לפעמים אחרי משמרת ארוכה על הכביש, נהגים שמוציאים עלייך את העצבים ובטן שמקרקרת כבר כמה שעות, אין לי סבלנות לחכות לארוחת ערב מסודרת בבית ואני חייבת לתקוע משהו קטן וממזרי בדרך הביתה. לכן כשעברתי ברחוב סלמה בדרום תל אביב, וראיתי את השלט המואר של ערוסה ישראלית עם המגן דוד העצום, ידעתי שפה כנראה שאמצא את מבוקשי.

הערוסה הישראלית נפתחה לפני כשנה על רחוב אבן גבירול הסואן בלב תל אביב, מקום קטן שמגיש מאכל אחד – ערוסה/עראייס בשר, במחיר שאין נמוכים ממנו, ותכלס גם אין נמוכים כמוהו, 15 שקלים לפיתה. כמובן שהמזללה הפכה ללהיט, כי מי לא אוהב בשר בפיתה על האש, קלאסיקה מזרח-תיכונית ועוד במחיר של עמאן או דמשק, לא של תל אביב.

בניגוד למזללה באבן גבירול, הסניף בסלמה היה ריק מאדם, נראה כמעט נטוש, שולחן אחד בחוץ עם חצי כסא ומוכר משועמם שלא הרים את העיניים מהנייד גם כשהכין את המנה. לא מזמין בלשון המעטה. בחרתי את המנה הקלאסית, בשר בקר, מהתפריט וגיליתי שהמחיר האמיר ל-17 שקלים והתפריט התרחב וכבר עונה על צרכים של קהל טבעוני אפילו.

ערוסה ישראלית סלמה איילה כהן (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
לוגו מעניין... | צילום: איילה כהן, mako אוכל

בזמן שהמתנתי לפיתה שתיצרב, ספקות החלו להעלות בראשי: המקום אמנם נקי אבל דל, את הפיתות ממלאים בבשר במטבח האחורי ואת התוספות מוסיפים בדלפק הקדמי, חשוד משהו. גם העובדה שהייתי היחידה במקום והבחור שבהה בצג הטלפון היה המלצר, הקופאי וגם השף, העבירה בי תחושה משונה של קטסטרופה קולינרית פוטנציאלית בפתח.

אחרי שהפיתה נצרבה טוב טוב על הגריל, הבחור הרים לרגע את העיניים והוסיף לי קצת ירקות, חמוצים, בצל וטחינה נוזלית. כמה נוזלית? את זה אגלה בקרוב. שילמתי ויצאתי לדרך, כי לשבת שם היה בערך הדבר האחרון שהתחשק לי. נתתי ביס ליד האוטו ובום - חצי מהטחינה על החולצה. טחינה כל כך נוזלית בפיתה כל כך פריכה זה רעיון רע. אבל מה, חוץ מהבושות וחוסר הנעימות, הביס היה טעים. כנגד כל הסיכויים. כל החששות התפוגגו והבנתי שכשיש מוצר מנצח, לא חשוב השירות, העיצוב והאווירה כי הפיתה הזו היא אלופה: קריספית, מתובלת ושמנונית בקטע טוב, ובפנים בשר פשוט, עדין וטעים, כמעט ללא תיבול בכלל, שהפיתה הצליחה לשמור אותו מלהתייבש על הגריל. כל התיבול במנה הזאת מתרחש מחוץ לפיתה, הוא ממש עולה באף בכל פעם שנותנים ביס, וזה השיחוק העיקרי של המנה הזאת אם אתם שואלים אותי.

ערוסה ישראלית סלמה, תוקעת על הדרך (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
אפשר היה להשקיע הרבה הרבה יותר בתוספות, חבל | צילום: איילה כהן, mako אוכל

התוספות היו בסך הכל כיפיות בתוך המנה, אבל כמו בהרבה מזללות, גם כאן הבחירה בירקות נחותים, בין אם מדובר בירקות טריים או מוחמצים, פוגמת בטעם הסופי. מה גם שאפשר היה להשקיע קצת יותר בחלוקה שיוויונית של  הירקות. יצא שבביס אחד אין כלום וביס שני כל הפה בצל. חבל. עוד טיפ טיפה והמנה הזאת הייתה יכולה להיות אטרקציה אמיתית, אבל היא עוד לא שם.

בואו נסכם שבשביל פיתה מעולה עם בשר טעים ב-17 שקלים אני מוכנה להסתפק גם במלפפון חמוץ מקופסת שימורים. את המנה כבר סיימתי בעמידה ברחוב, כי עם כל הכבוד הטחינה הזו לא נכנסת לי לרכב, מספיק שהשאירה לי כתם בולט ומשפיל על החולצה.

ערוסה ישראלית (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
שנייה לפני פיצוץ הטחינה | צילום: איילה כהן, mako אוכל

>> בשבוע שעבר תקענו פיתה עם שרימפס, קלמרי ופילה לוקוס בנצרת

פפוש

ערוסה ישראלית. דרך שלמה 44, תל אביב יפו. טלפון: 052-2944493