שוק המזון נמצא בצומת דרכים - השבועות הקרובים יקבעו אם אנחנו נמצאים בפתחו של גל עליות מחירים במשק, או שמא עליות המחירים שליוו את השבועות האחרונים היו מהלכים נקודתיים בלבד.

סוגת, קימברלי קלארק, מותג הטונה ריו מארה (המיובא על ידי שסטוביץ) ויבואני הבשר הקפוא הודיעו לרשתות על העלאות מחירים, וכעת כולם מחכים לראות מה יעשו חברות המזון הגדולות - תנובה, שטראוס, אסם, יוניליוור והחברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה ישראל). מספיק שאחת מהן תודיע על העלאת מחיר, וסביר שיצרנים רבים אחרים ילכו אחריה. אם הדבר לא יקרה, סביר כי עליות המחירים העתידיות יסתכמו בעוד כמה יצרנים קטנים ובינוניים. ואולם בדיקת TheMarker מגלה כי גם אם המחירים יעלו, יהיה זה ניצול המצב במשק על ידי היצרנים ורשתות השיווק יותר מאשר ייקור שיש בבסיסו צורך אמיתי.

מחירים נמוכים יותר מלפני חמש שנים

יצרנים שהעלו מחירים האשימו בעיקר את העליות במחירים של חומרי הגלם. סוגת האשימה בעליית מחירי האורז שביצעה ב-15%-30% את "מחירי האורז שהאמירו", ואילו בקימברלי קלארק, שהעלו את מחירי מוצרי הנייר של החברה, בהם נייר טואלט לילי, נייר טואלט מולט, מגבות נייר ניקול וקלינקס, תלו את עליית המחירים בשיעור 7%-10% במחיר התאית.

אלא שבדיקה מדוקדקת יותר של הטענות מגלה כי לא אחת מדובר במציאות חלקית במקרה הטוב, ולמרבית היצרנים אין סיבה של ממש להעלות מחירים. מחירי חומרי גלם רבים אמנם התייקרו מתחילת 2018 אך בפרספקטיבה של חמש שנים דווקא חלה ירידה גדולה במחירי הסחורות. כשמחירי הסחורות ירדו מרבית החברות לא מיהרו להוריד מחירים, ואילו כעת, כשמחירי הסחורות עלו במעט נראה שהן ממהרות לגלגל את העליות אל הצרכנים.


מתחילת השנה עלו מחירי האורז בכ-6%, אך בחמש השנים האחרונות הם ירדו בכ-24%. במקרה של החיטה, המחירים עלו בכ-17%, אך בחמש השנים האחרונות מחירי החיטה ירדו בכ-29%. בכל הנוגע לגרעיני תירס, בחמש השנים האחרונות המחירים ירדו בכ-47% והעלייה מתחילת השנה הסתכמה בכ-3% בלבד. מחיר הסויה ירד בכ-41% בחמש השנים האחרונות ובכ-5% מתחילת השנה. יוצא דופן הוא הקקאו, שמחירו כיום גבוה בכ-13% ממחירו לפני חמש שנים וב-34% מתחילת השנה. עם זאת, במשך תקופה ארוכה מחיר הקקאו היה בשפל, בעיקר ב-2017 והיצרנים ברובם לא הודיעו על ירידות מחירים (המחירים הם עיבוד של בלומברג לנתוני החוזים העתידיים בבורסת הסחורות בשיקגו).

גם בקרב היצרנים עצמם יש הטוענים שהשינוי במחירי הסחורות לא מצדיק עליות מחיר. בחברת מיה יוצאים נגד הטענה של סוגת כי הסיבה לעלייה של עד 30% במחירי האורז נובעת מ"משבר עמוק בשוק האורז האיכותי בתאילנד והודו והעלייה נמוכה יותר מגובה עליית המחירים בתאילנד והודו", כהגדרת סוגת. "אורז לא מגיע רק מתאילנד אלא גם ממדינות אחרות במזרח הרחוק ולכן כרגע עליות המחירים הן לא כצעקתה. במוצרים חקלאיים יש כל הזמן עליות וירידות מחיר מסיבות שונות, חלקן אקלימיות, הגורמות לתנודתיות במחיר, שהצרכן לא תמיד מרגיש. למשל לפני כמה חודשים היתה ירידה במחיר סוגי האורז, אך לרוב הן לא הגיעו לצרכן. המונופול (סוגת השולטת בכ-60% מקטגוריית האורז; עד"מ) החליט לנצל את עליות המחירים האחרות ואת כוחו בשוק האורז ולהעלות את המחיר לצרכן", אומר טל שגיא, סמנכ"ל המכירות והשיווק של מיה.

לדבריו, "כמו כל השחקניות המרכזיות בשוק האורז, גם מיה מתמודדת עם ההתייקרויות הגלובליות, עקב שינוי שער המטבע המקומי בתאילנד. אבל בשלב זה, בניגוד למונופול המתחרה, אנו בשאיפה לשמור על המחיר עד כמה שניתן בכל מקרה גם אם יהיו שינויים זה בוודאי לא יהיה ברמה שהמתחרה מדבר עליו, גם בלי לפגוע באיכות המוצרים".

החברות מראות תוצאות משופרות

בנוסף, חברות המזון הנסחרות ורשתות השיווק מראות לרוב תוצאות משופרות בשנים האחרונות, ולמרות העלייה בשכר המינימום נראה שהן לא נמצאות במצוקה אובייקטיבית שמצריכה עליית מחירים. דבר זה עשוי להביא למסקנה כי במידה שהן יעלו מחירים יהיה מדובר בעיקר בניצול של תנאי השוק הנוחים, בזכות השפל באבטלה והעלייה בשכר הממוצע, שהביאו לכך שלאנשים יש יותר כסף פנוי להוציא.


