שם: חופית סרמילי
גיל: 33
מהיכן בארץ: תל אביב
תאריך לידה: 21.7.1987
מצב משפחתי: בזוגיות ארוכה
מקצוע: עובדת עם בן זוגי בסניפים של ארומה
חמישה דברים שאנשים יופתעו לגלות עלייך:
1. אני אישה של בוקר, גם ביום חופש השעון מעורר מצלצל ב-6:00 כי אני אוהבת להתחיל את הבוקר מוקדם.
2. אני משתדלת לאכול אוכל בריא בשגרת אמצע השבוע כדי לשמור על איזון הגוף.
3. לרוב אני אוכלת פירות וירקות אורגניים ובשר שחי חיי חופש ללא אנטיביוטיקה.
4. הייתי רקדנית וחלמתי לעסוק בזה.
5. אני נוטה לשאול הרבה שאלות עד לרמה מעייפת וחייבת לדעת את הערכים של כל מרכיב.
לאיזו אישיות מפורסמת היית רוצה לבשל ארוחה?
אין אישיות מפורסמת שהייתי רוצה לבשל לה, אני מבשלת למשפחה ולחברים קרובים, מבחינתי זה הכי שווה.
מהי החוויה הראשונה שאת זוכרת מהמטבח?
הרגע בו הבנתי שאני מתרגשת לבשל ומתרגשת מהתוצאה. התחושה הייתה מעצימה ומספקת.
מה הפדיחה הכי גדולה שקרתה לך במטבח?
לא זכורה לי פדיחה מהמטבח, כשאני מבשלת אני כולי בזה, ללא רעשי רקע. אני מאוד פרפקציוניסטית.
מה המאכל שלא תסכימי לטעום בחיים ולמה?
לא אסכים לטעום חזיר מפני שהחיה הזאת לא מגרה אותי.
אילו שלושה מרכיבים תמיד אפשר למצוא אצלך במטבח?
קמח פוקצ'ה איטלקי, עשבים שאני מייבשת לעיתים קרובות וכמובן יין. אני מאוד אוהבת לשתות ולבשל עם יין.
איזה כלי מטבח הוא חובה בעינייך?
מכתש ועלי, לא זזה בלעדיהם. מכתש ועלי מעצימים טעמים של תבלינים, רטבים, ממרחים, מרינדות ועוד. אני חושבת שתנועת הכתישה הידנית הופכת כל דבר ליותר טעים ומענג.
מהי העצה הכי טובה שקיבלת בנוגע לבישול?
לבשל טהור, נקי, ללא מניירות, לבשל פשוט אני.
מה הטריק שלך במטבח שאת לא יכולה בלעדיו?
לכתוש מלח ים אטלנטי ופלפל שחור שלם באותו זמן בישול, זה נותן טעם אחר, אמיתי וטרי.
איזו ביקורת/מחמאה שקיבלת מהשופטים באודישן, את זוכרת במיוחד ולוקחת איתך להמשך?
המחמאה שקיבלתי מהשופטים באודישן הייתה מאייל שני שאמר "כשאלוהים המציא את מאסטר שף באחד מהיסודות הוא חשב עלייך". כשאייל אמר את המשפט הזה הרגשתי שהגוף שלי מתמלא רגש עצום שמציף אותי וגורם לי להרגיש שאולי אני שווה משהו.
מהי מנת הדגל שלך?
טארט עגבניות מבצק עלים. אני מאוד מתחברת למנה הזאת והיא משקפת אותי. היא מורכבת מבצק וירקות, שני מרכיבים שאני מאוד מתחברת אליהם ואוהבת ליצור מהם מנות שיוצרות עונג וריגוש.
מה המאכל הכי מטורף שיצא לך לטעום?
בילדותי סבתא שלי בישלה רגליים של תרנגולת והייתי מטורפת על זה. זה היה עונג בשבילי לאכול אותם ברוטב אדום. היום אני לא יכולה לחשוב על זה.
וידוי קטן לסוף, משהו שעשית במטבח וכדאי ששופטי מאסטר שף לא ישמעו עליו.
אין לי וידוי, כי כשאני נכנסת למטבח אני לא מתעצלת, אני נכנסת באווירה טובה שסוחפת אותי לרגשות עצומים וליצירה טעימה.