השאלה האמיתית שצריכה להישאל פה היא למה אננס לא גדול במיוחד עולה בישראל קצת יותר מ-50 שקלים, אבל אנחנו לא פה בשביל לדון בסוגיה הכלכלית או החקלאית, אלא בדרך שבה אנחנו אוכלים את הפרי הקוצני והפופולרי.
ובכן, אנחנו לא יודעים מה איתכם, אבל הרשתות החברתיות שלנו טירגטו אותנו חזק כחובבי אוכל וחובבי סרטוני אוכל, וגם עלינו לא פסח הסרטון (במקור מסין) שבו נראית יד עם ציפורניים מרשימות תולשת פיסות אננס על ידי משיכה של כל מרובע בולט שכזה בקליפת האננס. בסרטון נדמה כי האננס נקרע בקלות, ממש עד גזע הפרי.
אז מכיוון שלא מצאנו פרטים לגבי זן האננס שצולם בסרטון, רכשנו אננס ישראלי רגיל מהירקן הקרוב לביתנו, וניגשנו למלאכה: קטמנו את חלקו התחתון של הפרי, וניסינו להפריד פיסות ממנו באמצעות משיכת הבליטה הקוצנית בקליפה. גם כשהפעלנו כוח זה לא ממש קרה, והחלק שאכן נתלש היה קטן ביותר. גם כשנעזרנו בסכין וניסינו לחרוץ את המרובעים לא ממש הלך לנו.
המסקנה המבאסת היא שלא כל טריק שווה לנסות בבית. ולמי שדואג מבזבוז הזהב הצהוב, אל חשש. אחרי שהתייאשנו הסרנו את הקליפה כמו שהטבע רצה - בסכין - וזללנו את האננס המתוק בהנאה גדולה, כולל העקצוצים של אחרי. ניסיתם גם ודווקא הצלחתם? ספרו לנו.