שמי אפניאר היה אחת ההבטחות הגדולות של העונה. הוא הצליח להרשים את השופטים באודישן, קיבל סינר זהב ממיכל אנסקי ונכנס ישירות לנבחרת מאסטר שף ללא מחנה אימונים - נראה היה שהוא עלה על דרך המלך. אבל אז, במשימת הבשר שהייתה אמורה להיות הפורטה שלו, משהו השתבש והחלום נגמר מהר משציפה.

עבור שמי, הטעויות שהובילו להדחתו אמש (שלישי) התחילו עוד קודם לכן, במשימת הממולאים בה המתמודדים חולקו לזוגות, והוא צוות לעדי ויינברג. היא שלטה בעניינים ושמי נתן לה לנווט את הספינה כמעט בעיניים עצומות. "בעקבות התוכנית גיליתי על עצמי שלפעמים אני צריך למנן את טוב הלב שלי", הוא מספר על השיעור שלמד רגע אחרי ההדחה המפתיעה, "במשימה עם עדי לדוגמא, נתתי לה להוביל ואחרי זה קצת הצטערתי על זה. הייתי צריך יותר לעמוד על שלי מולה. אני לא יודע אם זה היה מציל אותי מההדחה, אבל זה הכל בדיעבד".

ואז הגיעה משימת ההדחה. מה קרה שם?
"אני חושב שזה  חוסר מזל. בפעם הראשונה היה קצת יותר מדי תיבול, בפעם השנייה הבשר היה בחלקו עשוי יותר וחלקו פחות לדעת אהרוני ובמנה השלישית זה היה נראה הכי פחות טוב. כל פעם זה היה משהו קטן שמנע ממני לעלות למרפסת, ואני חושב שהדבר האחרון שגרם לכל זה, זה הלחץ האדיר של התחרות הזאת. מאוד קשה כצופה מהצד להבין כמה זה לחוץ ואינטנסיבי". 

שמי אפניאר ועדי ויינברג (צילום: מתוך "מאסטר שף", קשת12)
"נתתי לעדי להוביל ואחרי זה קצת הצטערתי על זה" | צילום: מתוך "מאסטר שף", קשת12

ממש התפרקת בסוף המשימה.
"כן התפרקתי. היה לי קשה ברמה האישית כי התאכזבתי מאוד שלא הצלחתי להגיע לאן שאני רוצה. כל פעם אני חושב על מנה שהיא הכי טובה בעולם ואז משהו קטן מפנצ'ר לי אותה. ממשימה למשימה גם הביטחון שלי ירד וזה כבר נהיה קשה. כשנכנסתי למשימה הזאת הייתי מאוד בטוח בעצמי, הרגשתי שהכניסו אותי למגרש הביתי שלי ושם אני אמור לזכות. זה לא קרה. הרגע שהיה לי הכי קשה זה כשחיים (כהן) אמר לי שהיה הרבה ציפורן בבשר. זה שבר אותי מנטלית כי באתי למשימה הזאת מאוד זחוח ומאוד בטוח בעצמי, בשר ותיבול זה משהו שהוא מאוד אני, ודווקא על הנושאים האלה נפלתי. זה כבר הרגיש לי שמשהו לא טוב מתבשל פה".

ראינו שהיה לך קשה במשימה אבל חשבת שזה יסתיים בהדחה מהנבחרת?
"הופתעתי מאוד, התאכזבתי מאוד ולא ישנתי כל הלילה. מצאתי את עצמי יושב עם ארבע כוסות קפה, חצי קופסת סיגריות והכלב שלי בזריחה, חושב מה אני עושה הלאה. לקחתי את זה מאוד קשה, זה היה ממש בוקס לבטן. אבל אני לא חושב שהייתי משנה כלום. אני אישית מאוד אהבתי את כל השלוש מנות שעשיתי במשימת ההדחה, אני חושב שכולן היו ממש טובות, אבל זאת התחרות אין מה לעשות".

