הרופטופ הכי תל אביבי נפתח דווקא בעיר הכי דרומית

יש באילת הכל. אוכל רחוב מעולה שמחכה למי שמוכן לעזוב את אזור המלונות ולעלות לעיר, מסעדות חוף, מוסדות ותיקים כמו המחבוא של אדי, שלפי השמועות אמור לחזור בקרוב למרכז העיר, מסעדות חדשות יחסית שהביאו לפה סושי מעולה (סולו) ואוכל תאילנדי אמיתי (תאיסטורי), ועכשיו באמת שאי אפשר לומר שאין כאן אוכל טוב. והמקום החדש שנפתח לאחרונה בעיר הכי דרומית שלנו סוגר לא רק את הפינה הקולינרית, אלא גם את זו של הבילוי התוסס של הלילה. הכירו את זנזי - רופטופ עם סטייל תל אביבי ואווירה שיקית שמביא את העיר ללא הפסקה לחופי הים האדום. בעיר שבה כולם נוסעים לבלות, לא ברור איך אף אחד לא הרים את הכפפה הזו עד עכשיו.

זיו שני, יזם חיי לילה ותיק שאחראי על שלוותה בתל אביב, הקים את ויסקי גוגו וגם היה אחד מבעלי מועדון ה-TLV, החליט להתלבש על אחד המבנים המיתולוגים בעיר, מגדלור הספירלה שצמוד לגשר של הטיילת. הוא זיהה את הפוטנציאל של הלוקיישן הזה, והחליט להפוך אותו לרופטופ הראשון בעיר. מיד נחזור לאווירה אבל ראשית ראוי להתמקד באוכל.

זנזי הוא קודם כל בר. לא בר-מסעדה ולא מועדון, אלא בר פר אקסלנס. אבל גם הברים היום מציעים מענה קולינרי ברמה, וזנזי אינו שונה. לצורך בניית התפריט גייס שני את קובי רווה, שף מקומי עם רזומה שכולל מוסדות כמו פאגו פאגו, ובימים אלה מגיש מטבח ניקיי (טרנד קולינרי שנולד ממטבחי קהילת המהגרים היפנים בדרום אמריקה) במסעדת סולו. רווה, המתמחה בעבודה עם דגים, בנה לזנזי תפריט עם הרבה מנות ים ומנות אופנתיות, ויש בו לא רק נשנושים אלא אוכל ממש, שיכול להיות יופי של ארוחת ערב ולא רק כמלווה של האלכוהול. שני רצה מקום שמוגדר כושר פרנדלי, לכן אין בו שילוב בין בשר וחלב וגם לא פירות ים. בעתיד ייכנסו לתפריט גם כמה מנות בשריות.

בינתיים תמצאו פה נשנושים כמו טאקו טונה (60 שקלים), טוסטדה סביצ'ה, שהן קונכיות פריכות עם דג נא (58 שקלים), פיצה אישית עם מוצרלה, פרמזן, גורגונזולה, אמנטל ושמנת כמהין (58 שקלים), ומנות מאסט, אבל עם קטע, כמו בוראטה המוגשת עם עגבניות שרי, קרעי פוקצ'ה, רוטב בזיליקום, סומק, בלסמי מצומצם ופרמזן (72 שקלים).

התפריט מציע גם כמה סלטים שאני מוכנה לחלוטין להכניס תחת קטגוריית "מהטובים ומעניינים שטעמתי לאחרונה". זה כולל סלט עגבניות ערבה עם גבינת טולום טורקית, חלמון ביצה חצי קשה, אנשובי ים תיכוני, זיתי קלמטה, טאסוס וסנטה, בזיליקום טרי, זעתר ושמן זית (58 שקלים) וסלט ענבים ועשבים המשלב ענבים ירוקים, נענע, פטרוזיליה, שומר פרוס דק, בצל סגול, צנוברים קלויים, שמן זית, סומק וסילאן (58 שקלים).

300 מטר של חוויית בילוי

אבל מה שהכי הלהיב אותנו ברופטופ השיקי הזה הוא הניתוק שלו מהכאוס האילתי הרועש שבתוכו הוא פועל. מערכת הסאונד של זנזי מנתקת לחלוטין את היושבים על הגג, משכיחה כל זכר משירי קאלט המושמעים ברחוב מצידו השני של המבנה.

גופי התאורה היפים של אמן תאורה מפרדס חנה בשם ראם לוי, עליהם הוא עבד חודשים ארוכים, יוצרים מין מסגרת גג יפה לבר. מסביב לדלפק הבר הארוך, ליד שולחנות גבוהים שממוקמים צמוד למעקה, תלויים אהילי קש יפים בסגנון באלי שעיצבה מעצבת ישראלית בשם אנסטסיה. יש במקום גם עמדת דיג'יי שפועלת בין רביעי לשבת, והשירותים קיבלו עיצוב דרמטי עם מראות, אלמנטים מגולפים מעץ, ספה חצי עגולה וקירות צבועים בצבע עמוק כתום. בכניסה ליד המארחת יש קיר עץ מגולף שאני צופה לו עתיד מבטיח ברשתות. על עיצוב המקום חתום ניר רן, שיצר פה שילוב מגניב בין אפריקה, זנזיבר ובאלי. בקיצור, זנזי.

בסופו של יום יש פה 300 מטר של חוויית הבילוי הכי תל אביבית שאי פעם הייתה באילת. שני, שנחשב לחלוץ בתחומו ובין השאר הקים ב-2009 גם את הרופטופ הראשון בתל אביב (זה היה על הגג של בית גיבור ושמו היה סאבלט), יודע איך לעשות את זה נכון. מצפה לכם כאן גם חווייה אלכוהולית טובה, עם אספרסו מרטיני, מרגריטה מלון וקוקטיילים מיוחדים שמוגשים בתוך כוס שוט. באמת שזה השילוב המושלם ללילה של בילוי תוסס במקום לקרוס על המיטה במלון.

כתובת: בניין הספירל (ליד גשר הטיילת). שני-שבת 20:00-2:00