טעמנו את הגרסה הישראלית לשוקולד דובאי

כמו עם כל להיט ויראלי, זה היה רק עניין של זמן עד ששוקולד דובאי, השוקולד ששטף את הטיק טוק בסרטונים של נגיסות פריכות, יגיע גם לארץ, בגרסה משלו. יש כמה וכמה אופציות לרכישת השוקולד המקורי מדובאי, אבל כעת ברשת סוויטיים הארצית יצרו לו וריאציה ישראלית. אז כמובן שערכנו לה מבחן טעימה.

מוזמנים לעקוב אחרי ריטה לעוד סרטוני טעימה

ופה אפשר לצפות בטעימה המלאה

בסוויטיים מציעים שוקולד דובאי ישראלי: השוקולד הזה מיוצר במפעל ביבנה בשם גליצקי במיוחד עבור רשת הממתקים (שכיום מתפרסת על 35 סניפים בכל הארץ). הטעמים כוללים את הקלאסיקה הוויראלית של שוקולד חלב במילוי קרם פיסטוק וקדאיף; שוקולד חלב במילוי בייגלה מלוח וקרמל; ושוקולד לבן במילוי של קרם בואנו. העיצוב בהחלט נראה מושפע משוקולד דובאי המקורי, שנקרא FIX.

הייצור ביבנה, המחיר בשמיים

ומה לגבי המחיר? שומט לסתות גם בגרסתו הישראלית. 69 שקלים לחפיסה של שוקולד, במשקל 150 גרם. כל הרעיון הוא שמדובר במוצר שהוא הרבה מעבר לטבלת שוקולד סטנדרטית, אבל גם אם מביטים על השוקולד הזה כעל קינוח לכל דבר - זה עדיין המון כסף עבור - ובכן, בעיקר סוכר. את שוקולד דובאי המקורי אפשר לרכוש ברשת גם במאות שקלים לטבלייה, אם ממש מתעקשים, אבל הוא נמכר בדובאי במחיר של 18 דולרים, כ-68 שקלים לפי שער הדולר הגבוה מאוד כיום (במשקל 200 גרם). כך שאם משווים, בגרסה הישראלית אנחנו "נהנים" למעשה מתוספת מחיר, עבור פחות שוקולד.

ומה לגבי הטעם?

התחלתי את הטעימה בטעם הפיסטוק והקדאיף המקורי. בגרסה הישראלית ניכר שיש הרבה יותר שוקולד שעוטף את המלית, ופחות קדאיף ופיסטוק. יש אומנם דמיון ויזואלי בין הטבליות, אבל בהשוואה למקור, זאת הייתה גרסה מתוקה יותר, שהדגישה פחות את המלית והותירה בעיקר רושם של שוקולד חלב, שהוא אולי יפה אבל לא מאוד זכיר.

דווקא טעם הבייגלה המלוח והקרמל היה מוצלח יותר, עם נוכחות פריכה ומהנה יותר של בייגלה שלמים ותוספת של קרם קרמל מתוק שהשתלב היטב עם המליחות של החטיף. זה לא היה מבריק, או אלגנטי, אבל לכל הפחות היה כיף לזלול את טבלת השוקולד הזאת והיא הרגישה קצת יותר מושקעת מווריאציית הפיסטוק, שאולי לאור ההשוואה לדבר האמיתי הייתה פחות מרשימה.

הטעם השלישי, של השוקולד הלבן, היה פשוט הגזמה פרועה של מתיקות חסרת גבולות: קרם קינדר מתוק שעטוף בשוקולד לבן מאוד מתוק. לא מצליחים להרגיש דבר מלבד מתיקות מופרזת שמכה את החך. אם לנסות את אחד מהטעמים, רצוי בייגלה מלוח או קדאיף פיסטוק.

בשורה התחתונה: אם החלום שלכם או של הילדים היה לנסות שוקולד דובאי ולא הצלחתם להשיג אותו, חלוקת טבלת שוקולד כזאת על ידי כל המשפחה כנראה תרגיע את הרוחות, גם אם תעלה לא מעט כסף. אם לא, אפשר בהחלט לרכוש שוקולדים או חטיפים אחרים במחיר שקרוב ל-70 שקלים, אולי טרנדיים פחות, אבל כנראה טעימים יותר.

אפשר להשיג את השוקולד בסניפי סוויטיים