לטעם הזה של ויטמינצ'יק לא היינו מוכנים

אנחנו לא ממש יודעים מתי קרה ש"ויטמינצ'יק" הפך לשם גנרי לסירופ מתוק שמוסיפים למים, שהרי פעם קראו לזה פשוט "פטל" (עד היום אפשר לשמוע ילדים מבקשים מהוריהם "פטל ענבים"), אבל בשנים האחרונות נראה שהמותג הספציפי הזה שולט לגמרי בשוק הסירופים הממותקים, שלא הרבה השתנה בו עם חלוף העשורים.

כמעט בכל שנה מוציאים באסם, בעלת המותג, טעם חדש בפורמט של "מהדורת קיץ", אבל מהדורת הקיץ של השנה סקרנה אותנו במיוחד: לא רק שהסירופ הוא בטעם נוסטלגי במיוחד, תות-בננה, על האריזה מופיעות שתי מילים שסקרנו אותנו בטירוף: "גם לחלב". ויטמינצ'יק בחלב? גם אנחנו עשינו את אותו הפרצוף שאתם עושים עכשיו, אבל הסקרנות הכריעה אותנו והיינו חייבים לנסות.

אז נתחיל בזה שהסירופ נראה כמו כל הסירופים של ויטמינצ'יק, הוא לא חלבי ואפילו הצבע שלו לא חלבי. כשפותחים את הבקבוק מכה באף ריח מלאכותי של תות ובננה, כזה שהזכיר לחלקנו ריח של אקמולי, אבל מכיוון שאנחנו מורגלים בתמציות טעם למיניהן - לא נרתענו. ראשית ניסינו את הגרסה הרגילה, עם מים. תקראו לנו פלצנים, אבל הטעם של המשקה שהתקבל היה יותר מדי מלאכותי אפילו בשבילנו. זה לא שיש לנו אנטי לוויטמינצ'יק, באמת שלא, אנחנו אפילו חוטאים מדי פעם בכוס עם קצת סירופ ענבים או אננס (גם תפוחים הולך), אבל התות-בננה פשוט היה יותר מדי.

עברנו לנסות את הסירופ בחלב. אחרי ההפתעה הראשונית שלנו מהרעיון, נזכרנו בכל מיני סירופים שהיו פה בשנות ה-80, בטעמי תות או שוקולד, שגם אותם היינו מערבבים עם חלב ליצירת שייקים פשוטים ומתוקים מאוד, ופתאום הרעיון לא נראה לנו כל כך מופרך. בכל מקרה, הסירופ מתערבב ונמס בקלות בחלב קר, בלי הרבה בעיות, ובאורח פלאי ואולי קצת מטריד, גם מסמיך מאוד את החלב וממש נותן לו מרקם של שייק. מעודדים, טעמנו ממשקה החלב המעט ורוד שקיבלנו - אבל גם כאן, הטעם פשוט היה מלאכותי ותרופתי מדי. את התות עוד היה אפשר להחליק, אבל הבננה היה הרבה יותר מדי אגרסיבי בשבילנו. אולי חלק מהילדים יצליחו בכל זאת ליהנות ממתקפת הסוכר וחומרי הטעם הזו, אבל כל חובבי הנוסטלגיה כמונו כנראה יתאכזבו, ויחזרו אל סירופ הענבים המוכר והטוב.