גם אם אתם לא תופסים מעצמכם פודיז, סביר להניח שנתקלתם בשבועות האחרונים בידיעות על פתיחת מסעדת אוכל רחוב חדשה בשם פוקי (Poke) בתל אביב. המקום אמור להביא לישראל טרנד קולינרי שמקורו בהוואי, וזוכה בימים אלה לפריחה גם בחלקים נוספים של ארה"ב: קערה צבעונית שנקראת פוקי (או ליתר דיוק פוקה), והיא כוללת אורז פושר, דג נא ושלל ירקות ורטבים על מישור שנע בין המקסיקני - עם נופאלס (קקטוס כבוש) וחלפיניו - לאסייתי, עם אצות, ג'ינג'ר כבוש וביצי דגים. בקיצור, מה שקורה כשהרעיון של הביבימבאפ הקוריאני פוגש את הבוריטו והסושי.

עוד המון סיפורים ואוכל טעים בפייסבוק שלנו

עוד לפני ערב ההרצה הראשון, שנערך כאן בסוף השבוע האחרון, היו שהגדירו את הפוקי כהבטחה הלוהטת של הקיץ. היו שאפילו הגדילו לעשות והספידו את הסושי לטובת הקערה השקופה והגדושה. לנו איכשהו נראה שהדרך לנבואת הזעם הזאת עוד ארוכה. מה גם שממש לא רחוק מהפוקי נמצאים השי שי, שהביאו את הבשורה החדשנית שלהם לתחום הדגים הנאים, הרטבים הנועזים, אורז הסושי ומה שביניהם כבר לפני כחצי שנה. אבל כאלה אנחנו בישראל, רק אומרים לנו אמריקה ואנחנו נדלקים ורצים לעמוד בתור. תשאלו את הזכיינים המקומיים של ברגר קינג.

פוקי שנוי במחלוקת

אז איך הייתה החוויה באחד המקומות המדוברים של השבועות האחרונים? בקצרה: שנויה במחלוקת. שלא תבינו לא נכון, מהרגע הראשון רואים שעומד מאחורי המקום הרבה מאוד רצון טוב. הבעלים, שהם גם אלה שעומדים מאחורי הבר ומרכיבים את המנות, משקיעים מעצמם המון. כל מי שנכנס מתקבל בסבר פנים יפות, בסבלנות וביחס טוב - ובימים שבהם שולטות ההיפסטריות והאפאתיה אצל נותני השירות, אי אפשר לזלזל בזה.

קערת פוקי תל אביב
קערות הפוקי. משביעות וצבעוניות | צילום: ג'רמי יפה, אוכל טוב

אלא שגם הבעייתיות בפוקי ניכרת כבר ברגע הראשון. נאמר זאת כך: יש משהו בשילוב של קיץ ישראלי לוהט, מקום קטנטן וצפוף עם מיזוג אוויר לא מספיק עוצמתי ומקבץ דגים נאים בוויטרינה שזועק לאוויר סימני שאלה. ועדיין, התגברנו על החששות והחלטנו - כמו המוני האורחים הנוספים שחלקו אתנו את החלל - להזמין.

את הפוקי אפשר להרכיב לבד (כפי שמעודדים הבעלים לעשות) או להזמין מכמה מנות קבועות בתפריט. מתחילים בבסיס: בוחרים אורז לבן, אורז מלא (שלא היה בנמצא כשאנחנו היינו), קייל או חסות (שהופכים את המנה לסלט לכל דבר). ואז עוברים לדג נא (טונה, סלמון או דג יומי משתנה), פטריות פורטובלו בתחמיץ או טופו לטבעונים, שלל ירקות ורטבים מגניבים כמו ווסאבי ואבוקדו, טרטר או ספייסי מיונז.

עוד באוכל טוב:

אנחנו הלכנו על האורז הלבן (שהיה לצערנו חם ולא פושר), ולו שידכנו סלמון נא, צ'ימיצ'ורי, מנגו, אבוקדו, אצות, ג'ינג'ר כבוש, מלפפון, צנונית ובצל ירוק וסגול (38 שקלים, ועוד 12 שקלים לתוספת שתייה במילוי חופשי); ניסינו גם מנה של אורז עם הדג היומי (שהיה בס), מלפפון, נופאלס, אבוקדו, ביצי דגים, ברוקולי וצ'אטני מנגו שהזהירו אותנו שהוא מתקתק, רק שלא ידענו עד כמה (40 שקלים, בתוספת 12 שקלים לשתייה במילוי חופשי).

במבחן התוצאה, הפוקי היה בהחלט חביב. הטעמים, גם של מרבית הרטבים, היו מעודנים ולא אגרסיביים. אפשר לומר שהמנה הזאת באמת מהווה אופציה לא רעה לימי הקיץ, כשכל כך חם בחוץ ולא מתחשק לאכול כלום. אז מה הבעיה? ברמה האסתטית, היה מדובר בביאוס מוחלט. בניגוד לשי שי (סלחו לנו שאנחנו מזכירים אותם שוב, אבל הקרבה הגיאוגרפית והרעיונית לא מאפשרת לנו לעשות אחרת), שהצליחו ליצור וריאציה חדשנית לרול הסושי עם טעמים עזים וחדשניים ארוזים ברולים ענקיים ויפים - הפוקי נראה יותר כמו סלט להרכבה עצמית, וזאת לא מחמאה. הירקות והרטבים הצבעוניים, לצד הדגים והאורז שמשמש כקנבס ניטרלי לכל הסיפור הזה, היו יכולים בהחלט ליצור מראה מפתה של קערה יפהפייה, אבל בסופו של יום יצרו תערובת מעט עכורה של המוני רכיבים, שאינם מפתים למראה (גם אם טעימים).

בשורה התחתונה: למרות הריג'קטים, הפוקי הוא תוספת מצוינת ולא שגרתית לסצנת אוכל הרחוב שהולכת ותופסת אומץ ברחבי הארץ. המנה כיפית למדי, לא עולה יותר מדי (בכל זאת, מדובר בדגים שהם עסק יקר בהחלט) ומשביעה. מה שכן, יש בהחלט שיפורים שרצוי לעשות עכשיו, כשעוד אפשר - ורצוי שהם יתמקדו בתנאי התחזוקה ובאופן ההגשה. אנחנו מלאי תקווה.

פוקי. אבן גבירול 20, תל אביב. 03-9094066. כשר

>> לכל חדשות האוכל