בלוג בשבוע: את הסנדוויץ' כבר סרקת היום?
מסתבר שבשביל להקים בלוג מוצלח בענייני אוכל לא צריך להבין במתכונים, כלי בישול או שיטות צלייה. צריך רק סורק וחיבה עזה לכריכים. נדמה לכם שכל הסנדוויצ'ים ייראו אותו דבר תחת הסורק המשרדי? טעות חמורה בידיכם
סנדוויצ'ים סרוקים. מה? סנדוויצ'ים סרוקים, מה ששמעתם. כן, זהו בלוג שאין בו מתכונים, אין בו התחכמויות, אין בו שירה ואין בו צילומים עם קומפוזיציה מורכבת בארבע דרגות עומק. יש בוסורק אחד. משרדי. פשוט. והמון המון סנדוויצ'ים. בכל פוסט מככב סנדוויץ' אחד, שמוצג דרך עיניו של הסורק.
לכאורה, זה בלוג משעמם בתכלית. שהרי כל הסנדוויצ'ים הסרוקים דומים לזה לזה. אבל היזכרו נא בפעם האחרונה שעמדתם ליד המקרר וביקשתם להכין סנדוויץ' מקורי, כזה שלא מכינים כל יום, שמעיד על התחדשות, השקעה ואהבה. והנה, דווקא ברגע הזה, כל השילובים שהציע לכם המקרר שלכם נשמעים תפלים, בנאליים, כמו חיי זוגיות אחרי 20 שנות נישואים וארבעה ילדים.
ובכן, לא עוד. כי אחרי שתבהו בסנדוויצ'ים הסרוקים מספיק זמן, תגלו שאין סנדוויץ' דומה לרעהו. כמו אחרי עשרים שנות נישואים, הסוד לאושר טמון בפשטות הגיוון. הרבה חסה, מעט חסה. עם חרדל, בלי חרדל. בראפ, בפיתה. עטוף בנייר אפייה או ברדיד אלומיניום. אחרי שתפנימו את חוכמת הזן הזו, כל שינוי קטן ייראה לכם מרגש: למשל, יש מזנון סנדוויצ'ים בניו-יורק ששם חטיף צ'יפס, מה שמכונה במחוזותינו תפוצ'יפס, בתוךסנדוויץ' הטונה שלו; קפה מטרו יודעים להכיןסנדוויץ' טונה שנראה טעים מאוד; וסנדוויצ'ים של ביצים וגבינהתמיד נראים יבשים עד כדי חנק. האין זה מרגש?
הבלוג:The Original Scanwich
בשורה אחת:סריקה אחת שווה אלף ביסים
קישורים מומלצים:
ראיון עם ג'סטין ביליקי, מייסד הבלוג
סנדוויץ' ביתי של חמאת קשיו ודבש
האם וגבינה שוויצרית
ראפ טונה