מכירים את הרגע שבו אתם מוציאים מהמקרר מוצר שנראה ומרגיש לכם בסדר גמור, אבל תאריך התפוגה שלו עבר? זה קורה כל הזמן, וחלקנו הגדול מעדיף להיכנע לכיתוב (כי המדבקה בטח יודעת יותר טוב מאתנו) וזורק את המוצר בבאסה גדולה. זאת למרות שפעמים רבות המוצר בכלל לא הספיק להתקלקל - וכך אנחנו זורקים לפח אוכל טוב וכסף לא פחות טוב שהוצאנו עליו.
הסיטואציה הזאת מתרחשת, לפי יואב לוי מחברת פרשפוינט הישראלית, בעיקר בגלל ששיטת תאריכי פג התוקף הנוכחית - שמשמשת אותנו כבר 60 שנה - מיושנת. תאריך פג התוקף מושפע באופן הגיוני מהטמפרטורה שבה נשמר המוצר. בעולם דינאמי המוצר עובר אי אילו גלגולים ומאוחסן בטמפרטורות שונות, כך שהיצרן נדרש להניח כי טמפרטורה ממוצעת כלשהי היא זו שיש להסתמך עליה, אך לפעמים ההשערה הזו רחוקה מהמציאות. למשל, מוצר שנשמר בטמפרטורה של 4 מעלות צלזיוס (טמפרטורה מומלצת למקרר ביתי) יכול להישמר יום או אפילו יומיים יותר ממוצר שמאוחסן בטמפרטורה של 7 מעלות.
פרשפוינט, חברה ישראלית שיושבת בנשר, עובדת כבר כמה שנים על מדבקה מיוחדת שאמורה להחליף בעתיד הקרוב את שיטת פג התוקף הנוכחית. המדבקה, שעלות ייצורה נמוכה מאוד, כוללת סנסורים מודפסים שמרגישים את הטמפרטורה שבה מאוחסן המוצר ולפיה נותנים אינדיקציה מדויקת לאורך חיי המדף שלו, וכך היא מהווה בעצם אזהרת פג תוקף חכמה וחסכונית.
סודו של הקוטג' שנשכח מחוץ למקרר
"המדבקה הזו בעצם מרגישה את הטמפרטורה כל הזמן, וקורה בה תהליך כימי ופיזיקלי שמחקה את מה שקורה למוצר", מסביר לוי. "התהליך הזה משנה את איך שהמדבקה נראית, למשל - היא מחליפה צבעים לירוק, שמשמעותו שהמוצר תקין, ולאדום, כשהוא פג תוקף. זה קורה כפונקציה של הזמן שעובר, הטמפרטורה שבה המוצר הספציפי אוחסן וסוג המוצר, כי כידוע קצב הקלקול שונה בין מוצר למוצר. זה נותן אינדיקציה מדויקת של מה שקורה למוצר באמת. זה כמו לשים רנטגן לכל המוצרים בסופר".
עוד באוכל טוב:
- אמריקה משתלטת על המסעדות, ואנחנו אוהבים את זה
- 10 מנות יוגורט מפתיעות ברחבי הארץ
- זיווג משמים: חטיפי בייגלה ושוקולד
מטרת המדבקות החכמות, שהן לא המוצר היחיד בשוק שמנסה לנפץ את מחסום שיטת הפג תוקף הנוכחית, היא להוות פתרון יציב בקנה מידה רחב לשימושיות המוצרים. מלבד האפשרות לחסוך כסף רב ולצמצם את כמויות המזון העצומות שנזרקות לפח מדי שנה כתוצאה מהשיטה הנוכחית, האפשרות של המדבקות החכמות אמורה להיות גם בריאה יותר לצרכנים.
"אם ניקח למשל שני קוטג'ים שמיוצרים באותו יום, אבל אחד מהם נותר בטעות בלילה מחוץ למקרר ואיכותו נפגמה, בעוד השני נשאר במקרר ואוחסן כראוי, את תוכלי לראות שינוי בסנסור שיתריע על מה שקרה למוצר", אומר לוי. "באותה מידה גם אם הייתה הפסקת חשמל במקרר במהלך הלילה ואת לא יודעת מזה, בעזרת המדבקה את תדעי לזרוק את המוצר ולא להסתכן".
יצרני המזון מטרפדים
ברמה הפרקטית, בתקופה הקרובה תתחילו לראות ניצוצות של שיטת המדבקות החכמות בסופרמרקטים במזרח ובאירופה, וכן ברמת הפיילוט בארה"ב. ואצלנו? למרות עליית הנושא למודעות, השינוי ככל הנראה ייקח עוד זמן. "הסבירות היא שהמוצר יחדור לשוק הישראלי אחרי שמדינות מתקדמות יותר יממשו אותו בקנה מידה רחב והיצרנים יבינו את הערך המוסף האדיר לצרכן", מסביר לוי. "בכל מקום בעולם שבו דגמנו את המוצר צרכנים הגיבו בצורה מאוד טובה. אך בארץ בינתיים חברות מזון טרפדו את ההתקדמות".
על פי לוי, נדרש בישראל שינוי גישה: "באופן כללי, בייחוד לאור ההתרחשויות בישראל בתקופה האחרונה עם כל נושא הסלמונלה במוצרים, רואים שהאכפתיות של יצרני מזון מהלקוחות בארץ אינה גבוהה", הוא טוען. "גם במקרים כאלה, אגב, שרשרת קירור וידע על אופן האחסון הם חשובים. אבל אני מאמין שלמרות המכשולים בדרך ליישום כאן, השינוי יקרה גם בארץ, כי מי לא רוצה בריאות טובה יותר לצד חיסכון בזריקה של מוצרים תקינים?"