המוגזמות שלכם חזרו: טעמנו את קולקציית הסופגניות של רולדין ל-2025

רגע אחד עוד זללנו עוגות דבש, והנה הושקה אתמול (רביעי) קולקציית 2025 של סופגניות רולדין, מזכירה לנו שמספיק להוריד לדקה את העיניים והחג הבא כבר מתדפק בדלת. 

הקולקציה של רולדין היא לא רק הסנונית שמבשרת את בואו של חנוכה, אלא אירוע בפני עצמו. מה לא אמרו עליהן - מוגזמות מדי, יקרות מדי, לא טעימות, הכי טעימות. אנחנו עם שבהחלט לוקח את הסופגניות שלו ברצינות. מה שהתחיל לפני אי אילו שנים עם מילויים וטופינגס קצת יותר מיוחדים, הפך בשנים האחרונות למשהו שאי אפשר להתעלם ממנו - בין אם אתם מאלה שעומדים בתורים הארוכים בשבילן או מרימים גבה ונשארים נאמנים לסופגנייה עם ריבה. 

השנה יש שלוש סדרות בקולקציה, סדרת הפטיסרי והסדרה האייקונית המוכרות, וסדרה חדשה בשם עננים המבוססת על בצק חדש האמור להיות רך, קליל ואוורירי יותר. ההבדלים ביניהם לא לחלוטין ברורים (והאמת שלא תמיד אפשר להרגיש אותם), אבל כמו תמיד, הקולקצייה כולה מושקעת מאוד ומלאה כל טוב. שניגש למבחן הטעימה?

המנצחת הגדולה

דולצ'ה בננה: קרמו קרמל בננה, ריגטו שוקולד אגוזי לוז וטופי קרמל בקראסט סוכר קינמון

הסופגנייה הזו היא מסדרת עננים החדשה, והיא אכן הכי ענוגה, הכי מפתיעה והכי טעימה בקולקצייה. למרות השם המפוצץ וריבוי המרכיבים, יש בה משהו אחר ודווקא ממש לא מוגזם. מאופק, אפילו. הטופי מוסיף המון והופך את הסופגנייה לקרמלית, ואגוזי הלוז וקראסט הסוכר מקבלים ממני דוז פואה.

סגנית ראשונה

שוקולד סוכרה: שונטי שוקולד חלב, וריגטו שוקולד אגוזי לוז וקריספי שוקולד

גם זו סופגנייה מהקולקצייה העננית, ויש בה טעמים בולטים של אגוזי לוז מה שמעניק לה טוויסט מעניין שגם משאיר זיכרון של טעם מוקה בפה. היא מתוקה, אבל בצורה מתוחכמת ומעניינת, ומתאימה מאוד לאניני טעם שרוצים לנסות משהו קצת אחר. 

סגנית שנייה

מרנג לימון פטל: קרם לימון, מרמלדת פירות אדומים, קראסט סוכר, פטל ומרנג צרפתי

השילוב של המרנג שמעל והבצק הענני של הסופגנייה לגמרי הוציא ממני אנחת עונג. זה ביס שהוא שלמות גם מבחינת מרקם וגם מבחינת טעם. גם המילוי פה הוא שילוב מרקמים וטעמים מעולה - מתוק וחמצמץ ורך וקריספי, תענוג ממש. פה בהחלט הורגש בצק העננים, הוא נעלם בפה תוך שנייה והיה קליל, לא שומני וכיפי ממש.

המוגזמת בקטע חיובי

פיסטוק פרלינה: קרמו פיסטוק שוקולד לבן, פרלינה פיסטוק וקריספי פטל.

הסופגנייה הזו מהקולקציה האייקונית היא ללא ספק אחת המוגזמות מבחינת שילובים, אבל איכשהו זה עובד לא רע. אולי בזכות איכות הפיסטוק או אולי הודות למרקמים השונים של הקרמים - העליון דחוס מאוד והמילוי קרמי ונוזלי הרבה יותר. שניהם בעלי טעמים מאוד חזקים של פיסטוק ורמת מתיקות שונה, והקריספי פטל החמצמץ שמצפה את כל האירוע מאזן את המתיקות המוגזמת (לצרות שהגלייז הפיסטוקי שמצפה את כל הסופגנייה לוקח את ההגזמה עוד כמה רמות למעלה). בכל מקרה, מי שמכורים לפיסטוק יחשבו שמדובר ביציאה מבריקה.

זו שצריך לאכול לבד 

שוקולד קפה נואר: פטיסייר קפה, פרלין אייריש קרים, ציפוי רושרס, שונטי שוקולד מריר, וריגטו אגוזי לוז

הסופגנייה הזו מקולקציית הפטיסייר עצומה במשקל ובגודל. בצד החיובי, יש לה טעם עז של קפה שמאוד אהבנו (גם בשנה שעברה), ואם אתם אוהבים את הטעם כנראה שתשמחו לקחת ממנה ביס. אבל זה בהנחה שתצליחו. כי בחלק הפחות חיובי הסופגנייה הזו גדולה מדי וקשה עד בלתי אפשרי לאכול אותה, לא משנה מאיזה צד מנסים לתקוף. גם לחתוך אותה בסכין לא ממש הצלחנו. אז אם תבחרו בה השתדלו לאכול אותה לבד כשאף אחד לא מסתכל, כי אחרי ביס אחד היא תהיה מרוחה כולה ברדיוס מאוד גדול סביב הפה שלכם.

