האם המוצר החדש והמדובר של שמרית באמת שווה?

יש מי שעדיין זוכרים חסד לבצק של פילסברי שנמכר כאן פעם, ואולי גם קצת מתגעגעים. המוצר החדש שהציף את הפיד שלנו בשבועות האחרונים - בצק קראנץ' של שמרית - הזכיר לנו אותו מאוד: פחית מוארכת ומצוננת (במקרר, לא במקפיא) שמקלפים ממנה את עטיפת הנייר ופותחים בסיבוב. בתוך הפחית ממתין בצק שמרים מגולגל, מותפח ומוכן לשימוש. כל מה שנותר הוא למרוח עליו מלית, לעצב ולאפות.

אחרי כמה ביקורים בסופר וחיפושים במקרר הבצקים, השבוע סוף סוף מצאנו אותו. את הפחית הראשונה רכשנו ב-23.90 שקלים ברשת יוחננוף ואת השנייה ברשת סיטי מרקט ב-29.90 שקלים.

כל פחית מכילה 400 גרם בצק, ואת שתי הפחיות שרכשנו הקדשנו לשני ניסיונות: בראשון הכנו סטיקי באנס שדרשו כמה דקות הכנה ולכלוך של מחבת וקערה להכנת הטופי והמלית; בשני נצמדנו למתכון שעל האריזה והסתפקנו במריחת ממרח שוקולד קנוי.

כבר בפתיחת הפחית התברר שהבצק נוח מאוד לעבודה. הוא לא נדבק, לא דרש קימוח והמלית נמרחה עליו בקלות. גם החיתוך בסכין עבר בלי בעיות. אלה פרטים קטנים, אבל במוצר שקונים בעיקר כדי לחסוך עבודה, הם בדיוק אלה שמשנים.

גם במבחן הטעם נרשמה הצלחה: הבצק התקבל רך ואוורירי, עם טעם טוב וללא טעם שמרי דומיננטי - משהו שיכול בקלות לקלקל את ההנאה מעוגת שמרים. חלק גדול מההצלחה תלוי כמובן במה שמשדכים לבצק. מבין שתי הגרסאות שהכנו, העדפנו את הסטיקי באנס: לטעמנו, צורת השושנים החמיאה לבצק יותר. שני המאפים, אגב, שרדו יפה גם למחרת.

ההסתייגות היחידה שלנו נוגעת דווקא לשם של המוצר: קראנץ', עם גרש, שמעורר ציפייה למשהו קראנצ'י. בפועל מתקבל מאפה רך ואוורירי. אם הכוונה לעוגת קראנץ, שמקור שמה במילה הגרמנית שפירושה "זר", הגרש הזה די מבלבל. מעניין מה עומד מאחורי הבחירה של שמרית.

בשורה התחתונה: ב־23.90–29.90 שקלים לפחית, המחירים ששילמנו, הנוחות הזאת מצדיקה בעינינו את הקנייה. הכנת בצק שמרים בבית דורשת לישה, זמן התפחה וכלים לשטוף, ולעתים גם עלולה להוביל למפח נפש, זאת יודע כל מי שמכין מדי פעם בצק שמרים מאפס. עם המוצר הזה אפשר להתפנות ישירות למלית ולעיצוב, ולקבל מאפה מוצלח גם בלי לתכנן את האפייה שעות מראש. מבחינתנו, זו סיבה מספיק טובה להחזיק פחית במקרר.