"שריעה למריחה", כך כינה השבוע הקומיקאי סטיבן קולבר את החומוס בתכניתו הלילית "קולבר ריפורט", שם הוא משחק דמות של מנחה רפובליקאי שמרן. "הזהרתי אתכם מהשתלטותה של אומת השריעה, עכשיו יש לנו שריעה למריחה. זה עשוי מגרגירי החומוס הידועים בשמותיהם הרבים... זה מגיע דרך הגבול הדרומי שלנו, וחובר לפיתה שלנו כדי לגנוב את עבודת החטיפים האמריקנית שפעם נשלטה על ידי מטבל בצל והאצבעות שלכם. לא תחת המשמרת שלי חברים, הישארו ערניים", אמר כחלק מהמופע הלייט נייט שלו בתגובה לדיווחים ביומיים האחרונים העוסקים ב"השתלטות החומוס על ארה"ב".
חומוס במקום טבק
התקשורת המקומית מדווחת על עלייה משמעותית במכירות החומוס בארה"ב. אבל בעוד קולבר מייחס את המאכל הלאומי למדינות האיסלם, בפועל מסתבר שמי ששולטת בשוק ייצור החומוס במדינה היא דווקא החברה הישראלית "Sabra" (סאברה), בבעלותן של חברת שטראוס ו-PepsiCo (שמחזיקה בכ-56% משוק החומוס בארה"ב). "סאברה", הגרסה האמריקנית של חומוס "אחלה" אם תרצו, בשיתוף עם הרשויות המקומיות, אף החלה לעודד לאחרונה הרחבה של היקף גידול החומוס במדינה, וזאת למרות מזג האוויר הקר, שאינו תואם את תנאי הגידול האולטימטיביים לגידול הגרגירים.
בארה"ב מהללים בינתיים את המאכל. "החומוס, מאכל מזרח תיכוני ידוע, צובר קהל גדל של אמריקנים המבקשים חטיפים בריאים יותר", נכתב אתמול ב"וול סטריט ג'ורנל", "בחומוס מעט שומן והוא בעל אחוז גבוה של פרוטאין, והשוק שלו בארה"ב מוערך בכ-530 מיליון דולר בשנה שעברה - עליה של 11% מהשנה הקודמת".
אבל האמריקנים הם לא היחידים שהחליטו לאמץ את המאכל הלאומי שלנו. חברת אובלה, גם היא בבעלות שטראוס ופפסיקו, הוקמה לפני כשנה וחצי והספיקה כבר לצבור תאוצה במקסיקו עם ממרחים נוספים של גוואקאמולי וסלסה, ונכנסה לאחרונה גם לשוק האוסטרלי. המטרה בחברה: להביא את בשורת החומוס גם לשאר חלקי העולם. ואל תתפלאו אם בקרוב תיתקלו גם בחומוס האיים הקריביים בתוספת מנגו.