התה הוורוד והטרנדי של ויסוצקי גם טעים?

ויסוצקי הם מותג התה המשמעותי ביותר בישראל. מונופול, הלכה למעשה. וזה לא אני טוענת, אלא רשות התחרות שהכריזה על כך רשמית בשנה החולפת. אין כמעט בית בישראל שבמזווה שלו אין לפחות סוג תה אחד מבית המותג. כך שבתכלס, ויסוצקי לא ממש צריכים להתאמץ על מנת שנרכוש אותם.

מאחורי המותג יש עשרות שנים של התבססות בתודעה הישראלית והתבססות במיקומים הנחשקים ביותר על מדפי הסופרים, כך שלא ניתן להתעלם ממנו. ועדיין, בחורף האחרון יצאו בוויסוצקי במהלך מושקע של השקת פינק צ'אי, שהפך באמצעות קמפיין שיווקי וכמובן צבע ורוד ויראלי בתוספת שלל משפיענים, לתופעת רשת.

אבל האם באמת יש פה בשורה בגזרת הטעם? כמובן שהחלטתי לנסות.

מוזמנים לצפות במבחן הטעימה המלא של ריטה

ולעקוב גם בטיק טוק

בגלל שוורוד זה לא ממש טעם מוגדר, הרשו לי לפתוח בפירוט של מה בכלל כולל התה הזה: תערובת של תה שחור הודי, תה רויבוש אדום, ואלמנטים שאחראים על הצבע המתקבל כמו סלק, היביסקוס, ורד הבר, וגם תוספי טעם וריח להעמקת אימפקט. ובאמת הריח הוא האלמנט הדומיננטי ביותר שאפשר להרגיש בתה הזה מרגע פתיחת המארז. ניחוח מתוק מאוד וקצת פירותי שעולה לחלל, ולא מזכיר את הריח האינטנסיבי והמתובל בתעוזה שיש לרוב בצ'אי קלאסי, אלא יותר לוקח לכיוון של תה פירות.

מילאתי בקפידה אחר הוראות ההכנה: חלטתי את השקיק 3 דקות, ולאחר מכן הוספתי חלב (צמחי) מוקצף, וישבתי לטעום. במבחן הוויזואלי, התוצאה המתקבלת היא בהחלט משקה וורוד בצבע מקסים, וזאת כמובן הייתה כאן המטרה הראשית. בגזרת הטעם? מקסים פחות. כשהעליתי לסטורי את המשקה הזה, התגובות שקיבלתי מאלפי עוקבים היו דיסוננס מוחלט: או שטענו שמדובר במשקה מושלם, או דוחה בצורה מוחלטת. אישית, לא מצאתי אותו רע במיוחד וגם לא טוב במיוחד. אפילו קצת סתמי.

המשקה הוורוד כלל חמיצות קלה של פירות אדומים, אבל בדרגה הרבה פחות דומיננטית מאשר חליטת פירות יער למשל. עם תוספת החלב היית בו מתיקות מתונה שהותירה תחושה די טבעית, והוא בעיקר הרגיש לא לכאן ולא לכאן. לא צ'אי עז ומלא בתבלינים מחממים שמתאים בול לחורף וגם לא תה אדום חמצמץ ופירותי. ניסיתי את הצ'אי גם ללא חלב, והפעם התוצאה הייתה קצת יותר עזת טעמים, בייחוד הרבה יותר מתוקה, אבל לא כזאת עושה חשק לקחת עוד לגימה. אולי מי שמחפש קצת יותר אומפף ונהנה מאוד ממתיקות, יחבב את המשקה הזה יותר בתצורתו ללא החלב. אבל בעיניי הוא דווקא נדרש כאן. בכל מקרה, זה הרגיש כמו צ'אי בגרסה מוחלשת שעיקר האימפקט שלה הוא בארומה המתוקה ובמראה המתוק לא פחות.

מה שהיה פחות מתוק כתמיד, היה המחיר. הוא לא שונה אומנם מחליטות אחרות של המותג ונע בין 17.90-19.90 (מרבית המקומות שבהם בדקתי מכרו את הצ'אי בסקאלת המחיר הגבוהה יותר). כשבמארז יש 25 שקיקים בחישוב מהיר, מדובר בכמעט שקל לשקיק תה, שלא ממש מרגיש מאוד איכותי, למי שבקיא וחובב המשקה.

בשורה התחתונה: הוא אומנם טרנדי, אבל יש סוגי צ'אי אחרים שמותירים רושם טוב יותר בגזרת הטעם והאיכות. ויש גם אופציה זולה בהרבה והיא להכין צ'אי ביתי לפי הטעם והתבלינים שאתם אוהבים להוסיף לו. לטעמי אין צורך לחפש במיוחד את הצ'אי הוורוד רק כי הוא הפך למשהו שרואים בסטורי ובפיד, אבל אם אתם בכל זאת נתקלים בו וחשקה נפשכם בכוס משקה ורודה ולא רעה בסך הכול - זאת בהחלט אופציה נחמדה.