כשגרים במערב ארה"ב, נסיעה למקסיקו הייתה בדרך כלל קשורה לחופש. בשנת 1991 נסעתי עם המשפחה שלי לקלאב מד במקסיקו כדי לחגוג את סיום טיפולי הסרטן של אבא שלי. הטיול הזה התחיל כחופש אך נגמר אחרת לגמרי: האוטובוס שלנו נחטף על ידי מורדים מקסיקנים חמושים בסכינים. אני לא זוכרת הרבה מהאירוע ולא ממש הבנתי מה עומד מאחורי פעילות המורדים, אבל אני בעיקר זוכרת את אמא שלי מתרגמת מספרדית את דרישות החוטפים ואת חווית הפחד מהלא נודע. במשך שעות ישבנו באוטובוס בלי לדעת מה יעלה בגורלנו עד ששוחררנו ללא פגע. אני הייתי צעירה מדי כדי להבין מה באמת קרה שם ובסופו של דבר, נשארו לי בראש רק תמונות של אוטובוס חבוט מאבנים וגבר שמנשק את אדמת ארה"ב בשדה התעופה.
נדלג קדימה לשנת 2003, אני יושבת בקורס יחסים בינלאומיים והדיון בכיתה התמקד בהשפעות הסכם הנפט"א - הסכם סחר חופשי בין צפון ארה"ב לקנדה ומקסיקו. ההסכם נחתם בשנת 1992 והמרצה שלי הסביר לנו איך השפיע ההסכם על חקלאים מקסיקנים והסיבות לכך שהם מרדו. פתאום, שתיים-עשרה שנים אחרי, הבנתי מה בעצם קרה לנו באותו היום במקסיקו והתחלתי לעבד את החוויה ממקום יותר בוגר.
מקסיקו נשארה בזיכרוני כמקום שטומן בחובו סכנות והנאות רבות, ולמרות החוויה שעברתי שם עם המשפחה שלי יש לנו עדיין צורך לחזור ולבקר. בביקור האחרון שלי בבית בארה"ב החלטנו לנסוע שוב לקלאב מד במקסיקו, ולצד הטראומה פתאום גם נזכרתי בטעמים שנשארו איתי כל השנים. אחד מהם הוא לחם שוקולד לבן - לחם מתוק וממכר. אם יצא לכם לטעום אותו פעם אז אין צורך להמשיך להסביר ואם לא, הגיע הזמן להכניס אותו לרשימת המתכונים שלכם.
אח שלי אריק, היה אחראי הלחם בארוחות הבוקר. עוד לפני שארגנו ארוחת בוקר לילדים הוא הביא לי טעימה של הלחם האלוהי הזה וכך הלכתי ותפחתי במשך שבוע. בדרך בחזרה לארה"ב (הפעם ללא עיכובים) הבטחתי לאריק למצוא את המתכון. בעולם מושלם הייתי מכינה לו את הלחם בעצמי, אבל כיוון שהוא נמצא בצד השני של כדור הארץ הדבר הכי קרוב זה להעלות פוסט בנושא.
כמה טיפים לפני שמתחילים:
* במתכון המקורי מוסיפים גלוטן לקמח כדי שיהיה יותר אלסטי. אני הכנתי את הלחם בשתי צורות: אחת עם תוספת גלוטן ביחד עם קמח לבן רגיל, ושנייה ללא תוספת גלוטן אבל עם קמח מיוחד ללחם. בשני המקרים התוצאות היו זהות.
* בפעם הראשונה שהכנתי את הלחם הזה קצת נבהלתי מכמות המים והרכות של הבצק, ולכן הוספתי עוד קמח, מה שגרם ללחם להיות מאוד קשה בסופו של דבר. היום למדתי טיפ מאוד חשוב מקונדיטור העל אורן בקר, שפשוט הראה לי שצריך ללוש את הבצק עד שכל המים נספגים. זה יקרה בסופו של דבר, גם אם זה לא נראה ככה. סבלנות.
* עוד טעות שעשיתי בנסיון הראשון הייתה להשתמש בשוקולד צ'יפס הלבנים הפשוטים. התוצאה הייתה מתוקה מדי ולא הזכירה טעם של שוקולד לבן. לא צריך כמות גדולה, אז תשקיעו בשוקולד לבן איכותי.
* בזמן שצילמנו את הלחם היינו ביום של שחיתות, אז הלכנו עם זה עד הסוף והוספנו ללחם גאנאש שוקולד לבן. לא הכרחי, אבל נחמד בימים שמתיקות עדינה לא תעשה את העבודה.
* אני משתמשת באבן שמוט באופן קבוע בתנור, מה שהופך את המאפים שאני אופה להרבה יותר פריכים מבחוץ. אם אין לכם, ניתן לשים בתחתית התנור כלי עמיד בחום ממולא עד חציו במים. הסביבה הלחה שהוא ייצור גם מאוד תעזור לקבל מאפה פריך מבחוץ ורך מבפנים.
לחם שוקולד לבן
המרכיבים (ל-4 כיכרות לחם):
25 גרם שמרים
½2 כוסות מים פושרים
½4 כוסות קמח לחם
1 כפית מלח
150 גרם שוקולד לבן, חתוך גס
אופן ההכנה:
1. ממיסים את השמרים ב-2 כפות מים פושרים (מתוך ה-½2 כוסות).
2. מערבלים את הקמח, השמרים ואת שאר המים במיקסר עם וו לישה, במהירות בינונית למשך 2 דקות. מוסיפים את המלח וממשיכים לערבל עוד 5-7 דקות עד שהבצק אחיד. מנמיכים את המהירות ומוסיפים את השוקולד הלבן. מערבלים עד שהשוקולד מתערבב אל תוך הבצק.
3. מכסים את הקערה בניילון נצמד ונותנים לבצק לתפוח במקום חמים עד שהוא מכפיל את נפחו, בערך שעה. כשהבצק תפח מחלקים אותו לארבע חלקים שווים. יוצרים צורה של כיכר (אפשר עגול ומאורך, כמו בתמונה), מכסים עם מגבת מטבח ונותנים לבצק לתפוח שוב, למשך 25 דקות.
4. בזמן שהלחם תופח, מחממים תנור לחום של 180 מעלות ומרפדים תבנית גדולה בנייר אפייה.
5. אופים את הלחם למשך 20-25 דקות, עד שהקרום שלו מזהיב.
בקרו בבלוג של דיאנה ודניה - מתכוניישן