסרט של קומדיית ניינטיז חביבה ולא של אפוקליפסת השמדה אטומית.

מתוך התפריט שכולל בין היתר להיטים כמו מרק תירס, עוף בשומשום, מוקפץ סצ'ואן, גיוזות וכו' בחרנו ב-2 ארוחות עסקיות, במסגרתן מקבלים גם מנה ראשונה ושתייה: אחת שלפרייד רייס סיני (92 שקלים+8 שקלים על תוספת שרימפס)וראשונה של סלט מלפפונים סיני; ואחת שלעוף חמוץ מתוק (92 שקלים)בתוספת אורז לבן מאודה וראשונה של צמד אגרול עוף. להן הוספנו מנה ראשונה שלכנפיים צ'ילי תפוז (46 שקלים)ושל סלטבלאק טייגר שרימפס (66 שקלים).

עוד לפני האוכל, צריך לומר משהו על המשלוח של וולט, במהלכו קיבלנו לא פחות מ-3 הודעות על עיכוב. נכון שאלו לא ימים רגילים, אבל הכבישים ריקים ולא היו אזעקות באזור בשעת המשלוח. אז נכון שלהתלונן על משלוח אוכל מרגיש פריבילגי ומנותק, אבל כשמשלמים עליו כל כך הרבה כסף ומקבלים שירות לא הולם - אפשר להתלונן, בטח על איחור של 45 דקות, שלא מיטיב עם אוכל מטוגן ארוז בפלסטיק.

העיקריות עצמן היו טעימות - פרייד רייס עם כמות יפה של שרימפס, תירס גילי, בצל ירוק, ביצה טרופה וצ'ילי גרוס. הטעמים מתעלים על מנות "אוכל סיני" של מזון מהיר, וכך גם מנת העוף חמוץ מתוק - שאומנם אחרי משלוח מגיעה פחות פריכה ובטח כשאוכלים אותה במקום יותר מהנה, אבל עדיין מספקת את האוממי הנוסטלגי, עם ביסים של אורז לבן מאודה, עוף מתקתק ברוטב דביק וחתיכות גמבה, בצל לבן ובצל ירוק. גם מנת הכנפיים היא מנת פתיחה טעימה, על אף שגם פה הפריכות מעט נפגמה מטעמי השינוע.

סלט המלפפונים והבלאק טייגר שרימפס מספקות אופציה מרעננת ובזכות היותן מנות קרות-בטמפרטורת חדר, המשלוח לא פוגם בהם. המנה המאכזבת ביותר היא דווקא אחת מאלה שהכי ציפינו להן: האגרול. הם היו חיוורים, לא טוגנו בצורה אחידה והמילוי כלל משום מה חתיכות עוף גסות וגדולות ולא פרגית קצוצה כפי שכתוב בתפריט. אפילו הרוטב הזרחני לא הצליח להציל אותם. אחרי שעפנו על המשלוח מימה, קצביית הדגים מבית שף יובל בן נריה, אפשר להודות שהסינית האדומה לא עמדה בסטנדרטים הגבוהים שהעמידה ימה, ושאם הפופ אפ רוצה להאריך ימים, עליו להשתפר, בעיקר כדי להצדיק את המחיר הגבוה וגם כדי להמשיך את מסורת המשלוחים המוצלחת של הקבוצה.