כשכלואים בבית יותר משלושה חודשים אין הרבה מה לעשות חוץ מלאכול, לדבר על אוכל וכמובן – לריב על אוכל. לרגל סיום העונה של "האח הגדול" – קבלו את כל המתכונים ששיחקו תפקידים מרכזיים
טוב, הפותנה הזאת יודעת לבשל, היא הוכיחה את זה מעבר לכל ספק סביר (וארז ואסי יעידו). אם מחפשים מתכון אחד שהיא מזוהה איתו יותר מהאחרים, זה כנראה יצטרך להיות המקלובה – תבשיל בשר (או עוף) עם אורז והפתעות, שעושה נעים בבטן וחם בלב. אם אתם זוכרים, היא אפילו ניסתהלהנחיל את מורשת המקלובהלדורות הבאים, להלן אלין.
ואם בפותנה עסקינן, קשה לשכוח את הנבזיות הקטנה והחיננית של האח הגדול, שנענה לבקשתה של פותנה לקבל הביתה את החומוס של בעלה – אך בהסתייגות אחת קטנטונת: פותנה, כענייה, אינה מורשית לטעום ממנו. גם לכם עשתה הסצנה הזאת חשק עז ובלתי מתפשר לחומוס, ואם אפשר זה של אכרם?
זוכרים את שחר בן דוד? השרירן גומע השייקים מהעונה הקודמת של "האח"? אז לרגע היה נדמה שקם לו יורש, והכוונה כמובן לארז. האישצורך ביציםבכמות שלא הייתה מביישת עיר בינונית, ואת מה שלא מספקות הביצים הוא משלים עם טונה. חלבון הרי בונה שרירים, אתם יודעים. אז מכיוון שמתכון של ביצה קשה – הגרסה המועדפת על ארז – לא באמת יקדם אתכם בחיים, החלטנו ללכת על חביתה משודרגת.
אישה טובה, מלי עזר. בכל עונה, עת מתכונן בנה להיכנס לבית האח הגדול, היא מציידת אותו בעוגה נאה לטובת הדיירים המסכנים. השנה זו הייתה עוגת שכבות בשלושה צבעים, ואם לשפוט על פי המראה – נראה שהיא בהחלט סגרה להם יפה את הפינה של הקינוח. וכאילו לא די שהיא מצ'פרת ככה את הדיירים, היא גם מנדבת בלי בעיה את המתכון.
כאמור, אחרי מאה ומשהו יום ביחד כבר אין הרבה מה לעשות חוץ מלריב – אפילו אם אתם בעצם בכלל חברים נורא טובים. אחת המריבות היותר זכורות מהעונה החולפת היא מריבת הכרישה של אלירז ופותנה (ואחר כך גם גואל). למי ששכח, אלירז טען שלא צריך להזמין כרישה, פותנה הזמינה כרישה בכל זאת, ו.... – זהו בעצם. לא ייאמן, כמה רחוק יכול אובדן הפרופורציות להגיע. לא נותר אלא לקוות שגם הדיירים עצמם מבינים את זה עכשיו.
אחחחח, איזה כיף לדיירים שאדוני בישל להם? ארוחה ברמה הזאת – עם כל כך הרבה אוכל, וכל כך מושקע – הייתה משאירה לסועד הפשוט כזה חור בכיס, ששנים אחריה היה נאלץ לחיות רק על תפוחי אדמה. יש רק לקוות שהדיירים ידעו להעריך את זה (שמענו, פותנה, שזה המלבי הכי טוב שאכלת בחיים. זה לא חמק מאוזנינו).
טוב, הפותנה הזאת יודעת לבשל, היא הוכיחה את זה מעבר לכל ספק סביר (וארז ואסי יעידו). אם מחפשים מתכון אחד שהיא מזוהה איתו יותר מהאחרים, זה כנראה יצטרך להיות המקלובה – תבשיל בשר (או עוף) עם אורז והפתעות, שעושה נעים בבטן וחם בלב. אם אתם זוכרים, היא אפילו ניסתה להנחיל את מורשת המקלובה לדורות הבאיםhttp://www.mako.co.il/tv-bigbrother/season2-articles/Article-15e7a5d58804621006.htm, להלן אלין.
ואם בפותנה עסקינן, קשה לשכוח את הנבזיות הקטנה והחיננית של האח הגדול, שנענה לבקשתה של פותנה לקבל הביתה את החומוס של בעלה – אך בהסתייגות אחת קטנטונת: פותנה, כענייה, אינה מורשית לטעום ממנו. גם לכם עשתה הסצנה הזאת חשק עז ובלתי מתפשר לחומוס, ואם אפשר זה של אכרם?
זוכרים את שחר בן דוד? השרירן גומע השייקים מהעונה הקודמת של "האח"? אז לרגע היה נדמה שקם לו יורש, והכוונה כמובן לארז. האיש צורך ביציםhttp://www.mako.co.il/food-nutrition_diet/nutrition/Article-1decaba600cb521004.htmבכמות שלא הייתה מביישת עיר בינונית, ואת מה שלא מספקות הביצים הוא משלים עם טונה. חלבון הרי בונה שרירים, אתם יודעים. אז מכיוון שמתכון של ביצה קשה – הגרסה המועדפת על ארז – לא באמת יקדם אתכם בחיים, החלטנו ללכת על חביתה משודרגת.
אישה טובה, מלי עזר. בכל עונה, עת מתכונן בנה להיכנס לבית האח הגדול, היא מציידת אותו בעוגה נאה לטובת הדיירים המסכנים. השנה זו הייתה עוגת שכבות בשלושה צבעים, ואם לשפוט על פי המראה – נראה שהיא בהחלט סגרה להם יפה את הפינה של הקינוח. וכאילו לא די שהיא מצ'פרת ככה את הדיירים, היא גם מנדבת בלי בעיה את המתכון.
כאמור, אחרי מאה ומשהו יום ביחד כבר אין הרבה מה לעשות חוץ מלריב – אפילו אם אתם בעצם בכלל חברים נורא טובים. אחת המריבות היותר זכורות מהעונה החולפת היא מריבת הכרישה של אלירז ופותנה (ואחר כך גם גואל). למי ששכח, אלירז טען שלא צריך להזמין כרישה, פותנה הזמינה כרישה בכל זאת, ו.... – זהו בעצם. לא ייאמן, כמה רחוק יכול אובדן הפרופורציות להגיע. לא נותר אלא לקוות שגם הדיירים עצמם מבינים את זה עכשיו.
אחחחח, איזה כיף לדיירים שאדוני בישל להם? ארוחה ברמה הזאת – עם כל כך הרבה אוכל, וכל כך מושקע – הייתה משאירה לסועד הפשוט כזה חור בכיס, ששנים אחריה היה נאלץ לחיות רק על תפוחי אדמה. יש רק לקוות שהדיירים ידעו להעריך את זה (שמענו, פותנה, שזה המלבי הכי טוב שאכלת בחיים. זה לא חמק מאוזנינו).
