לכבוד יום העצמאות ה-70 בורגראנץ' משיקה מנה של המבורגר עם חומוס-צ'יפס-סלט בפיתה, אנחנו הזדרזנו לטעום אותה, ובשורה התחתונה נקצר ונאמר שאין לנו מושג איך לא חשבו על זה קודם. המבורגר בפיתה היא לא רק מנה סופר ישראלית, היא גם מנה נוסטלגית שבטוח מזכירה לכל אחד מאיתנו איזה מנגל מן העבר הרחוק, עם המבורגר פשוט מהסופרמרקט, חומוס מקופסה וסלט שחותכים במקום עם סכין קצרה מדי.

את מנת הראנץ' בפיתה אפשר יהיה להזמין בכל הסניפים של בורגראנץ' מ-15 בחודש, גם במשלוחים הביתה, בדיל של ארוחה (44.90 שקלים, כמו ארוחת ראנץ' רגילה), ואפשר גם להזמין אותה עם המבורגר כפול (49.90 שקלים). אנחנו, שזכינו לטעום אותה לפני כולם, הלכנו איך לא על הגרסה הכפולה, שכוללת מלבד שתי קציצות ההמבורגר גם מריחה נאה של חומוס, סלט של מלפפון ועגבנייה וכמה צ'יפסים מסולסלים, יחד עם קרטון צ'יפס נוסף בצד, וכבר המראה עורר בנו ויברציות של נוסטלגיה נעימה. הפיתה רכה אבל לא מדי, כדי שתוכל להחזיק את כל הכבודה, ההמבורגר מרגיש גדול ובשרני מהרגיל (האם זו רק הרגשה שלנו?) וכמות החומוס מדודה כדי לשמור על הפיתה לבל תתפרק - נימוק מובן, אף שבכל זאת היינו שמחים ליהנות מחומוס במידה קצת יותר גדולה.

אם אתם גם מאלה שמתבאסים בכל אכילת המבורגר כי בסוף אתם נתקעים או אם שתי לחמניות נטולות קציצה או עם שאריות קציצה שברחו הצידה - בחוויית האכילה בפיתה זה לא קורה, ובכל ביס תקבלו כמות שווה של בשר ובצק, עד הביס האחרון. עוד ייאמר לזכותה של המנה שהיא השביעה אותנו יותר מארוחת ראנץ' רגילה, ומכיוון ששתיהן נמכרות באותו המחיר, הבחירה צריכה להיות ברורה.

ראנץ' חומוס צ'יפס סלט
ראנץ' חומוס צ'יפס סלט | צילום: גיל גוטקין, אוכל טוב

הביסים הראשונים היו כיפיים במיוחד, בזכות השילוב הכל-ישראלי של פיתה-בשר-צ'יפס פריך. שקלנו גם להוסיף קטשופ, אבל בסופו של דבר השארנו את החומוס להסתדר לבד. כשנגמרו הצ'יפס הפיתה הפכה להיות באמת פיתה מהעל האש המשפחתי האחרון, אז קבלו טיפ: תמשיכו למלא את הפיתה בצ'יפס מאלו שקיבלתם בצד, זה משדרג אותה בטירוף.

קינחנו את הארוחה עם שוקופאי שוקולד השחר (מנה מיוחדת ליום העצמאות הקודם שנשארה באופן קבוע בעקבות הפופולריות שלה), מנה שהיא שילוב של לבה רותחת עם תענוג שבאמת אין כיף שמשתווה לו. נכון שמדובר בסך הכל בכמות לא הגיונית של שוקולד שעטופה בהמון שכבות של בצק מטוגן בפירורי לחם, אבל באמת שאי אפשר לעמוד בפני הקינוח הכל כך ישראלי והקצת סוטה הזה. תוך כדי הנגיסה בשוקופאי והמחשבות הנוגות על הכווייה שקיבלנו, קיווינו שכמוהו, גם הפיתה הזו תישאר בתפריט לאורך זמן, כי מדובר באחלה גיוון. 

יום אחרי שטעמנו את הפיתות בסניף, קיבלנו גם משלוח שלהן למשרד. אנחנו חייבים להודות שהפיתות שהגיעו במשלוח לא דמו לפיתות מעוררות התיאבון שאכלנו בסניף. הן נראו מעט עצובות, כמות החומוס שבהן הייתה קטנה אפילו יותר, הסלט היה לא יותר משתיים או שלוש חתיכות של עגבנייה ומלפפון וגם הצ'יפס שבתוך הפיתה התעייף בזמן שלקח למשלוח להגיע. יכול להיות שבורגראנץ' עוד ימצאו דרכים לשפר את המשלוח הזה, אבל בינתיים, אנחנו היינו הולכים לאכול את הפיתות בסניפים עצמם.