מהרגע הראשון שאלעד אלזרה הפשיל שרוולים ועלה על סינר "מאסטר שף", הוא עשה את זה בחיוך גדול, אותנטיות מעוררת השראה ובעיקר עשה המון כבוד למטבח המרוקאי עליו הוא גדל. הוא עבר דרך משמעותית בתחרות, הציג פעם אחר פעם מנות מרהיבות, אבל הערב (שבת) זה לא הספיק ואלזרה סיים את דרכו בתחרות בסופה של משימת ההדחה הכפולה.
"המעמד היה מאוד מלחיץ, זאת הייתה משימה אחרי משימה, ושאלתי את עצמי מה אני הולך לעשות עם בצל במנה מתוקה", אמר אלזרה, "זה לא כזה פשוט, נכנסתי ללחץ, ובדיעבד אמרתי לעצמי שיכולתי לעשות מנה שאני יותר מכיר, אבל גם הייתי בטוח במנה, נורא אהבתי אותה. עם זאת, בסופו של דבר זאת תחרות, אני מאוד גאה בדרך שעשיתי ולמקום שהגעתי אליו - זה משהו שעשה לי הרבה טוב בחיים".
במהלך השיחה, אלזרה הדגיש כמה הוא מעריך את החוויה שעבר במסע ששמו "מאסטר שף", ושם דגש על החברות הכנה בין המתמודדים. "זאת הייתה חוויה מטורפת, הכרתי אנשים מדהימים, אנחנו מאוד אוהבים ומפרגנים אחד לשנייה", סיפר, "הפגנו במהלך הדרך ערבות הדדית ואכפתיות, זאת הייתה אהבת חינם".
אך לא הכל היה ורוד מההתחלה עבור אלזרה. "בהתחלה הייתי נורא לחוץ, אבל אחרי הפעם הראשונה שכמעט הלכתי הביתה עשיתי סוויץ', ואמרתי לעצמי 'תירגע, תנשום ותביא את מי שאתה'. מאותה נקודה היה לי כיף והייתי נאמן למה שאני מכיר ויודע. קיבלתי המון אהבה ואהדה, אנשים אמרו לי שמבחינתם אני ה'מאסטר שף' הבא".
מהרגע הראשון עשית כבוד למטבח המרוקאי.
"זה המטבח שגדלתי עליו, כמובן שאפשר לקחת את זה לעוד מקומות ואני אוהב את הכל, אבל זה הבית".
מה המטבח מהווה עבורך?
"הוא התרפיה והאהבה שלי, הלב הפועם, הכל מתחיל ונגמר סביב השולחן. אם מדובר בעצב או אם בשמחה, תמיד האוכל הוא המרכז, אנשים יושבים ואוכלים יחדיו, ככה הוא גם המרכז בחיים שלי".
ב-2016 אמו של אלזרה, חלתה בסרטן והוא מצא את עצמו ממלא את מקומה. "מצאתי את עצמי מבשל כי היא לא הייתה. הייתי מכין לה אוכל טעים ומביא לה לבית החולים דברים שמזכירים את הבית, כדי להרים ולעודד אותה".
הבישול זאת הדרך שלך להעניק אהבה?
"כיף לי לראות שאנשים נהנים מהאוכל, עושה לי טוב לראות את הילד שלי בגיל שנתיים אוכל מופלטה עם דבש וחמאה. אני אמשיך לבשל ולשמח את המשפחה והחברים שלי עם אוכל".
איפה נראה אותך עוד חמש שנים?
"ממשיך לבשל כמו שאני יודע, ולוקח את זה למקומות הכי טובים. המטרה היא להשאיר חותם כמה שיותר טוב".
אתה כבר עושה את זה עם הגישה שלך לחיים.
"אם אנחנו לא נהיה שמחים ולא נראה את הטוב שיש לנו בכל דבר בחיים, אז אנחנו ניפול מהר מאוד למקומות מאוד חשוכים וכואבים. חוויתי את זה על בשרי לפני שלוש שנים כשאבא שלי נפטר. באותה נקודה היו לי שתי בחירות: לקחת את עצמי לתהום או להרים את עצמי ולהבין שהחיים ממשיכים. הוא רצה שנשמח ונמשיך לחיות, הוא לא הסכים שנבכה ונתאבל יתר על המידה. אין מה לעשות, אלה החיים, וצריך לראות את הטוב בכל טוב שקורה לנו. לפעמים יש תקופות קשות, בהן מכה רודפת מכה, אבל חשוב שנשמור על השמחה, רק ככה נקיים עולם נורמאלי וטוב יותר".
אתה עץ איתן.
"החיים הופכים אותך לעץ איתן, אתה לאט לאט בונה את עצמך ואת הנפש שלך, בן אדם צריך לדעת מה הוא לוקח בחיים, ממה הוא ניזון ומה הוא משחרר. המטבח זה המקום שבו אתה כל הזמן חושב עם עצמך, לומד את העולם דרך המטבח".