ירושלים מפתיעה: שני מקומות לא כשרים בלב אזור הבילויים
במרכז ירושלים, ממש בצמידות, נפתחו לאחרונה שתי מסעדות - שתיהן סופר טרנדיות (האם זה בהכרח חיובי? לא בטוח בכלל) ושתיהן לא כשרות. אז עלינו לבירה כדי להבין את ההייפ, ולטעום את ההמבורגר הכי לוהט של הרגע ואת הסושי הכי מקורי
אחוז גבוה מהמסעדות החדשות בארץ בוחרות ללכת בדרך הכשרות, וגם שפים מהשורה הראשונה מצטרפים למגמה. האוכל הכשר כבר מזמן נכנס לארוחות טעימות של פיין דיינינג, ומי שמנסה לפעול בלי תעודה מגלה לא פעם שבסופו של דבר מדובר בעניין כלכלי. בדיוק בגלל זה מה שקורה עכשיו בירושלים מעורר כל כך הרבה עניין.
בלב אזור הבילויים של העיר, כמה צעדים מהפינה של הלל ושמאי, הרחק מרחוב עזה שמזוהה עם הסצנה הלא כשרה, נפתחו שני מקומות חדשים ולא שגרתיים: בר יין טבעי וסושי בשם SUD וסמאשבורגרייה בשם באנגר. מאחורי שניהם עומדים שלושה מסעדנים ירושלמים צעירים: ניר משה, יובל יהודה ותומר כרמני (לשעבר אזיה 19, סאטיה וצ'אקרה), ושניהם לא כשרים.
באנגר - סמאשבורגר עם דבש ושירות קשוח
בבאנגר תמצאו קירות בטון חשופים, בר תפעולי קטן, גריל פתוח, עמדת הזמנה עצמית, מדף תקליטים ורמקולים גדולים. זה הכל. התפריט מינימליסטי בהתאם: שלושה המבורגרים בלבד, 50 שקלים ליחידה או 75 שקלים בארוחה עם צ'יפס וקולה. יש גם שני ספיישלים של קריספי צ'יקן, שלא היו זמינים בביקור.
ההמבורגר הקלאסי הוא סמאש כפול, 130 גרם, עם צ'דר, חמוצים, קטשופ, חרדל ובצל שנמעך על הבשר בזמן הצלייה. לצידו בתפריט הבאנגר, שמגיע עם אותו בצל, חמוצים וחרדל מעושן, וישנה המנה המסקרנת באמת שנקראת לואיס - סמאש 130 גרם עם גבינת צ'דר, דבש, חלפיניו ומיונז.
דבש על המבורגר נשמע כמו גימיק, אבל בפועל אין מה לומר - זה עובד. המתיקות עדינה ולא משתלטת, ורק מדגישה את האומאמי של הגבינה והחריפות של החלפיניו. הקציצה דקה ומעוכה כמו שצריך, עם קראסט טוב מהפלנצ'ה, והלחמנייה רכה וטובה. פשוט, בסיסי, מדויק, ועובד נהדר: עובד אחד על הגריל, עובדת שמרכיבה ואורזת, וזהו. בלי הצגות.
מה שפחות עבד, לפחות בזמן שאני ביקרתי במקום, היה השירות. בקשה לחשבונית נענתה בחוסר סבלנות, וגם סועד שביקש מזלג קיבל יחס דומה. מפיות התקשינו למצוא, אבל כבר חששנו לבקש. עוד הפריעה לנו האפלולית של המקום, שהייתה לטעמנו מוגזמת. פיצה על זה פלייליסט מצוין, ובכל זאת היינו שמחים לעוד מנורה או שתיים.
SUD: סושי בלי חוקים ויין טבעי
צמוד לבאנגר, עם אותה רחבת ישיבה, נמצא SUD - בר יין טבעי עם תפריט אוכל קטן אך מיוחד. גם כאן תמצאו קירות של בטון חשוף, אבל האווירה מעט נעימה יותר והשירות ידידותי. רוב כוסות היין ב-SUD מתומחרות ב-41 שקלים, ובתפריט יש סושי, וגם סלט גמביט של עלים פריכים עם רוטב שמזכיר קיסר בטוויסט של שומשום שחור וקערת צ'יראשי שמוגשת בצלחת שטוחה, כשהמרכיבים מונחים זה על זה.
תפריט הסושי רחוק מלהיות שגרתי וכולל רול מחלוטה עם סלמון נא, אבוקדו ורוטב שמורכב משילוב רטבים (65 שקלים) - רול עשוי היטב עם איולי חמוץ-מלוח-אומאמי; שינוקי, שהוא מאקי עם טרטר טונה, פטריות שינוקי ומיונז פטריות, שהיה גם הוא לא שגרתי ומוצלח; רול עם חציל, פלפל חריף ודג המאצ'י טרי, עם פירורים פריכים ורוטב פלפלים על בסיס מיסו; ומנה רביעית ואחרונה, שהייתה גם המעניינת ביותר - הנד רול, שב-SUD מכינים ללא אורז אלא עם פנקו בתחתית האצה, וטרטר ספייסי בלו פין טונה חרפרף (44 שקלים). אופנתי, שונה ועשוי טוב.
משמח לראות שסצנת האוכל הלא כשרה בירושלים לא רק שורדת, אלא מתחדשת בזכות יזמים צעירים שמוכנים לקחת סיכון. מצד שני, גם באנגר וגם SUD מעוררים תחושה שהם מסתתרים בתוך עצמם. היפסטרי, כן. מוקפד, כן. אבל אפשר לפתוח מעט את הדלת גם למי שלא חי את הז'אנר. האוכל טוב מאוד, לפעמים מצוין. האווירה, לפחות כרגע, פחות מזמינה.
דרום 6, ירושלים. פתוח מ-14:00