זו המנה הכי טובה כרגע בתל אביב

יוקר המחייה ושנים קשות של אי יציבות ביטחונית פגעו קשות במסעדנים. התוצאה היא שינוי גישה עמוק, ויתור על פיין והעדפת הקז'ואל. כולם מנסים לשדר היום אווירה לא מחייבת, חוששים להבריח את הלקוחות עם מוקפדות יתר. התוצאה היא מנות יותר קטנות, נשנושים בעיקר, גג מנות חלוקה, ארוחות טעימות של ביסים, דילים של שעות מסוימות ותפריטים שחוזרים על עצמם שוב ושוב עם אותן המנות. אותו אניולוטי, אותה סטרצ'טלה, קרפצ'ו טונה, סביצ'ה דג, ניוקי וראמפ סטייק בכל מקום שאליו תלכו.

גם במשיה יש את המנות האלה, אבל השם שלהן הוא הדבר היחיד המשותף להן. המסעדה הוותיקה הזו, כבר 11 שנה היא קיימת, עברה טלטלות רבות בשנים אחרונות. אחרי שהשף גיא אריש עזב הגיע השף גיל דהאן לזמן קצר, אותו החליף אביב אטינגר, שלא הספיק אפילו להשיק את התפריט הראשון לפני שגם הוא עזב. מלון מנדלי שבו היא שוכנת נמכר, וגם זה פגע בתדמית שלה. אבל משיה, כך מתברר, לגמרי קמה לתחייה, ולא רק - אלא בגרסה הכי טובה שלה.

השף בר צנגר, זוכה העונה האחרונה של משחקי השף, הוביל את ג'יארדינו במלון The Jaffa, ולפני כן סיים השתלמות בבית ספרו של אלן דוקאס בפריז והתמחה במסעדת L'Arpège עטורת שלושת כוכבי המישלן של אלאן פסאר. למשייה הוא הגיע כדי לפנות לקהל יותר רחב, ולהפוך אותה ממסעדת שף לביסטרו. אם בג'ארדיניו המחיר הממוצע לסועד עמד על 650-700 שקלים, זה יהיה המחיר שתשלמו עבור ארוחה זוגית בת 6 מנות במשיה החדשה (עם קינוח ו-2 כוסות יין).

הקונספט פה הוא של ביסטרו צרפתי-לבנטיני. זה אומר מנות מקומיות וחומרי גלם של הלבנט עם טכניקות ממטבח צרפתי עילי. למרבה השמחה, זה מורגש בכל מנה. מנת הדגל המסתמנת היא השישברק הממולא בסרטני טורטו, שמוגש בביסק סרטנים ולאבנה ובתוך שריון סרטן, וזו מנה לא פחות ממופתית (108 שקלים). את האניולוטי תירס צנגר ממלא במסקרפונה, ויש בצלחת גם המון קרם, ומעל קציפה עם פיסטוק ושמן כוסברה (82 שקלים). הקובנייה היא ללא ספק ה-מנה שכולם הולכים לדבר עליה, והיא תופיע בכל מקום כי זו מנה מאוד יפה ומיוחדת (88 שקלים). היא נראית כמו הנד רול של עלה תרד, בתוכו מגולגל בשר נא והוא יושב מעל רוטב עגבניות מרוכז ועז טעם עם נגיעות של יוגורט.

גם אם אתם לא אוכלים לחם, אל תוותרו על הלחם הסקוטי שמוגש עם מטבלים - אין כזה לחם מיוחד באף מסעדה (26 שקלים). סלט פאקוס היה פרשי ונהדר, עם ויניגרט גרנד סמית, זוקיני, נקטרינות ופקאן (56 שקלים) - פאר המקומיות והעונתיות בצלחת. הראמפ סטייק מוגש עם רוטב דמי גלאס מושלם מהאסכולה הקלאסית (98 שקלים) והמולים מגיעים עם רוטב מצומצם ועשיר של מיסו וציר דגים (76 שקלים).

החלל של המסעדה עבר מתיחת פנים: קיר הצמחים הירוק שאפיין את משיה מאז פתיחתה הוחלף בחיפוי ורדרד ורך עם גופי תאורה מתכתיים וקרמיקה לבנה. הריהוט בהיר, על השולחנות מפות לבנות, עיצוב נקי אלגנטי וקליל אבל גם מקצועי מאוד, כזה שמשרה אווירה טוב אבל לא מחייבת ועם אמירה ברורה - זו מסעדה והגעתם לכאן כדי לקבל שירות ולהרגיש לשעתיים שאתם עושים משהו מיוחד. הפלייליסט ג'אז-פאנק רץ ברקע ולובש היטב את החלל בלי מאמץ, והאוכל מוגש בכלים יפים מקרמיקה בהירה ופשוטה שנותנת למנות היפות של צנגר לדבר בעד עצמן.

מה שמייחד את משיה החדשה בנוף המקומי אינו בהכרח חידוש קולינרי קיצוני, אלא הביטחון. אין כאן מנות פתיחת שולחן, אין נשנושים לאווירה, אין מאמץ להוזיל או לפשט. בימים שבהם רוב המסעדות החדשות מנסות לטשטש את הגבולות, ההחלטה הזו בשלעצמה היא סוג של עמדה. הדבר היחיד שקצת תמוה הוא הבחירה להישאר עם אותו שם למסעדה שהיא אחרת לגמרי. אבל זו כבר ממש התקטננות.

משיה, מנדלי מו"ס 5, תל אביב. 03-7500999. ארוחת בוקר א'-ה': 08:00-11:00, צהריים ועסקיות: ב'-ה': 12:00-15:00. ערב: ב'-שבת: 18:00-22:00, וויקנד בראנץ' שישי-שבת: 8:00-14:00