המתאמצות מדי

קרמבו שוקולד אגוזי לוז וקרמבו פירות יער

לסופגניות האלה אי אפשר להתייחס כאל סופגניות - מדובר בקינוח לכל דבר שמורכב מהרבה שכבות שקצרה היריעה מלפרט את מרכיביהן. יש את הציפוי החיצוני, מתחתיו מילוי של קרמבו, קומה אחת מתחת נמצאת הסופגנייה ועמוק בפנים יש קרם שבתוכו מסתתר גם מין גלעין של שוקולד חלב או לבן בהתאמה. אוכלים אותן  מלמעלה למטה, ואז את החלק הפנימי. אבל לפני שאתם נועצים שיניים שימו בצד את הציפייה שאתם עומדים לאכול סופגנייה. טעים? כן. מומלץ? אולי. האם זו סופגנייה? לא. 

המסובכת מדי

לה סברין: שנטילי וניל, מרמלדת פירות אדומים, סירופ רום ודובדבן אמרנה

נתחיל מהטוב: הסופגנייה הזו מאוד יפה. היא עד כדי מושכת שקשה לא להושיט אליה את היד, וכשרואים אותה לגמרי מתברר החיבור בין סופגניות לתצוגת אופנה. היא גם לא רק מתוקה, אלא אוחזת גם בחמצמצות קלה, וזה תמיד מבורך. אבל בפועל יש פה הרים וגבעות של מתוק וחמוץ, ועוגייה רכה למעלה שמעליה דובדבן, וקרם מתוק מאוד מאוד בחוץ וקרם חמצמץ קצת מוזר בפנים, ובשורה התחתונה יש פה בעיקר הרבה בלגן.

העל זמניות

ריבת תות וריבת חלב

אין לנו הרבה מה להוסיף על שתי הקלאסיקות האלה מלבד העובדה שהן שומרות על יציבות. הן מגיעות אלינו לטעימה מדי שנה, קטנות וחמודות וטעימות וטובות (אם כי יש לנו תחושה שהשנה היה בהן מעט מדי מילוי).

הכי פחות מוצלחות

בלאק קראמבל קוקיז 

באירוע הזה יש מילוי קצפת וניל וציפוי שוקולד לבן, קראמבל, וריגטו עוגיות ועוגיית אוריאו. זאת סופגנייה שמיועדת בעיקר לאוהבי האוריאו, והקראמבל הופך אותה קשה לאכילה ומתוקה בצורה מופרזת ממש.

גולד קוקי קרים 

פה יש טופי קרמל מלוח, גנאש פלור דה סל וקראמבל עוגיות קרמל, וזה שילוב מתוק מדי ובעל מרקמים כבדים מאוד. לדעתנו סופגנייה לא זקוקה לשום דבר שקשור לעוגיות.

ומה עם המחירים?

רבות דובר על המחיר של סופגניות רולדין, והוא הפך לסוג של תלונה קבועה מדי שנה. אבל יש כמה דברים שכדאי לציין בהקשר הזה. ראשית, כל אחת ואחת מהסופגניות עמוסה בחומרי גלם לא זולים בכלל, שנית, וכמו שכבר ציינו, לרוב מדובר בקינוח של ממש שרחוק שנות אור מסופגנייה בסיסית. ועוד דבר חשוב: השנה החלטנו לשקול את הסופגניות וגילינו שמדובר בסופגניות באמת גדולות. הבסיסיות עם הריבה שוקלות 59-85 גרם, ואילו הפומפוזיות מגיעות ל-113 עד 143 גרם (אחת מהן שקלה 193!). בקיצור, יש פה גם תמורה רצינית.

אז כמה זה עולה? סופגניות הבסיס עולות 8 שקלים האחת, אלה מסדרת עננים מתומחרות ב-16 שקלים הסופגנייה, האייקוניות מתומחרות ב-18 שקלים ליחידה ואילו הפטיסרי ב-20 לאחת. נכון שלהאכיל בהן את כל המשפחה המורחבת שבאה להדלקת נר זה קצת יותר מדי, אבל לאירועים סולידיים יותר, ולאור האמור לעיל, זה נשמע לנו סביר בהחלט. 

את הקולקציה השיקו השנה בתצוגת אופנה במסגרת שבוע האופנה ישראל-קנדה בתל אביב, בשיתוף פעולה עם המעצב מאור צבר ו-Upcoming Designers. צבר יצר לכבוד האירוע תצוגת כובעים בהשראת הסופגניות החדשות של הרשת.