פעם, לפני בערך 20 או 30 שנה, מסעדות בתחנות דלק היו חלק אינטגרלי מטיולי השבת של כל משפחה ישראלית ממוצעת. קצת סלטים עייפים, קצת שיפודים בינוניים והמון פיתות שינגבו את הכל ובעיקר ירגיעו את הילדים הצועקים. מאז כבר אפשר למצוא מוסדות ראויים לחלוטין שממוקמים בתחנות דלק, אבל עדיין, הסטריאוטיפ נותר כשהיה.
השחקנית החדשה במגרש מסעדות תחנות הדלק הראויות היא זויה - מסעדת גריל ובשרים שהתמקמה בתחנת הדלק השחר, סמוך לנתניה, על כביש 2 לכיוון דרום. המסעדה, כמו רבות לפניה, מציעה תפריט גריל ישראלי קלאסי עם מנות שיפודים, דגים, מנות בפיתה, סלטים וכל שאר הדברים שאתם מדמיינים כשמדברים איתכם על מסעדה בתחנת דלק. אז מה נשתנה בתחנה הזאת? טוב ששאלתם.
עצרנו בזויה ביום רביעי בערב. זה היה שיאו של השבוע, כביש החוף היה די ריק, ואל המסעדה הגענו אחרי שזרקנו את הכתובת בווייז. המסעדה, כך גילינו, די חבויה, ובנסיעה מהירה על כביש החוף כמעט שאין דרך להבחין בקיומה. למרות החששות הטבעיים שליוו אותנו, מיד עם הכניסה למקום הבנו שיש כאן משהו אחר. המקום היה כמעט מלא לחלוטין, והעיצוב שידר רצינות ויוקרה שממש לא מאפיינים מסעדות מהסוג הזה: ריהוט כבד, צבעים חומים וחמים, ניקיון מרשים וגריל עצום שממוקם בכניסה למסעדה אך לחלוטין לא מורגש בתוכה. העיצוב הצליח לנתק אותנו לחלוטין מתחנת הדלק, ורק כשהדלת נפתחה מדי פעם נזכרנו איפה אנחנו יושבים.
התפריט של זויה דומה לזה של כל מסעדות הז'אנר ומחולק לכמה אגפים: מנות עיקריות (שלל מנות בשר לבחירה שמגיעות עם שתי תוספות), דגים, מנות בפיתה, ממולאים ומיוחדים, סלטים ואגף חומוס שכולל את כל החשודים המיידיים כמו חומוס פטריות או בשר. מכיוון שהגענו לארוחת ערב מלאה, ויתרנו על כל "מנות הדרך" כמו חומוס או פיתות, והתמקדנו במנות העיקריות. גם על האופציה של הזמנת סט סלטי הבית (25 שקלים לסועד עם הזמנת מנה עיקרית ו-45 בלעדיה) ויתרנו, וביקשנו את סלט הארטישוק והלבנה של המקום (38 שקלים) ששמו יצא למרחקים, יחד עם צמד שיפודי כבש (85 שקלים עם שתי תוספות), זוג שיפודי שקדי טלה (85 שקלים עם שתי תוספות) ומנת עראייס (32 שקלים). באנו לאכול בשר, וזה בדיוק מה שאנחנו מתכוונים לעשות.
ראשונים הגיעו לשולחן סלט הארטישוק והעראייס. הלבנה בסלט הארטישוק הוכנה במקום וזה לגמרי הורגש. הוא היה קליל, הרגיש טרי בטירוף, והחמצמצות העדינה שלו כבשה לנו את החך ברגע. לבנה לאמץ לחיים. מעל הלבנה נחו חתיכות לבבות ארטישוק קלויות, מלפפונים חתוכים דק, עשבים ירוקים וסומאק. כל החבילה הזו השתלבה נהדר עם הלבנה הביתית, וזה לגמרי לא סלט שהייתם מצפים לקבל במסעדה מהסוג הזה. סיימנו את צלחת הלבנה בלי לשלוח יד לכיוון סלסילת הפיתות, הישג מרשים כשלעצמו, ומיד פנינו לטפל במנת העראייס - אולי המאכל הכי פופולרי בישראל בימים אלו.
הוא היה טוב, העראייס. אפילו טוב מאוד. בתור אחד שנולד, גדל והתחנך בבירת העראייס נצרת, אחרי לא מעט חצאי פיתות עם בשר טחון שטעמתי בחיי, העראייס של זויה הוא ללא ספק אחד המוצלחים. שילוב מושלם של בשר בקר וכבש, טחינה טובה ובצל ירוק, ופיתה משומנת היטב שקיבלה טיפול ראוי מעל מנגל גחלים. אתם באמת צריכים עוד משהו? כי אנחנו ממש לא. שתי המנות האלו הספיקו לנו כדי לקבוע בקלות שהאוכל במקום מוגש בשיא טריותו, גם ביום חול לקראת שעת סגירה, והכל קורה באמצע כביש החוף במרכזה של תחנת דלק כן? שיפודים, זה לגמרי הזמן שלכם להגיע.
ראשונים הגיעו שיפודי הכבש, יחד עם צ'יפס ומג'דרה. גם כאן הורגשה מיד טריותו של הבשר, וחובבי הטעם הדומיננטי הזה בהחלט יבואו כאן על סיפוקם. אלה היו זוג שיפודים בריאים, מכובדים, במידת עשייה נהדרת שנעלמו מהצלחת תוך דקות. הצ'יפס שהגיע יחד איתם היה, ובכן, צ'יפס רגיל לחלוטין, והמג'דרה דווקא התגלתה כהפתעה משמחת. מנה שלגמרי יכולה לעמוד בפני עצמה בשעות רעב קשות. הנפילה היחידה בארוחה הייתה כשהגיעו שיפודי שקדי העגל. מנה שכשהיא עובדת, אני מוכן לעבוד שנתיים כמתדלק בשבילה. השקדים אומנם הגיעו במידת עשייה טובה, פריכים מבחוץ ורכים מבפנים, אבל הגרילמן באותה משמרת כנראה ממש אהב מלח. היה עליהם כל כך הרבה מלח שפשוט אי אפשר היה לסיים אותם. חבל. מה שעוד בא לנו רע היה השימוש המופרז של הטבח בענפי רוזמרין כקישוט למנות. רוזמרין הוא עשב תבלין שנגיעה קטנה ממנו יכולה להשתלט על טעמה של כל מנה, ומי שאינו שייך לחובבי השיח ירוק העד עלול להתאכזב בכל פעם מחדש. למזלנו הספקנו לפנות אותו מהצלחת לפני שאדי החום שחררו ממנו עוד טעמים, שהיו יכולים להחריב מבחינתנו את טעמו של הבשר הנהדר.
שבענו מהר מאוד. בעיקר כי האנשים בזויה לא חוסכים בתוספות, וכמויות הצ'יפס והמג'דרה שהגיעו עם המנות היו מספקות ויותר מזה. את זויה עזבנו עם חיוך ענק. זה לא עניין של מה בכך לגלות מסעדה טובה בתחנת דלק. בטח לא כזו שעושה כבוד לאורחיה ולבשר שהיא מגישה. אם זויה תשכיל לשמור על הרמה של האוכל ה"ישראלי" שהיא מגישה כרגע, אנחנו עוד נחזור לשם, ואנחנו ממליצים גם לכם.