אוכל תאילנדי, מתוך הבלוג של אוסטין בוש
רק אל תספרו לאמא שיש אוכל יותר טעים משלה. מתוך הבלוג של אוסטין בוש | צילום: mako

יש אנשים, שלא ננקוב בשמם (הוא מופיע בחלקו העליון של עמוד זה), שאוהבים מאד אוכל תאילנדי. כשהם רואים דג, הם מייד חושבים על הדג בגריל שהם קנו בשוק, ואכלו אותו באצבעות יחפות יחד עם אורז דביק, ליים ועגבניות במרפסת האכסניה שלהם בצ'אנג מאי. איך שהם נתקלים באטריות, הם חושבים על פתאי עם ביצה ב-25 באט בקקפוניה הצבעונית הנהדרת של קווא-סאן בבנגקוק. 

למשמע השם פפאיה, הם חוזרים בדמיונם לקורס הבישול ב-The Chilli Club Cooking Academy, שבו הכינו סלט פפאיה ירוקה מושלם, שרומם את רוחם לשעות ארוכות. הבעיה היא שככל שהם חוזרים במחשבתם לאותם זיכרונות, הזיכרונות הופכים משומשים ודהויים יותר, ומתערבבים עם זיכרונות אחרים, חדשים יותר. ככה עובד המוח האנושי.

אין תמונה
מה זאת אומרת אתמול היה יותר טעים? לך תאכל בשק"ם! מתוך הבלוג של אוסטין בוש

בדיוק בשביל זה המציאו את האינטרנט. ליתר דיוק, בשביל זה המציאו את בלוג האוכל של אוסטין בוש. תמצאו בו מתכונים הכי אותנטיים למנות מקומיות, ושלל צילומים מפתים ומרהיבים. האיש, שמבין היטב את אמנות הצילום, חי כרגע במה הונג סון בצפון תאילנד, ומצלם את האוכל ואת האנשים שסביב האוכל. בכל פוסט מתמקד בוש במקום אוכל אחד, ויהיה זה שוק הבוקר, דוכן ספציפי או מסעדה, ובכל מקום הוא מתאר מה מגישים, ממה מורכבות המנות ומה מקורן. וכך הוא כותב על המאכל קאנג הנג ליי: "מאכל הקארי הזה מוגש בכל צפון תאילנד, אולם מקורו כנראה בבורמה (הנג הוא ככל הנראה שיבוש של הין, המילה הבורמזית לקארי). האנג ליי עושה לרוב שימוש בנתחים עבים של מו סאם צ'אן ("שלושה שלבים של חזיר" - כלומר נתח הכולל עור, שומן ובשר), אולם הם שכחו את שני השלבים האחרים והמאכל כלל ברובו שומן. אך הוא עדיין היה טוב למדי, עם ציר קארי סמיך שדמה מאד לרוטב ברביקיו אמריקאי עשיר מעורבב עם גרידת ג'ינג'ר טרי".

נכון, זה לא יגרום לאוכל המופלא הזה להופיע פתאום על השולחן שלכם, אבל לפעמים כל מה שצריך לעשות הוא לחלום עכשיו ולהגשים אחר כך.

 

הבלוג: בלוג האוכל של אוסטין בוש
בשורה אחת: פפאיות ירוקות מטוגנות.
קישורים מומלצים:
ארוחת בוקר וחטיף במה הונג סון
בארות מלח
לאפ נום יואי פו
ממתקי תאי יאי