שם: שרה לאה מלכה
גיל: 26
מהיכן בארץ: בית וגן ירושלים
תאריך לידה: 25.12.1995
מצב משפחתי: רווקה
מקצוע: חוקרת ביולגיה חישובית
חשבון אינסטגרם: Sarah Malka
חמישה דברים שאנשים יופתעו לגלות עלייך:
1. יש לי פחד גדול מכלבים, אני יכולה לעבור כביש אם אני רואה כלב בלי רצועה.
2. אני מהירה מאוד, זאת אומרת שבתוך שעה אני יכולה להספיק לבשל ארוחה, להתקלח, לסדר את הבית, להתקשר לחברות שלי ולהספיק להגיע בזמן לשיעור באוניברסיטה.
3. יש לי רישיון כבר שש שנים ואני לא יודעת להחנות במקביל. פעם ביקשתי מאיש ברחוב להחנות לי את הרכב.
4. העיניים שלי ירוקות ממש בבוקר ובמהלך היום הצבע שלהן משתנה.
5. בגיל 14.5 נפלתי על הראש במחנה חורף של בית הספר בו למדתי. כשהגעתי לבית חולים, הרופאים שאלו מאיזה קומה נפלתי מרוב שזה היה קריטי. הקדוש ברוך הוא הציל אותי ואני מודה לו כל יום. הנפילה הזאת שינתה אותי המון.
לאיזו אישיות מפורסמת היית רוצה לבשל ארוחה ומה היית רוצה לשאול אותה?
איתי לוי, כי הוא הזמר הישראלי האהוב עלי. מעבר לזה, אני מאוד מעריכה את האופן שבו הוא מכבד את ההורים שלו, גבר למופת.
טיפ למטבח שאי אפשר בלעדיו:
אם נמאס לכם לבכות כשאתם מקלפים בצל, תכניסו אותו למקפיא למשך עשר דקות לפני שמקלפים וחותכים אותו.
מה גרם לך להתחיל לבשל?
אמא שלי העניקה לי החשק , האהבה והבסיס של הבישול. כבר בגיל צעיר מאוד, הבנתי שלבשל זה לתת, ולתת זה לאהוב. תמיד רציתי לתת לצד השני והדרך הטובה ביותר הייתה דרך הבישול. התנדבתי בארגון למשפחות נזקקות ואחרי כמה פעמים שהייתי מבשלת כמעט כל הזמן אותו דבר, אותם מאכלים, הרגשתי שזה כבר לא מה שצריך לעשות. דיברתי עם המנהל של הארגון והצעתי לו רעיון: לבשל גם מאכלים מסורתית ספרדית, וגם מאכלים אשכנזים. כי רציתי שהאנשים האלו ישארו בקשר עם המסורת שלהם, עם האוכל שהם גדלו איתו, שהם אוהבים. אז שינינו את כל המנות. לספרדים היינו מביאים דג מרוקאי, מטבוחה וקציצות בשר. לאשכנזים: קניידלך, קוגל וצ׳ולנט. לילדים הייתי מכינה פנקייקים, עוגיות וכדורי שוקולד, כל מיני דברים שמזכירים להם שהם ילדים, שמותר להם לאכול מה שבא להם - ולא לאכול רק בגלל שצריך. הייתי בכוונה מכינה כמה שקיות וכותבת עליהן: ילד מתוק/ ילדה מתוקה, אם את שמה לב בבית ספר שחסר אוכל לילד, אז תביא לו את השקית הזאת, הוא ממש ישמח״. בכוונה הייתי עושה את זה כדי לתת להם ההזדמנות גם לתת, כדי לא להרגיש שחסר להם.
מהי החוויה הראשונה שזכורה לך מהמטבח?
כשהייתי בת ארבע, היינו צריכים להכין בגן עוגיות. אני זוכרת שהתלהבתי כל כך עד שהכרחתי את אמא שלי להכין אותן גם בבית. אותן עוגיות הפכו למנה האייקונית שלי ששמה "Rose Des Sables" (פתיתי תירס ושוקולד).
מה הפדיחה הכי גדולה שקרתה לך במטבח?
כשהתחלתי לאפות, רציתי להכין לחם שיהיה עגול בדיוק כמו במאפייה. אז שמתי את הלחם בתוך סיר עגול והכנסתי אותו לתנור. כמובן שהכל נשרף כי הסיר לא עמד בחום של התנור, הלחם היה דומה להר געש.
מה המאכל שלא תסכים לטעום בחיים ולמה?
פקיילה - מבקשת סליחה מכל הטוניסאים.
מה נמצא אם נפתח את המקרר שלך עכשיו?
סלמון מעושן, חמאה, יוגורט שוקולד, חלב סויה, חסה, אבוקדו, פסטרמה, גבינות, קוטג' חמש אחוז בלבד, פסיפלורה ומיץ תפוזים שזה חובה. גם עדיין נשאר חמין משבת.
איזה כלי מטבח הוא חובה בעינייך?
מטרפה חשמלית.
איזו ביקורת/מחמאה שקיבלת מהשופטים באודישן, זכורה לך במיוחד ולקחת איתך להמשך?
חד משמעית התגובה של מיכל אנסקי חיזקה אותי. כשמיכל הגיעה אל העמדה שלי, הרגשתי פתאום טוב, שהיא מתעניינת במה שאני מכינה. זה נתן לי ביטחון והחיוך והמבט שלה הרגיעו אותי המון. אחר כך כשהיא אמרה לי שהמנה הייתה טעימה, כמו חלום, הרגשתי בעננים.
מהי מנת הדגל שלך?
ריזוטו פטריות, קישואים, פרמזן ובזיליקום.
מה המאכל הכי מטורף שיצא לך לטעום?
טירמיסו עם קרם מסקרפונה בטעם פרלין.
וידוי קטן לסוף, משהו שעשית במטבח וכדאי ששופטי מאסטר שף לא ישמעו על זה.
פעם הכנתי עוגה לשבת, הוספתי את הביצים בבלנדר ובטעות היו כמה קליפות ביצים שלא הצלחתי להוציא. כל כך התעצבנתי שבסוף ויתרתי והשארתי אותן. העוגה הייתה טעימה, אבל אבא שלי נפל על הקליפות.