פירה. אחד המזונות הכי בסיסיים שיש, בסך הכל תפוחי אדמה מעוכים, ובכל זאת - גם בהכנת פירה טמונה מורכבות לא פשוטה (וזה עוד לפני שניסינו להכין אותו פרווה). למעשה, עד שלא ראינו את המחקר המעמיק שערכו ב-Food52 בסוגיה באיזה אופן כדאי למעוך את התפודים לפירה ולמה - לא ידענו עד כמה הנושא הזה מעסיק גם אותנו. 4 דרכי הכנה נבחנו באותו מחקר: באמצעות מועך ירקות (מעין מסננת עם ידית מסתובבת, ששמה המקצועי מוּלֶן אָ-לֶגוּם), במעבד מזון (אף פעם לא היה לנו אומץ לנסות את הדרך הזאת!), בממעך ידני פשוט ובמיקסר (מישהו כאן הכין פעם פירה במיקסר?).

אין תמונה
הנה, זה רייסר, וזה אחלה

מתכונים ללביבות

מתכונים לסופגניות

כל המתכונים לחנוכה

לפני הכל, תזכורת לחוק הפירה הכי חשוב שיש: ככל שתתעסקו יותר עם תפוחי האדמה - תקבלו פירה פחות אוורירי. אז אל. מעיכות חוזרות ונשנות (וגם שימוש ארוך במעבד מזון, והנה כבר רמז להמשך) יפיקו לכם פירה דביק וצמיגי. וכעת, לתוצאות:

פירה עם ממעך ידני (צילום: Joe Gough, ShutterStock)
ממעך רגיל עושה עבודה מצוינת - אבל שימו לב, לא כל ממעך! | צילום: Joe Gough, ShutterStock

דרך ראשונה - מועך ירקות:

תפוחי האדמה שהועברו דרך המולן לגום הניבו תוצאה רכה ואוורירית מכולן. עד כדי כך קלה ואוורירית, שאת הפירה שמכינים בשיטה הזו אפילו לא צריך ללעוס - הוא מתמוסס מעצמו בפה. ואגב, גם מועך תפוחי אדמה הקרוי רייסר, שנראה כמו כותש שום ענקי, יעשה עבודה דומה. מה שכן, הטועמים הגדירו את הפירה הזה כחלש יחסית בטעמיו, מה שמעניין במיוחד לאור העובדה שארבעת סוגי הפירה זכו לאותו תיבול בדיוק, וגם כמעט גרגירי במרקמו. 

דרך שנייה - מעבד מזון:

תפוחי האדמה שנטחנים במעבד מזון יוצרים את הפירה הכי דביק מבין כל האפשרויות. מצד שני, יש כאלה שיראו בדביקות הזאת דבר טוב, ויחשבו שמדובר בפירה עשיר וחמאתי. בקיצור, אם אתם מאלה שאוהבים את הפירה שלכם במרקם של חמאת בוטנים - זו הדרך בשבילכם.

פירה צמיגי (צילום:  Viktor1, ShutterStock)
רואים את הצמיגיות? | צילום: Viktor1, ShutterStock

דרך שלישית - ממעך תפוחי אדמה ידני:

תפוחי האדמה שנמעכו בדרך המסורתית - בעזרת מועך תפוחי אדמה - הניבו פירה עשיר אך לא דחוס מדי. הייתה בו אווריריות, אף שבאופן הגיוני לגמרי נותרו בו גבשושיות של תפוחי אדמה. מבחינת הטעם, הטועמים טענו כי הפירה שהוכן בשיטה זו מלוח יותר (אף שכמות המלח המוסף הייתה זהה בכל ארבעת הניסיונות), וגם שטעם החמאה מורגש בו יותר (כנ"ל). מה שכן - לא כל ממעך יפיק אותה תוצאה. רכשו לכם אחד בעל תחתית חלקה ומחוררת (חלילה לא כזה בצורת S, שמחייב מעיכה חוזרת ונשנית של התפודים), מעכו כמה שפחות ותזכו לפירה מצוין.

>> עשינו לכם חשק לפירה? כמובן שלא נשאיר אתכם בלי מתכון

דרך רביעית - מיקסר:

ברגע שמפעילים על תפוחי האדמה כוח חשמלי, הם הופכים מאווריריים לקרמיים ודחוסים. אם אתם הולכים על אופציית המיקסר - חשוב לעצור אותו לפני שהפירה שלכם הופך לדביק לחלוטין, כי זה קורה ברגע אחד. 

בשורה התחתונה:

בשביל פירה אוורירי אך מעט גבשושי השתמשו בממעך ידני.

בשביל פירה דביק וגומיי (למה שמישהו ירצה דבר כזה?) השתמשו במעבד מזון.

בשביל פירה אחיד אך דחוס השתמשו במיקסר. 

ובשביל פירה חלק ומשיי - שהוא לדעתנו הראוי מבין הארבעה - השתמשו במועך מזון (מולן, או ברייסר). הסוד הוא בעובדה שמועך המזון והרייסר מועכים את תפוחי האדמה ביסודיות במינימום התעסקות.