מתי בפעם האחרונה יצא לכם לנשנש קקטוס? אם לא ביליתם במקסיקו לאחרונה - התשובה כנראה נעה בין "מזמן" ל"מעולם לא". מכיוון שגם אנחנו באותה סירה, שמחנו מאוד להתנסות בנופאלס - עלי סברס שעשו עלייה ממקסיקו ומגודלים עכשיו גם בישראל. האם זה יהיה יותר טעים או יותר ביזארי? יותר מרענן או יותר חולני? תכף כל התשובות.
סברס בלי קוצים - כבר אהבנו
אם לשפוט לפי שפע המסעדות המקסיקניות שנפתחות אצלנו בתקופה האחרונה (מקסיקלי, לה אוטרה, פאנצ'ו ועוד) - אנחנו כנראה הולכים להיתקל בנופאלס הרבה הקיץ. אם עד כה היה אפשר להשיג אותו בעיקר בצורתו הכבושה - היום מגדל אותו חקלאי בשם שלמה אברבנאל במושב תאשור, והוא נמכר בשוק האיכרים בנמל תל אביב במחיר 6-7 שקלים לקילו (שהוא בערך חמישה עלים).
את הנופאלס אפשר לבשל, לצלות, לטגן, לסחוט למיץ או לאכול כמו שהוא, בתוך סלט קיצי. פוחדים מהקוצים? אל. למרות הקשר שלו למשפחת הקקטוסים, הנופאלס מגיע בלי קוצים בכלל. הוא כן מצריך הסרה של השכבה החיצונית, מלאת הבליטות, במעין גילוח לפני ההכנה, ולכן העבודה איתו לוקחת קצת זמן - אבל לא יותר מהתעסקות עם ירקות נודניקיים אחרים. והפעם זה גם ישתלם לכם בריאותית: הנופאלס עשיר בוויטמין C, מגנזיום וסידן, ונחשב מצוין לסוכרתיים.
עוד באוכל טוב:
- ציוד חובה לקיץ: עוגת ביסקוויטים עם קרם לימון
- אמריקה בורגרס: דיינר המבורגרים חדש בתל אביב
- 3 מתכונים לעוף סיני
על האש: טוסט קקטוס עם מוצרלה
ראשית טעמנו את הנופאלס כפי שהוא - חי, ללא תוספות. אצל חלק מהטועמים התעוררה אסוציאציה של חמציץ, אחרים התלהבו מהמרקם הבשרני-אך-נוזלי ומהחמצמצות המרעננת, אבל כולם הסכימו שמדובר בירק רירי - קצת כמו במיה - שאי אפשר לאכול הרבה ממנו. החלטנו לבשל את הקקטוס, ולראות מה קורה. יצרנו כריכוני נופאלס עם מוצרלה וטיגנו אותם בשמן זית. הטיגון גרם לנופאלס לשנות את צבעו ומרקמו, והוא נעשה דומה לפלפל ירוק גם בצבע וגם במרקם. הטיגון גם עידן את טעמו והפך אותו נעים לאכילה - אם כי הריריות נותרה בעינה.
אם לסכם, כמו בהרבה מהמאכלים הנידחים והביזאריים - גם הנופאלס יכול לספק פתרון טוב לטבעונים. הוא מעניין, אפילו טעים בדרכו, אבל לא מתאים לחך השמרני וגם לא למי שהצירוף "אוכל רירי" הוא בעיניו אוקסימורון. אם אתם לא מצליחים להחליט, תמורת 6-7 שקלים תוכלו להתנסות בו בעצמכם. אנחנו פה, מחכים לשמוע מה חשבתם.