כששמענו על הרעלת המזון במסעדת נומה, הנחשבת למסעדה הטובה ביותר בעולם, לא יכולנו שלא להרגיש שמחה קטנה לאיד. אנשים שמשלמים מאות יורו לארוחה בודדת בלי להניד עפעף, מגיע להם שימצאו את עצמם דבוקים לשירותים - לא ככה? אז כן, אנחנו מודים שהקנאה קצת העבירה אותנו על דעתנו, אבל אי אפשר להאשים אותנו. גם אנחנו רוצים לסעוד במסעדה שמעוטרת כוכבי מישלן, ולפרק לאט ובנימוס סטייק מפרה שעברה עיסוי פרטי בכל יום מימי חייה. שותפים לפנטזיה? בואו נעזור לכם לעבות את החלום. הנה עוד שש מסעדות שישמחו לעזור לכם להיפטר מחצי מהמשכורת החודשית בארוחה אחת. שימו לב, המחירים להלן הם ליחיד ואינם כוללים יין ומשקאות.

אין תמונה
המסעדה של אלן דוקאס בפריז. האווירה כלולה במחיר

MASA, ניו יורק, ארצות הברית: בין 350 ל-550 יורו לאדם

הסיפור שלנו מתחיל בילד, שני מבין חמישה אחים, שנולד למשפחה בעלת חנות דגים בעיר קטנה בשם טוצ'יגי, יפן. הילד, מאסה שמו, למד על דגים עוד לפני שלמד לקרוא, בעת שבילה שעות ארוכות בחנות המשפחתית. הוא למד גם לבשל, וכאשר סיים את בית הספר עבר לעיר הגדולה, טוקיו. שם הוא החל לעבוד כשוטף כלים במסעדה האגדית גינזה סושי ק.ו, ולאט לאט התקדם עד לדרגה של סושי שף. בשנת 1980 הוא עזב את יפן ועבר ללוס אנג'לס, שם עבד במספר מסעדות סושי, לפני שפתח אחת משלו. כמעט עשרים שנה ניהל מסה את גינזה סושי ק.ו בלוס אנג'לס, עד שהרגיש שהוא מוכן לאתגר חדש. אז הוא עבר לניו יורק, ובפברואר 2004 פתח את מסעדת מאסה במרכז טיים וורנר. מאסה ממוקמת בלב לבה של מנהטן, ממש ליד הסנטרל פארק, ונחשבת למסעדת הסושי הטובה ביותר בניו יורק.

כדי לסעוד כאן חייבים מן הסתם להזמין מקום מראש, וההזמנה חייבת אישור של כרטיס אשראי תקף. אם שיניתם את דעתכם, כדאי שתבטלו 48 שעות מראש, אחרת תשלמו קנס של 200 דולר לאדם. לגבי אירועים: כל הזמנה של שמונה איש ומעלה דורשת הפקדה של 50 אחוז מהסכום שבוע מראש. בנוסף, תחויבו אוטומטית ב-20 אחוז טיפ, ובמחירים האלו גם זה סכום לא מבוטל.

קחו בחשבון כשעתיים מינימום לחוויית האוכל. תפריט אין, ותצטרכו לאכול את מה שהשף בוחר עבורכם, בעיקר סושי. מה שכן, אין צורך לבוא עם עניבה - קוד הלבוש מאפשר בגדים פשוטים ונוחים.

מנה לציון: שבושבו, מרק אותו הסועדים מרכיבים בעצמם בשולחן מירקות, בשר ופירות ים נאים.

>> לאתר המסעדה

אין תמונה
אלן דוקאס במסעדתו. האורחים מרגישים כבני מלוכה

המסעדה של אלן דוקאס בפלאזה אתני, פריז, צרפת: 360 יורו לאדם לתפריט הטעימות

באתר המסעדה כתוב "מומלץ לבוא בחליפה ועניבה", דרך מנומסת לומר שלא יכניסו אתכם לפלאזה בג'ינס. כאן רוצים קהל לקוחות אמיד ולבוש במיטב אופנת ההוט קוטור, שמשתלבת במטבח גורמה אמיתי. מומלץ מאוד להזמין מקום מראש.

המסעדה של השף האגדי, אלן דוקאס, נבחרה על ידי לקוחותיו כ"המלצת השנה 2012" במדריך Tripadvisor. התגובות למסעדה לא נכתבו על ידי מבקרים מומחים, ולכן אין בהן הרבה ביטויים מתוחכמים על האוכל, על שילובי טעמים או על המילה האחרונה במטבח. מה שיש בהן זה אין ספור דברי הוקרה על חוויית האירוח והשירות המסור. "התקבלנו כבני מלוכה", קראנו ונאחזנו קנאה קשה. יותר מזה: לכל תגובה באתר (ואחדד: זה לא האתר של המסעדה אלא אתר תגובות גולשים) התקבלה תשובה עניינית על ידי מנהל המסעדה בכבודו ובעצמו.

דוקאס עומד בראש הפירמידה של השפים הבינלאומיים, והאוכל שהוא מציע עומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר. מצד שני, גדולתו האמיתית היא בהבנת הלקוח, שמחפש יותר מהכל חוויה ייחודית והרגשה נפלאה, שאותה הוא מספק במלואה. נכון שמחייבים אותו בהרבה כסף, אבל מצד שני מראים לו שיודעים להעריך כל יורו שיצא לו מהכיס.

