אז ירדתי דרומה לאילת. נכון שיש בדרך הרבה תחנות קולינריות, אבל אני החלטתי להתאפק עד שאגיע לאסייתית האילתית שכמה מתושבי העיר המליצו לי עליה. K2 הוא שמו של ההר השני בגובהו בעולם (אחרי האברסט), הוא ממוקם בטיבט והוא ההר הכי קשה לטיפוס. אז אילת היא לא טיבט, אבל K2 בהחלט חושבת שהיא באסיה: הצבעים השולטים בעיצוב הם אדום ושחור, הקירות מלאים כיתובים ביפנית ומנורות יפניות גדולות מעטרות את התקרה. מה שמקלקל את התפאורה (אך בהחלט מעביר את הזמן עד שהמנות מגיעות) הוא מסכי הטלוויזיה האישיים הממוקמים בכל שולחן.

אין תמונה
שרימפס בווק. מנה ראשונה שווה

אוקיי, ומה עם האוכל?

למנה ראשונה הזמנו סלט תאילנדי חריף (51 שקלים בתפריט הרגיל. אנחנו לקחנו עסקית), המכיל פרוסות בקר צרובות עם שום וצ'ילי טרי, ירקות ובוטנים. מבחינת הכמות, הסלט בהחלט יכול לשמש כמנה עיקרית בשביל מי שלא מאוד רעב, ומבחינת הטעם מדובר בהצלחה גדולה. חתיכות הבקר משתלבות בו בצורה מופתית, החריפות מוסיפה חיות והוא טרי ומרענן. בקיצור, מנה שמעלה חיוך על הפנים. ראשונה נוספת שהזמנו היא שרימפס בווק (55) - שש יחידות שרימפס עם פטריות סיניות בקארי יפני, חלב קוקוס, עלי כפיר ליים וג'ינג'ר. למרות שהמרכיבים שיתפו פעולה כמו תווים בתוך מנגינה, המרקם היה מרקי מדי לטעמנו. השרימפס היו גדולים וטריים והשאירו טעם של עוד, והרוטב הטיס אותנו לביקור חפוז בטוקיו, או לקואלה לומפור וחזרה. גם המנה הזו נדיבה, ובהחלט משתלמת כראשונה.

למנה העיקרית הזמנו המבורגר טונה אדומה (77 שקלים בתפריט הרגיל) עם איולי פלפלים וצ'יפס הבית, שלטעמנו אינו מצדיק את מחירו. הטונה הייתה יבשה במקצת וגודל המנה הזכיר ארוחת ילדים במקדונלד'ס. מה שהפתיע לטובה הוא איולי הפלפלים, שהשתלב טוב עם כל דבר שנטבל בתוכו.

אין תמונה
המבורגר טונה אדומה. למה כל כך קטן?

העיקרית השנייה הייתה אנטרקוט 300 גרם מובחר ומיושן (125), שהוגש עם רוטב ציר בקר ושמנת שיטאקה ותוספת פירה או אורז. ברשותכם אתחיל דווקא בתוספת: הפירה בצלחתי היה כמו פטה מורגנה. חשבתי שראיתי אותו אך הוא לא באמת היה שם, חוץ ממריחה קטנה של תפוחי אדמה סמיכים על הצלחת. הסטייק היה עשוי טוב, אך מה שהפך אותו למנה אסייתית הוא אך ורק שמנת השיטאקה.

למנה אחרונה הזמנו קשמיר (32) - קינוח של קדאיף, קרם גבינת מסקרפונה, סירופ למון גראס ופיסטוקים, שנראה כמו כנאפה דרוזית עם טוויסט: מסקרפונה במקום גבינת עזים ולמון גראס במקום מי סוכר. הקינוח היה טעים להפליא, מקורי ושווה את מחירו. לעומתו אגרול השוקולד (30), שגם ממנו טעמתי, התגלה כלא יותר מווריאציה של "שוקופאי". הוא היה שמנוני וקלקל מהחוויה האסייתית ובכלל.

שורה תחתונה

לסיכומה של ארוחה היה טעים, ושווה את החשבון לזוג (184 שקלים, כולל בקבוק קולה ושליש קרלסברג).

אין תמונה
המסעדה. אי אסייתי באילת

דברים שחשוב שתדעו

1. המקום מאוד מושקע מבחינת עיצוב ואווירה, למעט המוזיקה המיינסטרימית, שלא הייתה שייכת.
2. כדאי לבוא בצהריים, אז חל התפריט העסקי והמסעדה מתאימה לכל כיס. אם תתעקשו על ארוחת ערב תתכוננו להיפרד מלפחות 150 שקלים לארוחה מלאה לסועד.
3. המסעדה אינה כשרה.
4. השירותים משותפים לגברים ולנשים.
5. יש גם תפריט ילדים.
6. בערבים שווה להזמין מקום מראש.
7. יש למקום גם תפריט סושי עשיר.
8. השירות מעולה.

מסעדת K2, מתחם לה פלאז' מול הרודס, אילת. 08-6337222

>> בשבוע שעבר אכלנו בשרים מעולים בגדרה
>> תאילנד אקספרס: מוזיקה מעולה ועוף חריף