אנשים שמבינים משהו באוכל ובבריאות אומרים שכדאי להתרחק מרוב תרסיסי השמן הנמכרים בסופר, כי הם מכילים חומרים שאנחנו לא רוצים באוכל שלנו. אותם אנשים ממליצים להצטייד במרסס שמן ייעודי, כזה שקונים בחנויות כלים או עיצוב ובו ממלאים את השמן לבד, ואז אפשר לדעת שכל מה שיש בפנים זה שמן ותו לא. מה שכל אותם מבינים לא מבינים, זה שכל התרסיסים שרכשנו עד היום - ומדובר בלפחות שלושה - כללו מנגנון פמפום ידני בלתי נסבל שגרם להם לעבוד פעם אחת לכל היותר. פעם אחת (לכל היותר!), שאחריה החלו לקרטע/לטפטף/להראות סימנים של דיכאון קליני - ואנחנו נאלצנו להיפרד לשלום מהעשרות רבות של שקלים שהם עלו ולזרוק אותם לפח.
תאמרו - מדוע לא להשתמש בבקבוק התזה רגיל, מאלה שמרטיבים איתם עציצים? יותר זול, הכי יעיל. ובכן, גם אנחנו חשבנו על הטיפ הזה, וכך אומנם עשינו. הכל עבד טוב ויפה עד שמומחית לביטחון מזון הסבה את תשומת ליבנו לכך שייתכן שאותם בקבוקים, שבשום אופן לא נועדו לאחסון מזון, פולטים חומרים מסוכנים - ואנחנו שוב נותרנו קירחים ובלא תרסיס שמן להתנחם בו.
בכמה מילים: כששמענו על מרסס השמן של Prepara, הנמכר ברשת DOMO, עיקמנו פרצוף. אנחנו מכירים טיפוסים כמוך, חשבנו לעצמנו, שמציגים עצמם ככיפיים וקלילים לתפעול ומתגלים ככישלון מעוצב היטב. רק אחרי שנשבעו לנו שהמרסס הספציפי הזה מגיע ללא מערכת פמפום ידנית - נאותנו לנסות.
כבר נזהיר ש: עשרות רבות של שקלים אמרנו? אז המרסס הזה - שהוא אומנם יפה ומכובד למראה - עולה 100 שקלים תמימים (99.90, להשיג בחנויות רשת DOMO וסניפי DM בחנויות טיב טעם). לא סכום שחשבנו שנוציא כדי שהתפודים שאנחנו צולים לא ישחו בשמן אלא יצופו יפה בשכבה אחידה ודקיקה, או כדי שהחביתה תיוותר הכי דלת קלוריות ויבשה שהיא יכולה להיות, שלב אחד לפני דיקט.
מעשה שהיה כך היה: ניסינו את המרסס של DOMO, ונפעמנו לגלות שהוא מצליח לעשות את מה שאף מרסס לפניו לא הצליח: לרסס שמן. זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל עבורנו היה מדובר בגילוי משמח מאוד, שאיפשר לנו סוף סוף לשלוט בכמויות השמן שאנחנו מפנקים בהן את מזוננו. עבורנו מדובר בעניין משמעותי, ואנחנו בטוחים שכל מי שאי פעם התנסה במרססים הקיימים בשוק ירגיש כמונו.
לסיכום: מרסס השמן החדש הוא מוצר בסיסי, פשוט, בלתי מתוחכם בעליל - אבל כזה שעד כה לא הצלחנו למצוא בשוק. תאמינו לנו, לא היינו מוציאים 100 שקל על סתם שטות.