מנה לציון: עוף ברס (זן תרנגולת מצרפת) שלוק בציר עוף ומזוגג ברוטב אלבופרה (רוטב העשוי מרביכה עשירה המעורבבת בפטריות, שמנת, מלח ופלפל לבן, חמאת פלפל אדום ועוד) וכמהין לבן.

>> לאתר המסעדה

אין תמונה
מילפיי בל'ארפז'. אלף עלים? מיליון עלים!

l'Arpege, פריז, צרפת: 180 יורו לארוחה עסקית לאדם, 340 יורו לתפריט טעימות

תשמעו סיפור מעניין. השף אלן פאסר בישל בשר בכל שיטה אפשרית במשך 20 שנה. בוקר אחד הוא הבין שבשר לא מהווה עבורו עוד מקור השראה. הוא נכנס לדיכאון עמוק של שנה, שבסופה הבין שהוא לא יכול להמשיך לבשל בשר. בפניו עמדו שתי דרכים: לסיים את חייו בנהר הסיין או למצוא מחדש טעם לחיים. השף בחר באפשרות השנייה ומצא את הטעם בירקות, שלא רק שהצילו את חייו ואת המסעדה שלו, אלא גם הקנו לו פרסום בין לאומי.

זה נשמע כאילו המסעדה שלו הפכה למסעדה צמחונית, אבל זה לא מה שקרה. פאסר אפילו טען ש"צמחונות היא האויב הגדול ביותר של הירקות", אמירה שגררה אחריה הרבה גבות מורמות והאשמות בפגיעה במגדלי הבשר – גאוות הצרפתים.

כך או אחרת, אם תחליטו לבקר בל'ארפז', תתכוננו לחוויה רב-חושית, שמוציאה את המקסימום מפירות האדמה. גם בשרים ודגים תוכלו לטעום כאן, אך ללא ספק הירקות, אשר פאסר מגדל בעצמו בגן הירק הפרטי שלו, הם מרכז הארוחה.

מנה לציון: לובסטר כחול, מוגש עם דבש עץ שיטה ועלי כותרת של לפת

>> לאתר המסעדה

אין תמונה
קובה סטייק בארגאווה. אין צורך בהרבה מסביב

Aragawa, טוקיו, יפן: מינימום 300 יורו לאדם

למרות שהיפנים ידועים במאכלי הים שלהם, הם מחזיקים גם בבשר האיכותי בעולם. Aragawa נחשבת לאחת ממסעדות הבשרים הטובות בעולם ומציעה אוכל ללא סלסולים או תפאורות מיוחדות, ואפילו בלי אתר אינטרנט.
מה מגישים כאן? סטייק קובה (עגל שגדל על בירה ומקבל עיסוי מדי יום על מנת להבטיח מרקם חמאתי). את בשר הקובה קל לזהות לפי מראה ה"שיש" שלו. אל תחפשו אותו בסופר השכונתי: מחירו לקילו מגיע למאות יורו. הבשר שמגישים במסעדה מגיע מחווה אחת מקומית. הוא מוגש בצורה פשוטה ביותר, בליווי פלפל וחרדל.

מנה לציון: סטייק קובה צלוי בפחם.

>> לאתר המסעדה

אין תמונה
מנה בלה ברנדין. 250 יורו לאדם בערב

Le Bernardin, ניו יורק, ארצות הברית: 250 יורו לאדם

לה ברנדין הניו יורקית היא אחת משבע המסעדות בעלות שלושה כוכבי מישלן בעיר. המסעדה נולדה בפריז, שם נפגשו שני המייסדים מגי וז'ילבר לה קוז, שהחליטו להגיש במסעדה שלהם מנות פשוטות מדגים טריים בלבד. כעבור עשור, ב-1986, העביר הזוג את המסעדה לניו יורק. כיום עומד בראשה השף הצרפתי אריק ריפר.

בלה ברנדין תוכלו לטעום בשר קובה גם בלי לטוס ליפן, אך רוב התפריט שלה מבוסס על דגים ופירות ים. מחיר התפריט קבוע: 250 יורו לאדם בתפריט הערב, ובצהריים קצת פחות. אם זה עדיין מחוץ להישג כיסכם, תוכלו להסתפק בשלושת ספרי הבישול הפופולריים של ריפר.

מנה לציון: סרף אנד טרף - בשר קובה ולובסטר

>> לאתר המסעדה

אין תמונה
סולו פר דואו באיטליה. נקווה שבכוראסות העור לא יושבים הבעלים ומסתכלים עליכם אוכלים

Solo Per Due, ואקונה, איטליה: 250 יורו לאדם

קשה לחשוב על ארוחה רומנטית יותר: דמיינו מסעדה שפותחים אותה רק בשבילכם, שכל הצוות שלה משרת רק אתכם ויש בה שולחן אחד בלבד. Solo Per Due (רק לשניים, באיטלקית) מציעה ארוחה אינטימית באווירה איטלקית מקורית. המסעדה ממוקמת בכפר קטן במחוז אומבריה, כ-60 ק"מ צפונית לרומא, שבו חיים 264 תושבים בלבד.

מאחר שיש רק שולחן אחד במסעדה, חובה להזמין מקום מראש. גימיק? אולי, אבל המסעדה מציעה מטבח איטלקי איכותי ואותנטי, שמבוסס על חומרים טריים בלבד. אחרי הכל, דברים טובים באים באריזות קטנות, לא?

מנה לציון: למסעדה אין תפריט. אתם יכולים להזמין מראש מה שעולה על רוחכם (מהמטבח האיטלקי).

>> לאתר המסעדה

לכל כתבות המגזין