250 שקלים לבראנץ' זוגי, אז לפחות שיהיה מעולה
הבראנץ’ החדש והטבעוני של משק ברזילי לא זול, לא מתנצל ומספק תמורה הגונה. בדיוק בגלל זה הוא מצליח להפתיע גם את מי שלא טבעוני בכלל ואפילו להצדיק את מחירו הגבוה
אנחנו מתעסקים הרבה ביוקר המחיה בתחום המסעדנות: מחירים במסעדות שזינקו, שפים שמקטינים מנות ובגזרת הבראנצ'ים המצב חמור אפילו עוד יותר. ארוחת הבראנץ' ההדוניסטית, שנהייתה פופולרית במיוחד והפכה את ארוחות הבוקר לפחות רלוונטיות, נושקת לשיאים חדשים.
מחוץ לתל אביב, בראנץ' עולה קרוב ל-100 שקלים לאדם, ובתל אביב עולה בסביבות 150 שקל. מחיר דיל זוגי נע בין 300-150 שקלים ומחוץ לתל אביב בראנץ' זוגי יעלה 140-280שקלים. במחיר הזה מקבלים לא מעט: בופה או מנות פתיחת שולחן, מנה עיקרית, מיץ, קפה, קוקטייל והבטחה שלא תצטרכו ארוחת צהריים, רק שנ"צ.
בהתאם לטרנד, במשק ברזילי (שחוגגים בימים אלה 25 שנות פעילות) השיקו תפריט בראנץ' טבעוני חדש. חמושה בלא מעט ספקות, הגעתי למסעדה, שיושבת באותו לוקיישן קסום בנווה צדק, בידיעה שמגמת הטבעונות בדעיכה ועם חשד שהחוויה לא תצדיק את המחיר הגבוה: 250 שקלים לבראנץ' זוגי.
מה נותנים בבראנץ' החדש של משק ברזילי?
הדיל הוא כזה: תמורת 250 שקלים לזוג מקבלים פוקצ'ה, סלט, 5 פתיחים, 2 מנות עיקריות ושתייה קלה וחמה. במקום פוקצ'ה אפשר ללכת על לחם טף מונבט, ואחרי טעימה אפשר לומר ששתי האפשרויות מעולות. הן גם אידיאליות לניגוב כל מה שמגיע בצלחות הקטנות.
בגזרת אותן צלחות קטנות טעמתי סלט ביצים מעולה, גם אם מתייחסים אליו כאל סלט ביצים טבעוני וגם אם מתייחסים אליו כאל ממרח טופו מוצלח; לאבנה קשיו לא ממש דומה ללאבנה מבחינת המרקם וחסרה בה חמיצות, אבל גם במקרה שלה מדובר בממרח טעים; סביצ'ה חצילים שהודות לתוספת אצות נורי וטיפול נכון בחציל אשכרה הרגיש כמו מנת דגים נאים; פטה עדשים שחורות עם שום קונפי - קרמי עשיר ובעל טעמים עמוקים; ואיקרה ארטישוק מפוצץ אומאמי.
מהסלטים בחרתי בסלט קיסר, שהיה הגרסה המוצלחת ביותר מתוך מאות סלטי קיסר שטעמתי השנה, בלי קשר להיותו טבעוני: קוביות גדולות ורכות של טופו במרקם ענני, מלא רוטב סמיך טעים ופירורי גבינה טבעונית שהייתה תחליף מעולה לפרמזן מבחינת הטעם, המרקם והכמות.
העיקריות של הבראנץ'
ואז הגיעו העיקריות: כריך רוסטביף ואומלט מנגולד. מדובר במגה כריך, שיכול לספק כארוחת צהריים גם בלי שום תוספת אחרת. הוא הגיע עם חצאי תפוח אדמה אפוי שהיו פריכים כאילו טוגנו בכמות גדולה של חמאה. הבסיס לכריך הוא אותה הפוקצ'ה המעולה מתחילת הארוחה, רכה ואוורירית בפנים, קריספית ושומנית מבחוץ. ה"רוסטביף" מתוצרת רידיפיין, שהזכיר בטעמיו לשון בקר מתובלת היטב. עם הבשר היו בכריך גם פרוסות עבות של גבינת קשיו, חסה, עגבנייה, בצל, מלפפון חמוץ ואיולי חרדל לימוני בעל מרקם מיונזי עדין, שביחד הרכיבו ביס מושלם.
האומלט השמנמן, שלא נופל משום אומלט ביצים אחר, הורכב מבלילת קמחי חומוס ואורז מותסס ,עם מנגולד שהיה מקופל יפה ובפנים התחבאה גבינה שנמסה מהחמימות של האומלט. לצד האומלט הוגש סלטון מרענן של עלים ורוטב חמצמץ.
אז מה חשבנו על הארוחה?
משק ברזילי הוא הדינוזאור האחרון שנותר בתל אביב מתקופת הפריחה של המסעדות הטבעוניות בעיר (כמובן שגם גודנס,J17 ו-OPA עדיין שחקניות מרכזיות בזירה). התפתחות שוק תחליפי בשר, חלב וביצים הפכו מנות טבעוניות רבות לפחות מסעירות והשיח סביב מסעדות טבעוניות מתמקד בהשפעות סביבתיות בעיקר. תחום הבראנץ’, למרות כל צקצוקי הלשון, נשאר חזק, מבוקש ויקר, ונראה שהמחירים רק ימשיכו לטפס.
אז אם נחזור לשאלה האם 250 שקל הוא מחיר סביר לארוחת בוקר או בראנץ', התשובה היא לא. אבל האם הארוחה שאכלתי במשק ברזילי שווה את הסכום הזה? בהחלט כן, אני אשמח לאכול אותה שוב, למרות שאני לא טבעונית בכלל.