איך יודעים שמאכל הפך לטרנד? הוא מתחיל להיות מוגש בכל מקום, ובמקרים רבים גם מחוץ להקשר הטבעי שלו. זה קרה למרק הראמן, שהפך לפופולרי להחריד בשנתיים האחרונות, ועכשיו זה קורה גם ללחמניות האסייתיות המאודות, הבאנס, שזוכות לאינספור גרסאות ואף לפתיחתם של מקומות שמגישים רק אותן.
למי שאינו מכיר, הבאן היא לחמנייה מאודה אוורירית במיוחד, שנראית כמו ענן לבן חמוד. אנחנו רוחשים ללחמניות האלה חיבה כבר לא מעט שנים, וכעת - עם ההתפשטות הנרחבת שלהן בסצינה הקולינרית - החלטנו לבחון אותן מקרוב ולבדוק איפה מוגש הבאן הטעים ביותר.
הזמנו, אם כך, מנות באן במילוי בקר בשלוש מסעדות אסייתיות בתל אביב. ממסעדת דה באן בשוק הכרמל הזמנו את באן הבקר המפורק, עם בשר צלעות בבישול ארוך, מלפפון חמוץ, חסה ורוטב מיסו ברביקיו (49 שקלים לזוג לחמניות- כשיש לציין שכדרך קבע המסעדה לא מאפשרת טייק אווי של הבאן שלהם, ועשו זאת עבורנו כמחווה חד פעמית); ממינה טומיי מרקט הזמנו באן בקר עם קימצ'י, צ'ילי קוריאני, משחת שומשום וחסה (38 שקלים לזוג לחמניות, אחרי הנחת צהריים של 10 אחוז); וממסעדת באנז (BUNZ) החדשה ברחוב הרצל בתל אביב, שמתעתדת להפוך לרשת ארצית, הזמנו מיט באן במילוי של בקר מפורק, חרדל יפני, שאלוט קריספי, בצל ירוק וקולרבי מוחמץ (49 שקלים לארוחה של שתי לחמניות וצ'יפס).
מה חשבנו?
את הרושם הוויזואלי הטוב ביותר עשה עלינו הטייק אוויי ממסעדת באנז. המקום ככל הנראה ערוך היטב למתכונת של הזמנת אוכל לקחת, הלחמניות הקטנות הגיעו בקופסה מכובדת ונוחה והצ'יפס במכל משלו. למרבה הצער מבחינת הטעם הייתה זו הארוחה המבאסת מבין השלוש. הלחמנייה הייתה אומנם אוורירית מאוד, וזה נהדר, אך המילוי היה יבש יחסית, טעמי הבשר לא בלטו, ואת המצב הציל רק הקולרבי המוחמץ שיצר קצת עניין בלחמנייה. הצ'יפס, באופן בלתי מפתיע, לא הצליח להתחבר בשום אופן לטעמים האלה.
במנה של מסעדת דה באן הלחמנייה עצמה התגלתה כחוליה החלשה. היא הייתה הכי פחות אוורירית מבין השלוש וזכתה לתואר המפוקפק "הלחמנייה הדביקה ביותר", וניכרו בה טעמי שמרים חזקים - אבל המילוי שלה היה טעים במיוחד, הבקר היה עסיסי והרוטב והחמוצים תרמו מאוד לביס, שהיה בסך הכל מצוין.
את תואר הארוחה המפתיעה ביותר קיבלה המנה של מינה טומיי מרקט. הבאן שלהם היה המשונה ביותר בצורתו - כמו מין כיס שיותר מזכיר פיתה מאשר באן - אבל במבחן הטעם היה מדובר בניצחון סוחף. הבקר היה עשוי היטב, הלחמנייה אוורירית וקלילה והקימצ'י החרפרף פשוט סגר את המנה בצורה הטובה ביותר. בשורה התחתונה, חיסלנו את הלחמניות של מינה טומיי במהירות הבזק, ולא הותרנו להן זכר.
דירוג סופי
בסיכומו של דבר, שלושת סוגי לחמניות הבאן שאכלנו היו טעימים, אבל המקום הראשון מגיע ללחמניות של מינה טומיי מרקט, שהיו לא רק המשתלמות ביותר (38 שקלים בלבד) אלא גם הטעימות ביותר. אל המקום השני הגיעו הלחמניות מדה באן, שהיו טעימות אך מעט דביקות, ואל המקום השלישי הלחמניות של באנז, שהיו חביבות לסוגן אך במבחן ההשוואה לא הצליחו להתבלט.