אז טיגנו, אכלנו, יצא לנו טעים - הכל טוב ויפה, אבל בואו נדבר רגע על מה שקורה אחר כך: מה עושים עם השמן שנשאר בסיר או במחבת? הרי הכי קל זה פשוט לשפוך אותו לכיור ולשכוח ממנו, אבל אומרים שזה סותם את הכיור. אז מה, לאסלה? משום מה זה נראה לאנשים כמו פתרון מוצלח (ואפילו שמענו את התשובה המבאסת: בדירה שכורה - לכיור, בדירה שלכם - לאסלה), אבל אם נעצור רגע ונחשוב בהיגיון - מה שסותם את כיור המטבח שלנו כנראה לא עושה ממש טוב למערכת הביוב כולה, בטח ובטח כשמדובר בכמויות שמצטברות מכל הבניין, הרחוב, השכונה והעיר. 

טיגון עמוק
טיגנתם? נהניתם? עכשיו תיפטרו מהשמן בחוכמה | צילום: mashe, Shutterstock

אז ככה: שמנים, אם הם מצטברים ועומדים זמן מה, מתפרקים לחומצות שומן ולגליצרול. הפירוק הזה עשוי לייצר תרכובת שמזכירה סבון אבל למעשה מדובר בגושי שומן שמסוגלים לסתום מערכת ביוב שלמה - בביוב בבריטניה, למשל, מצאו גוש שומן שכזה במשקל 17 טון. 

אז מה עושים? פשוט זורקים לפח. אוספים את השמן בשקית (וקושרים היטב) או בכלי סגור (מכל של גבינה או חומוס, למשל), וזורקים לאשפה. זה גם יגן על מערכת הביוב הביתית שלכם ויקל על הניקיון היומיומי - תאמינו לנו שלא תתגעגעו לשאריות שמן בכיור - וגם ימנע סתימות עתידיות של הביוב בבניין כולו או אפילו ברחוב. 

רגע רגע רגע - זה כל כך פשוט? 

ברור שלא. הדבר הנכון באמת לעשות עם שמן משומש הוא למחזר. ולא, אנחנו לא מתכוונים לטיגון חוזר, אלא לשינוי מולקולרי פשוט יחסית שהופך את השמן לדיזל ביולוגי ונמצא בשימוש בתעשייה, וזה לגמרי קורה - אפילו בישראל. מסעדות ומטבחים תעשייתיים אמורים לשמור את השמן במכלי מחזור וחברות שמתמחות בתחום אוספות את השמן בחביות. אז אמנם קשה לנו להאמין שתמצאו מי שיבוא לאסוף את שאריות השמן מהקציצות שהכנתם אתמול, אבל סיכוי טוב שתמצאו מסעדה בסביבה שתסכים לקבל מכלים עם שמן שאספתם בעצמכם. אם יש לכם אחריות סביבתית ואפשרות - שווה לנסות.