טרנדיות היא ללא ספק אחד הרכיבים המשמעותיים באוכל. יש כאלה שנעלמים באותה המהירות שהופיעו ויש כאלה שנשארים לתמיד. באבל-טי וקינוחי המוצ'י הם מהטרנדים שהגיעו לכאן ב-2020, הקהל התלהב מהאינסטגרמיות ומהנחמה שסיפקו המרקמים הנעימים בפה, והם השתכנעו להישאר. אם עדיין לא נתקלתם במשקה צבעוני עם כדורי טפיוקה נימוחים בתחתית או בקינוח העגול והצבעוני מיפן, כנראה שחייתם בשנתיים האחרונות על כוכב לכת אחר.
מקורו של הבאבל-טי בטייוואן ובשנות ה-80 הוא הגיע בזכות מהגרים לקליפורניה, ואילו המוצ'י הוא קינוח יפני שעשוי מבצק אורז. הוא רך, קרמי וצבעוני, בעל צורה של כיפה ומגיע בשלל מילויים. עונג צרוף מרגע שלוקחים ליד ועד שהוא נעלם בחלל הפה.
מקום בשם Mochikva מסתתר בין החורבות של מה שהיה פעם רחוב בן יהודה, ובו לקחו את המשקה והקינוח הטרנדיים למקום מעניין ומיוחד והעניקו להם מיתוג שלא מפחד מתיוג.
מאז שהפך ליעד בלתי חדיר בגלל חפירות הרכבת הקלה, בן יהודה הוא כנראה לא אזור שתשושו להגיע אליו, אבל מוצ'יקווה הוא בהחלט סיבה מעולה להגיע. נתחיל בזה שהחנות היא ההפך הגמור ממראה הגדרות והחפירות שעוטף אותה: עיצוב הפנים בסגול ובוורוד מלבב ומזמין מאוד להציץ ולהיכנס פנימה, ובכניסה יש כורסה סגולה עגולה מרופדת בריפוד פרוותי ומעליה מראות עגולות שפשוט דורשות להעלות את החוויה לאינסטגרם. את מרכז החלל תופס דלפק ענק ומאחוריו מעבדת תה עם מכלי נירוסטה ומכונה לסגירה הרמטית של הכוסות עם ניילון. בוויטרינה צנועה נחות שתי גרסאות של מוצ'י: המוצ'י היפני, שמיוצר בהתאם למסורת מבצק אורז דביק וממולא בעיסה מתקתקה וטעימה, והגרסה האמריקאית, מבצק אורז דביק גם היא, אך במילוי גלידה. יש גם חלון פתוח לרחוב - מצד הרחוב אפשר להיצמד אליו וליהנות מהמשקה בעמידה, ומהצד הפנימי יש בר ישיבה עם שני כיסאות גבוהים. קחו משקה, קחו מוצ'י ותיהנו מה"נוף".
ומה בתפריט? בין השאר גולדן שיקוקו מבוסס על תה שחור בתוספת מיץ יוזו הדרי עם פרוסות תפוז, דבש הדרי וטפיוקה מתפצפצת בפה; ובאבל טי כנאפה ופיסטוק מסקרן שמוגש עם שערות קדאיף, מחית פיסטוק, חלב שקדים, טפיוקה ומסקרפונה מוקצפת. בסך הכל התפריט מציע 10 סוגים של באבל-טי, שיכולים להגיע בכוס בינונית (27 שקלים) או גדולה (30 שקלים), על בסיס חלב רגיל, חלב סויה, חלב שקדים או חלב שיבולת שועל. חוץ מזה יש גם משקאות בשם Boujee Boba, שזה הבאבל-טי המשודרג, שיכול להגיע למשל בתוספת שומשום שחור, קרם מאצ'ה ומיני מוצ'י מעל.
את המקום החמוד הזה פתחו שתי נשים, שרה הופ (24) שעלתה לפני 7 שנים מקליפורניה וסורה רובין (23) שעלתה מאנגליה, והן הלכו עד הסוף עם הקונספט הנשי. המקום זועק נשיות, לא רק בגלל בחירת הצבעים והתפריט שכל נערה תמצא בו הרפתקה. השירותים, למשל, מאובזרים במוצרי היגיינה נשיים, כך שברור לחלוטין מי קהל היעד של המקום.
לפני 4 שנים שרה הופ התחילה לייצר באבל-טי ומוצ'י בבית מתוך אהבה לשני המוצרים האלה עוד מילדותה בקליפורניה, ובארץ הבינה שאין מהם מספיק. לפני 10 חודשים היא פתחה את המקום שמחבר בין המילה מוצ'י לשם משפחתה hope, כלומר תקווה. "כשארזתי את המזוודה שאיתה עליתי לארץ, אמא שאלה אם אני רוצה לקחת גם טפיוקה", היא מספרת, "כי באבל-טי זה משהו שממש גדלתי עליו".
במוצ'יקווה מייצרים את הכל במקום ולא משתמשים באבקות טעם, ככה שהמוצ'י מכילים פירות טריים. מוצ'י קרם ברולה עובר השחמה קלה עם ברנר לפני ההגשה, ובתוך מוצ'י טירמיסו יש שכבות של עוגת ספוג עם קקאו וקרם מסקרפונה. כל המתכונים הם פרי יצירתה של שרה, וכל הטעמים מקוריים ומשתנים כל הזמן. הייצור מתרחש בחדר פנימי ומדי כמה זמן יוצא מגש חדש עם מוצ'י חדשים לוויטרינה. גם את הטפיוקה מכינים במקום על פי מתכון סודי. אחרי שהבצק מוכן הוא עובר למכונה מיוחדת ששרה וסורה ייבאו מהמזרח הרחוק, שהופכת אותו לכדורים.
כשיתקרר קצת (אבל באמת), שרה מתכננת להוסיף לתפריט קינוח יפני נוסף - לביבות דאנגו על שיפוד שיוגשו עם מטבלים מתוקים, וגם מוצ'י דונאט: "אני ממש רוצה שהמקום שלי יהיה השראה לבנות צעירות, וגם אשמח ממש שאנשים יפסיקו לשאול אותי אם אבא פתח לי את העסק".
מוצ'יקווה (Mochikva). בן יהודה 89, תל אביב. טלפון: 053-9314321