כל החיים אומרים לנו לאכול יותר ירקות ופירות ולמה לא בעצם – הם בריאים, הם טעימים (רוב הזמן) והם מלאים בוויטמינים, ברזל, סיבים תזונתיים ועוד המון דברים שעושים לגוף שלנו טוב. אבל יכול להיות שכל השנים האלו היינו יכולים לתת לגוף שלנו אפילו עוד יותר דברים טובים: על פי ההאפינגטון פוסט, החלקים הכי טובים בירקות ובפירות נמצאים בכלל בחלקים שאנחנו זורקים לפח – בעיקר בקליפות ובעלים.

קליפות תפוחי אדמה (צילום: robynmac, Istock)
ברזל! סידן! אשלגן! ויטמינים! | צילום: robynmac, Istock



לפעמים זו אשמתנו – תפוח עץ או תפוח אדמה מקולף זה משהו שרוב העם גם ככה אוכל ולפעמים זו אשמת המשווקים – הרי מתי בפעם האחרונה ראיתם בסופר או אצל הירקן סלק או לפת עם העלים שלו? לא כולנו יכולים ללכת לשוק האיכרים, שם אפשר למצוא את האחרונים עם העלים מלאי הוויטמינים. אז מה אפשר לעשות? אפשר להתחיל בקטן - להתחיל לבקש מהירקן, או ממנהל הסופר שלכם שיביאו ירקות עם העלים מחוברים אליהם. אם תתחיל להיות דרישה לכך, אולי זה יזיז משהו למישהו ובעתיד נוכל למצוא את הירקות האלו עם העלים שלהם.

קליפות תפוח

קליפות התפוח עתירות בנוגד חמצון בשם ורציתין, שהוא בעל תכונות אנטי דלקתיות, מחזק כלי דם נימיים ועוזר במניעת נזקי סכרת. חיזוק כלי הדם הנימיים עוזר למשל לקבל פחות שטפי דם פנימיים כאשר מקבלים מכה. כמו כן, בקליפת התפוח יש הרבה יותר ויטמינים וסיבים מאשר בבשר הפרי עצמו. אז בפעם הבאה שאתם מתכוונים לקלף תפוח, עדיף שתשאירו את הקליפה.

תפוח מקולף (צילום: Marek Mnich, Istock)
עדיף שלא | צילום: Marek Mnich, Istock



קליפות תפוז

על פי מחקר שנערך לפני כעשור באגודה האמריקנית לכימה, ישנו בקליפת התפוז (ובפירות הדר נוספים) כימיקל המשפיע לטובה על רמת הכולסטרול בדם. אותו כימיקל אמור לעזור בהורדת הכולסטרול אפילו יותר ממה שתרופה עם מרשם עוזרת. כמו כן, הכימיקל הזה גם אנטי דלקתי ועוזר במניעת מחלות לב.

קליפות תפוחי אדמה

קליפת תפוחי האדמה מכילה יותר סיבים מהשורש עצמו. חוץ מזה הקליפה מכילה ויטמין B, ויטמין C ברזל, סידן ואשלגן. שלא לדבר על כך שתפוחי אדמה אפויים עם קליפה אפילו טעימים יותר מתפוחי אדמה מקולפים.

סלק (צילום: vnlit, Istock)
ככה הסלק באמת נראה | צילום: vnlit, Istock



עלי סלק

אנחנו לא מדברים על עלי הבייבי, אלא על העלים המסיביים שמגיעים מחוברים לסלק (אם קונים אותו עם העלים, בשוק האיכרים). יש בהם המון סיבים, סידן, ברזל, וגם ויטמינים A ו-K.

העורק הקשה של המנגולד

הרגל של המנגולד (או סלק עלים) מפוצצת בגלוטמין – חומצת אמינו בעלת חשיבות רבה לתפקוד מערכת החיסון, מערכת העצבים ומערכת העיכול, העוזרת בשיפור תפקודים מנטליים כמו ריכוז וזיכרון.

תמונה של לפת (צילום: אור גץ, iStock)
לפת בשוק. ואיפה העלים? יוק | צילום: אור גץ, iStock



עלי לפת

רוב הלפתות שאנחנו ראינו בחנויות בכלל לא כוללות את העלים הירוקים, אבל בואו ותראו מה אתם מפסידים: המון ויטמין A וויטמין K, המון סיבים, ברזל, אשלגן ועוד. לא חבל?

גרעיני דלעת

ואנחנו לא מתכוונים לגרסת הפיצוחים – אלו שמכילים טונות של מלח – אלא על הגרעינים בצורתם הטבעית והלא מומלחת לעייפה. חצי כוס של גרעינים מכילה יותר מהתצרוכת היומית המומלצת של מגנזיום, שרמות נמוכות ממנו עלולות לגרום לבעיות לב, אוסטיאופורוזיס וכאבי ראש. כמו כן, הם עשירים בברזל וחלבון ועוזרים בהורדת רמת הכולסטרול הרע. אפשר להשיג גרעיני דלעת בצורתם הטבעית בחנויות טבע או בתוך הדלעת שקניתם למרק. שמים עליהם טיפה שמן זית, טיפ טיפה מלח ומכניסים אותם לתנור על 250 מעלות לכשעה - ויש לכם חטיף טבעי מעולה.