חומוס בבקבוק: המצאה גאונית או חילול קודש?

ארצות הברית כמרקחה: ישראלי לשעבר בשם עמי בלשקובסקי החל לאחרונה לשווק לחנויותחומוס בבקבוק לחיץ. כן כן, ממש כמוקטשופאו סירופ מייפל. את ההשראה למוצר החדש הוא קיבל מהסרט "אל תתעסק עם הזוהן", וההתלהבות הייתה כל כך גדולה, שהוא מכר את כל רכושו והשקיע מאות אלפי דולרים בפיתוח המוצר החדש.

רגע, מה בקבוק לחיץ עכשיו?

אז מה המשמעות של זה בעצם? אוקיי, אז מצד אחד, סוף עידן הניגובים – מהיום החומוסבא אל הפיתה, ולא להפך. מצד שני – הקץ לדאבל דיפינג השנוא. כשהוא שמור בבקבוק, איש אינו יכול לטבול בחומוס את מזלגו המשומש, ותודו שזה מרגיע. יותר מזה: דמיינו חומוס ששומר על תומתו ואינו מתבולל בפירורי כל הפיתות שנטבלו בו אי פעם. נחמד, לא? עניין נוסף הוא הצורה: ברירת המחדל של החומוס החדש היא לבוא ברצועות, כמו חרדל על נקניקייה, ולא בשליכטה, כמו... ובכן, כמו חומוס.

המוצר הפסיכי החדש מגיע בשלושה טעמים – קלאסי, חריף ועם שמיר – ומחירו עומד על 6 דולרים לבקבוק, שזה 24 שקל, שזה די הרבה. הביקורות עד עכשיו מעורבות: חלקן מפרגנות וחלקן רואות בו חוצפה וחילול קודש. אנחנו, למען האמת, עוד לא החלטנו מה אנחנו חושבים. מה איתכם?

>> לאכרם זה לא היה קורה