הסיפורים המדהימים שמאחורי החטיפים

הדברים הטובים באמת מומצאים לגמרי במקרה, וכשאנחנו מדברים על דברים טובים אנחנו מתכוונים בעיקר לאוכל. אוכל טעים ולא בריא בעליל שמחבק לנו את הבטן מבפנים. רוצים לשמוע דוגמאות? תחזיקו חזק, יש פה כמה סיפורים פסיכיים לגמרי.

כובשים את היצר: הדגנים של קלוגס

כשאתם קמים בבוקר ומארגנים לעצמכם קערת דגנים, כדאי שתדעו שממציא דגני הבוקר, ג'ון הארווי קלוג, המציא את הפתיתים הזהובים בכלל כדי לסייע במלחמה נגד אוננות ועוררות מינית. קלוג, שהיה תומך נלהב בכיבוש היצר, האמין כי מזונות בעלי טעם לא דומיננטי כמו הדגנים שלו מסייעים בהורדת החשק המיני. זקפת הבוקר מגחכת להנאתה.

אל תגידו נאצי: פאנטה

הנה משהו לחשוב עליו בפעם הבאה שאתם לוגמים את המשקה הכתום והתוסס הזה: משקה הפאנטה הומצא כברירת מחדל בגרמניה הנאצית. בזמן מלחמת העולם השנייה, לאחר ההפצצה בפרל הארבור, החליטה ענקית המשקאות האמריקאית קוקה קולה לעצור את ייבוא סירופ המשקה שלה לגרמניה. היו"ר הנאצי של החברה בגרמניה, שגם השתתף בחגיגות ה-50 של הפיהרר, החליט לפתור את הבעיה באמצעות ערבוב של מספר נוזלים וחומרים שהיו ברשותו. לרוויה.

תקלה מופלאה: עוגיות שוקולד צ'יפס

כאמור, הדברים הטעימים במיוחד נוצרים ממש במקרה. ב-1930 הכינה רות גרייבס ווייקפילד, בעלת אכסניה במסצ'וסטס, עוגיות לאורחיה. כשגילתה שנגמר לה השוקולד לאפייה היא החליטה להשתמש בחתיכות שוקולד מתוק-מריר במקום - אבל לצערה גילתה שהשוקולד לא נמס לחלוטין. האורחים דווקא התלהבו מהעוגייה החדשה, וכך נוצרה עוגיית השוקולד צ'יפס.

מעשנים ביחד: סוכריות פז

בארץ הן אמנם נמכרות בהצלחה יחסית, אבל בארה"ב מדובר בפריט מיתולוגי לכל דבר. הסוכריות הקטנות, הנכנסות לתוך מתקן מיוחד הניתן להטענה, נועדו למעשה לסייע בהפסקת עישון. פירוש השם PEZ הוא מנטה בגרמנית, ואילו המתקן עצמו נועד להזכיר מצית. אגב, מקורותינו מוסרים שאלה שהפסיקו לעשן בזכות הסוכריות, התמכרו לממתקים.

 טעם החיים? קוקה קולה

אחד המשקאות הפופולריים בעולם הוא הקוקה קולה, שהומצא ב-1863 בידי כימאי בשם אנג'לו מריאני. אז מסתבר שעד 1903 המשקה הכיל חומר קצת פחות ידידותי למשתמש: קוקאין. החברה משתמשת עד היום בצמח הקוקה, אבל הסירה מהמשקה את החומר הפעיל בקוקאין.

השינניות בהלם: מכונת צמר גפן מתוק

החיים, כידוע, מספקים לנו רגעים אירוניים במיוחד. ד"ר ויליאם ג'יי מוריסון, רופא שיניים שאפילו עמד בראש ארגון רופאי השיניים של מדינת טנסי, רשם פטנט על שמו לאחר שמצא דרך קלה יותר להכנת צמר גפן מתוק, מוצר לא ידידותי מבחינה דנטלית לכל הדעות. מוריסון המציא את מכונת צמר הגפן המתוק המוכרת, ועד היום הקולגות שלו מקציפות מזעם כשמוזכר שמו.

בדהרה: חטיף סניקרס

אם נהיה הוגנים, המשמעות המקורית והמיידית של סניקרס (נעלי ספורט) היא לא הדבר הכי מעורר תיאבון בעולם. אבל מסתבר שחטיף הבוטנים והשוקולד הפופולרי נקרא בכלל על שם הסוס האהוב של משפחת מארס (שאחראית גם למספר חטיפים פופולריים נוספים). הסוס, אם יורשה לנו לנחש, כבר אינו עמנו, אבל שמו ייזכר לנצח בקרב חובבי ממתק הנהדר הזה.

ילד מותר: קרטיבים

בפעם הבאה שלילד שלכם בא לשחק עם אוכל, תנו לו. פרק אנברסון בן ה-11 השאיר מחוץ לבית באמצע החורף תערובת של מים, אבקת סוכר ומקל. בבוקר חיכה לו הקרטיב הראשון בעולם. 

מהיר ועצבני: חטיפי צ'יפס

וגם זו דרך לעלות על משהו טעים וממכר. אומנם מדובר באגדה אורבנית נחמדה אבל למה שלא נזרום קצת: סועד במסעדה ניו יורקית שלח בחזרה את מנת התפודים המטוגנים שלו, בטענה שהם עבים מדי. השף, שכעס מאוד על הלקוח הטרחן, החליט לחתוך את תפוחי האדמה דק ככל האפשר, לתבל בהרבה מלח ולזרוק לטיגון. לרוע מזלו - או בעצם, לשמחתו - הלקוח התלהב כל כך מהצ'יפס הדקיק, שהמנה נכנסה לתפריט.

>> מה עדיף: כוס שוקו או שורת שוקולד?

>> והנה פלאפל בטטה מושלם!