יש לנו יחסי אהבה מורכבים עם משקה אייס ארומה. זאת אומרת, הם לא כאלה מורכבים. אנחנו מתים עליו והיינו מוכנים לשתות אותו בכל יום ויום אם הוא לא כה היה עתיר קלוריות ואם לא היינו קצת רגישים למוצרי חלב. וכן, אנחנו יודעים שיש גם גרסת דיאט לא רעה בכלל, אבל נו באמת, זה לא אותו הדבר.
אפש להבין, אם כך, כמה שמחנו לשמוע שלקראת הקיץ השיקו ברשת ארומה תל אביב משקה חדש - שייק קרמל מלוח - ולמרות שקרמל מלוח הוא כל כך הטרנד של שנה שעברה, אנחנו עדיין מחבבים אותו, כי אין כמו נגיעה של מלח בכמעט כל מאכל מתוק, ובטח בקרמל שהוא שיא המתיקות.
אז צעדנו בחום אל סניף ארומה הקרוב למשרד שלנו, הזמנו את שייק הקרמל מלוח החדש (19 שקלים). והמתנו. והמתנו. ואז הסתבר שנסיון ההכנה שלו שבר את הבלנדר ושאי אפשר להכין אותו. חזרנו שפופים אל המשרד, אבל בצהרי היום עשינו נסיון הגעה נוסף, גילינו שהבלנדר השבור הוחלף בבלנדר שהגיע מסניף אחר, וקיבלנו לידנו את השייק המדובר.
אז קודם כל, קחו בחשבון שמדובר בשייק (שאפשר להזמין על בסיס חלב, חלב סויה או מים, אנחנו הלכנו על חלב) ולא באייס, אז איו פה את המרקם הקרחי שאנחנו מכירים, אלא במשהו שיותר מזכיר גלידה שקצת נמסה. קצת כמו המילקשייקים האמריקאים, אבל הרבה פחות סמיך. עד כאן, מאוד כיף, ולגמרי משהו שיכול לרענן את הקיץ הישראלי. הבעיה האמיתית במשקה הזה, למרות המרקם הנעים, היא הטעם שלו. הטעם הקרמלי בשייק מרגיש מעט מלאכותי, כאילו מדובר בתמצית טעם קרמל ולא בקרמל של ממש. יש מי שהטעם הזכיר להם במעומעם את סוכריות הוורטרז אורגינל, אבל הטעם של השייק הרבה יותר מזכיר פשוט סוכר מאשר קרמל. למליחות לא היה כמעט זכר, והמשקה היה מתוק מאוד ואפילו מתוק מדי.
ארומה, אנחנו שמחים על הנסיון לחדש לנו עם טעם שאנחנו אוהבים, אבל בינתיים אנחנו ממשיכים לדבוק באייס ארומה האהוב שלנו. אפילו בגרסת הדיאט שלו.