אוכל של בית

המזללונת/מסעדונת הביתית של פאני נמצאת במרכז מסחרי קטן בנווה שרת שקצת קשה להאמין שהוא עומד כמו שהוא עומד בכזה מיקום. מצד אחד מגיעים למקום הייטקיסטים מקריית עתידים, ולא רחוק משם עומדים להם פרויקטים של בניינים רבי קומות. מצד שני, המרכז הזה נראה כמו אולפן הצילומים של "שנות השמונים" – חנויות קטנות ואווירה משפחתית שבה כולם מכירים אחד את השני בשמם הפרטי. מה אני אגיד לכם? מפגש של ישן וחדש שלרגע השכיח לי שאני שנייה מצהלה, אחת השכונות ה"צפונבוניות" בארץ.

אז האווירה חמימה, עממית ונעימה: ערימות של סלטים, רטבים, תוספות, סירים ופינוקים. לא פלא שמגיע לכאן כזה קהל כל צהריים. יש לא מעט אפשרויות לארוחת צהריים חמה וניתן לקבל אותן בבגט, בפיתה או בצלחת.

למרות שהאורז והספגטי דיברו אליי מאוד, הלכתי על קציצות עוף בבגט (33 שקלים). הקציצות הולכות לחימום ובינתיים הבן של פאני מסדר לי את הבגט. הבגט הוא מסוג הבגטים הפשוטים של מאפיות בסופרמרקט: דחוסים ורכים בפנים, וקשיחים מבחוץ. משהו שאם לא אוכלים באותו יום אפשר לוותר עליו.

עכשיו מגיע החלק שהוא כנראה אשמתי - בחירת המילוי לבגט לפני הגעת הקציצות. כנראה השפע העביר אותי על דעתי והגזמתי: חומוס, חצילים, חריף, ממרח לימון כבוש, קצת סלט מלפפון ועגבנייה וכמובן טחינה. על כל זה ישבו הקציצות עם הרוטב שלהן. בצד לקחתי לי יופי של רצועות פיתה מטוגנות עם זעתר, פלפל חריף מטוגן וקוביות בטטה. אם הייתי צריכה להמר הייתי אומרת שפאני לא אוהבת שיוצאים ממנה רעבים.

לא יודעת אם זו אשמתי או לא, אבל המרכיבים שבחרתי ממש לא החמיאו אחד לשני. הטעם של הלימון הכבוש היה מר במיוחד, החומוס והחצילים היו סבירים בסך הכל, והקציצות – שהיו אחלה קציצות עוף, במרקם טוב ותיבול מתאים - הלכו לאיבוד בתוך כל הטעמים האלה, וחבל. אני מניחה שאם הייתי לוקחת אותן על אורז, או בלי כל הממרחים האלה, הייתי נהנית יותר. בשורה תחתונה, מדובר בא'-ב' של אוכל ביתי. פתרון טוב למי שחסרות לו הקופסאות מההורים ומחפש אוכל פשוט ומשביע בלי התחכמויות ובלי המצאות.

>> כתבו לאיילה כהן

>> בשבוע שעבר תקענו עראייס והמבורגר מעולים בנס ציונה

האוכל של פאני אקספרס. הצנחנים 4, תל אביב. טלפון: 03-6484360. כשר