לא תמיד קל למצוא חניה בדרום תל אביב, ואם כבר מצאת – יש מצב שכשתרצי לצאת ממנה תגלי שמישהו כבר חסם אותך. יוצא לי להגיע לאזור התחנה המרכזית לא מעט עם רכב, במסגרת העבודה שלי, ולא הייתה כמעט פעם אחת שלא נקלעתי לריב או צעקות. מזל שהאוכל באזור הזה שווה את זה, זה כל מה שיש לי להגיד. צ'יינה טאון הישראלית מה שנקרא.

המדרחוב בנווה שאנן שוקק ועמוס, ככה שאומנם לא חסרות אופציות לזלילה, אבל אני פה בשביל לקצר לכם את ההתלבטויות והחששות ולהמליץ לכם ללכת על המסעדה הנפאלית. פעם היה על הרחוב באו נפלא ב-8 שקלים שהיה שווה התעכבות, אבל לצערי הוא כבר פחות מוצלח.

המסעדה הנפאלית הקטנטנה ממוקמת ממש בקצה המדרחוב, במספר 49, בפנים 4-5 שולחנות בלבד, עיצוב מינימליסטי ועברית בשלל מבטאים. הידידה התורנית שהייתה איתי ואני שאלנו את המלצר/קופאי/מנהל משמרת החביב מה אוכלים פה, התשובה הייתה: נודלס, מומו (כיסונים ממולאים בקר/עוף) וחומוס נפאלי. יופי, ניקח את הכל.

 מסעדה נפאלית נפאלית נווה שאנן (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
ככה זה נראה מבחוץ | צילום: איילה כהן, mako אוכל

החומוס הנפאלי (20 שקלים) הגיע ראשון, ותנו לי לבשר לכם שככה עוד לא אכלתי חומוס. כן, החומוס מגיע עם פיתות, אבל מכל שאר הבחינות – אין שום דמיון להגשת החומוסיות שאני מכירה. הגרגירים לא נטחנים, הם כהים יותר, מתובלים מאוד, יבשים יחסית וחריפים. הפיתות נשארו שלמות כי מה שהיה חסר לנו פה זה דווקא נוזל, אבל המנה טעימה מאוד (וגדולה) ואת הפלפלים, שהיו לי קצת חריפים מדי, יכולתי להוציא בקלות ולהמשיך.

 מסעדה נפאלית נפאלית נווה שאנן (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
אם חריף לכם מדי - ממש קל להוציא את הפלפלים | צילום: איילה כהן, mako אוכל

המנה של הנודלס (20 שקלים) המשיכה באותו קו – פשוטה וטעימה. אטריות ביצים עשויות בדיוק כמו שצריך, ירקות שנותרו בהם פריכות וטעם, כוסברה טרייה ותיבול מדויק. בהרבה מסעדות אסייתיות גובים כפליים על מנה כזאת עם ביצוע פחות טוב. עוד יתרון משמעותי – לא הגזימו עם השמן. מתי אכלתם בפעם האחרונה נודלס שלא נטפו שמן?

 מסעדה נפאלית נפאלית נווה שאנן (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
פשוט וטעים, בלי שמן עודף | צילום: איילה כהן, mako אוכל

בשתי הדקות לפני שכיסוני הבקר המאודים והמהבילים (25 שקלים) הונחו על השולחן וכמעט התיכו את צלחת הפלסטיק שעליה הוגשו, התפשט בכל המקום ריח שהזכיר מסעדות בוכריות ורוסיות ותפס אותנו לא מוכנים. הביס הראשון הבהיר לנו טוב מאוד שמדובר פה במומו – מילוי הבשר של הכיס הרותח תובל בג'ינג'ר, שום, בצל ובצל ירוק והיה טעים, אבל כשהמומו עוף (20 שקלים) הגיעו, באמת התלהבנו. התיבול היה זהה לזה של הבקר, אבל עבד יותר טוב הפעם, כנראה עניין של שילוב. בצק גמיש, מאודה בדיוק מרשים, בעובי מתאים, אבל בכל זאת יש לנו טענה אחת חשובה: לא שאלו אותנו אם אנחנו מעוניינים במומו מאודה או מטוגן. לא היינו יודעים על קיומה של האפשרות הזאת, אבל השולחן השכן קיבל כיסונים מטוגנים כשאנחנו היינו כבר ביציאה ועכשיו אין לנו ברירה אלא לחזור ולאכול את המטוגנים, ונעשה את זה בכיף גדול.

 מסעדה נפאלית נפאלית נווה שאנן (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
מחכה לאכול את זה בחורף | צילום: איילה כהן, mako אוכל

 מסעדה נפאלית נפאלית נווה שאנן (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
רמה גבוהה ביותר. עוד נחזור לגרסה המטוגנת | צילום: איילה כהן, mako אוכל

>>> בשבוע שעבר איילה חיכתה כמעט שעה לשווארמה בכפר יאסיף

Nepali Pasal, נווה שאנן 49, תל אביב יפו