אזור עישון

על המקום הזה, מעושן, שמעתי מידידה ארגנטינאית יקרה שאוהבת את הבשר שלה כמעט כמו שהיא אוהבת את נבחרת האלביסלסטה. מדובר במקום שמתעורר לחיים פעם אחת בשבוע (ימי שישי אלא מה) בבית יהושע, וכל האוכל (פרט לחמוצים) שמגישים בו יוצא ממעשנה שמפיצה ריחות מגרים עד לחניון הסמוך. בתפריט יש כמה נתחים שנמכרים במשקל, וכל אחד מרכיב לעצמו ארוחה. פשוט וידידותי למשתמש. אני מחבבת מאוד מקומות שפועלים פעם אחת בשבוע כמומחלבת עבריוהמעשנה ביקב תשבי, כי ברור שזה מתוך תשוקה ואהבה מאד חזקה לדבר עצמו וזה תמיד עם חיוך ומצב רוח חגיגי.

להתחלה לקחנו פסטרמה הודו (20 שקלים ל-100 גרם), אסאדו ובריסקט (28 שקלים ל-100 גרם). המנות הקלאסיות מה שנקרא. לצד הבשרים הוסיפו לנו על חשבון הבית תפוחי אדמה, סלקים וקלחי תירס שבילו גם הם במעשנה. הבריסקט והאסאדו העסיסי היו האהובים עליי. הם גם הנתחים הפופולריים אצל הקהל הישראלי והטיפול במעשנה מחמיא להם מאוד. הפסטרמה גם היא לא רעה, עוד ג'וקר לחך הישראלי.

דווקא הירקות, שנראים כל כך טוב – לא הרוויחו מהמעשנה כמו הבשרים. גרעיני התירס, שגם ככה מועדים לפורענות בתחום ההיתקעות בשיניים, נהפכו לקשים כמו סוכריות ונדבקים לשיניים. תפוחי האדמה לא רעים, אבל הייתי מצפה לטעם של אש, של מדורה, ויש להם טעם סטנדרטי של אפייה, לא יותר מזה. דווקא הסלקים היו עסיסיים וטובים, ועל כל הירקות והבשר פוזר מלח ים גס וטוב, שגם אותו מעשנים.

לסיבוב השני לקחנו מגש קצת יותר הרפתקני שכלל את כל החצי השני של התפריט: פיקניה, צ'וריסו ובקר מפורק (28 שקלים ל-100 גרם). בשביל הצ'וריסו לקחתי בצד קצת חרדל עוקצני וזה פשוט פגז. מרקם גס יחסית של ניקנוק עבודת יד, תענוג. הבקר המפורק הוא גם ג'וקר מבחינתי, משהו שקשה לא ליהנות ממנו. ועכשיו מגיעים לנתח שהוא מראש לא בהכרח לכל אחד, הפיקניה. לטעמי האישי הוא עדיף לצלייה ולא לעישון – זה תהליך שפחות מחמיא לו ולא מוציא ממנו את המיטב כמו שעושה צלייה על הגריל. מה שכן, בניגוד לירקות של המגש הראשון, כאן הבצלים היו כיפיים, חצי קשיחים וטעימים.

בקיצור, חובבי בשרים מעושנים יעופו על המקום הזה, ידידיהם הצמחוניים פחות, אבל מה שבטוח – אווירה חמה ונעימה. וקחו בחשבון שתצאו עם ריח של עשן ובשר על הידיים.

>> כתבו לאיילה כהן

>> בשבוע שעבר אכלנו בבודגה

מעושן, "מזנון" בבית יהושע. טלפון: 0528772774