אז איך משתחררים מתחושת ההחמצה הזאת?
"הרבה עבודה עם עצמי, הרבה כבוד לאלמנט הזמן וגם הרבה תמיכה של הסובבים אותי, תאיר מורדוך מאוד עזרה לי ברמה המנטלית להתאושש מזה, אנחנו בקשר טוב. גם התגובות מסביב מטורפות, אנשים סופר תומכים ומפרגנים, אהבה בכמויות. הרגשתי ברחוב, בעבודה ובסביבה הקרובה כמה אנשים רוצים ובטוחים שאני אזכה. זה התפוצץ להם כמו שזה התפוצץ לי". 

מאסטר שף (צילום: מתוך "מאסטר שף", קשת12)
"היה לי קשה ברמה האישית, התאכזבתי שלא הצלחתי להגיע לאן שאני רוצה" | צילום: מתוך "מאסטר שף", קשת12

"אנשים ממגזרים אחרים תומכים בי למרות שאני החצוף שמכין את האוכל שלהם"

באודישן הראשון מול שופטי מאסטר שף, שמי סיפר על החיבור שלו לאוכל הערבי שהגיע בין היתר בזכות עלי, חברו לעבודה, שמגיע ממזרח ירושלים. הוא הבהיר שאומנם הם לא כאן כדי להביא את השלום, אבל הוא בטוח שהחיבור מתחיל באוכל. "אני מרגיש שהצלחתי לשתול את המסר שלי ואפילו לראות את הניצנים הראשונים. אני כן יודע שאם הייתי ממשיך בתוכנית הייתי מצליח עם זה הרבה יותר אבל זה הופך את זה ליותר מאתגר, עכשיו זה כבר תלוי בי ואני על זה לגמרי".

מה זה אומר ניצנים ראשונים?
"התחילו לעלות לי העוקבים באינסטגרם ולא מעט מהם הם ערבים או דרוזים. זה מאוד כיף כי אתה רואה אנשים ממגזרים אחרים באים ותומכים בך, למרות שאתה לא מהמגזר שלהם ולמרות שאתה 'החצוף' שמכין את האוכל שלהם. הייתה לי שיחה עם מישהי משפרעם שאמרה שאחרי שהיא ראתה את האוכל שלי, היא מרגישה יותר אשכנזייה מאשכנזי. מעבר לזה גם ראיתי איזו במה טובה זה נתן לעלי בעבודה, פתאום הרבה אנשים היו סביבו ואהובים אותו אפילו יותר ממקודם". 

מה הדבר הכי משמעותי שאתה לוקח איתך מכל החוויה הזאת?
"קודם כל שאני יודע לבשל וזה לא איזה חלום שקמתי איתו באמצע הלילה, זה דבר אמיתי שקיבלתי עליו גושפנקה מארבעה תותחים כאלה. קיבלתי הכרה ביכולות של עצמי, במי אני ומה אני צריך לעשות בחיים האלה שזה אולי הדבר הכי גדול שיש, ומפה אני לא יודע לאן הנושא הזה ילך. אני מקווה שהוא ילך למקומות טובים ואני מקווה שמי שקורא את זה ורואה את הפרק ורוצה לעוף איתי במסע הזה ידע שאני מוכן לעוף איתו גם, הכנפיים שלי טריות מה שנקרא".

אז איפה נפגוש אותך עוד חמש שנים?
"אני מאוד רוצה להגיד שבמסעדה שלי שתשלב באופן מושלם בין אוכל ערבי לבשר מעושן, אבל בימי קורונה זאת התחייבות שקשה להוציא אותה מהפה. יותר בקטן, אני מקווה שאני אעסוק נטו בבישול וזאת לא תהיה העבודה השנייה או תחביב. שזה יהיה המקצוע שלי, מקור ההכנסה העיקרי שלי".