אילנית שרף, מנהלת מחלקת מחקר בפסגות ניירות ערך, אמרה כי "שטראוס, חברת המזון הנסחרת הגדולה ביותר, מראה צמיחה במכירות וברווחיות בשנים האחרונות לעומת 2014-2015. כך שעלויות הייצור שלה לא מאיימות על רווחיות החברה. המכירות של חברת נטו נמצאות בירידה בשנים האחרונות, אבל לא מדובר בירידה דרמטית והן די יציבות - סביב 2.3 מיליארד שקל. במקביל, שולי הרווח הגולמי של נטו נמצאים במגמת עלייה מאז 2012, וגם שיעור הרווחיות התפעולית של החברה עולה. גם ויליפוד מראה יציבות.

"בנוסף, אם מסתכלים בפרספקטיבה של חמש שנים אחורה מחירי מרבית הסחורות דווקא ירדו משמעותית והירידות האלה לא גולגלו אל הצרכנים, כך שגם אם מתחילת השנה יש עלייה מינורית במחירי הסחורות היא לא צריכה להיות מגולגלת לצרכן".

לדבריה, "גם בקרב רשתות השיווק ניכר שיפור בפרמטרים התפעוליים, כשהרשתות הקטנות־בינוניות ממשיכות להציג גידול במכירות לצד שיפור ברווחיות התפעולית. שופרסל הגדולה גם היא מציגה שיפור בשורה העליונה ובשורות הרווח שלה".

שרף טוענת כי מלחמת הסחר הגלובלית המתפתחת כתוצאה מהסנקציות שמפעילה ארה"ב, עשויה להשפיע על מחירי הסחורות. "מלחמת סחר עשויה לגרום לעליית מחירים של סחורות שונות בעולם, כמו גם סחורות חקלאיות שעשויות להוביל לעלייה במחירי המוצרים שרוכש הצרכן. עם זאת יש גורמים שונים הפועלים בשוק, מחירי הסויה, לדוגמה, עלו בחדות על רקע התפתחות מלחמת הסחר בין ארה״ב וסין והחשש שנוצר נוכח העובדה שסין היא הצרכנית הגדולה ביותר של סויה וארה"ב היצרנית הגדולה. ואולם אף שמלחמת הסחר בין המדינות החריפה, מחירי הסויה תיקנו עצמם באופן דרמטי כלפי מטה והסויה נסחרת כיום במחיר נמוך יותר בהשוואה לתחילת מלחמת הסחר".

לתגובת רשתות השיווק לבקשות היצרנים להעלאת מחירים יש חלק חשוב בהמשך התפתחות העלילה. מצד אחד, לרשתות יש אינטרס שהמחירים יעלו, שכן אז המחזורים והרווחיות שלהן עולים. מצד שני, הרשתות זוכרות עדיין את הפגיעה שספגו בתקופת המחאה החברתית ב-2011, ולאחריה, וגם אם הן יסכימו לעליות המחיר, סביר שהן יעשו זאת במינונים נמוכים בהתחלה ויבדקו היטב מה תגובת הצרכנים לעליות.

מילקי פרויקט עצמאות (צילום: גיל גוטקין, אוכל טוב)
תאכלו מהר, יכול להיות שהמילקי הוא הבא בתור | צילום: גיל גוטקין, אוכל טוב

רשת השיווק שמהלכיה יכריעו אם ליצרנים ינתן אור ירוק להעלאת מחירים היא שופרסל, השולטת בענף הן כרשת המזון הגדולה והמשפיעה ביותר והן כיצרנית החמישית בגודלה. אם שופרסל תאשר עליות מחירים יתר הרשתות יישרו קו. בינתיים בסביבת שופרסל אומרים כי היא אישרה את עליית המחירים של קימברלי קלארק אך עדיין לא הסכימה לעליות המחירים שעליהן הצהירו סוגת, שסטוביץ ואחרים. ברשת מסתמכים בינתיים על סחורה שנמצאת במרכז הלוגיסטי (מרלו"ג) שלה הצפויה להספיק לחודשים הקרובים. תגובתה הרשמית של שופרסל בנושא היא: "קיבלנו פניות ממספר ספקים בנושא עליית מחירי קנייה, ואולם טרם התקבלה החלטה בעניין".

אייל רביד, בעלי רשת ויקטורי, העריך אתמול כי השוק "לא הולך לעבר עליות מחירים רוחביות. מי שהעלה מחירים עשה את זה מצורך, ושאר היצרנים יפחדו לדעתי להעלות מחירים". עם זאת, בקרב היצרנים הגדולים לא פוסלים עליות מחירים. בכיר באחת מחברות המזון הגדולות אמר כי "אין לנו כוונה להעלות מחירים, אבל לתחושתי נראה את אחת מחברות המזון הגדולות מעלה מחירים בקרוב. בעיקר משום שחלק גדול מחברות המזון נמצאות בבעלות זרה (תנובה, אסם, יוניליוור. עד"מ) כך שבעלי החברה ילחצו יותר להעלות מחירים".

לדבריו, העליות מקורן בשיח שצובר תאוצה בתוך החברות. "זה הופך להיות לגיטימי יותר להתחיל לדבר על עליות מחירים. עם זאת, צריך לציין שב-2019 חומרי גלם רבים צפויים להתייקר, בבורסת האורז והקקאו, למשל, כבר התחילה עליית מחירים. בנוסף, גם הרשתות לחוצות להעלות את המחירים כי שכר העבודה עלה מאוד בשנים האחרונות, וזה פגע בהן".

"הכל עניין של היצע וביקוש"

בקרב יבואני הבשר, שמעלים מחירים בשבועות האחרונים וצפויים להמשיך להעלותם בשבועות הבאים, טוענים שהמדינה אשמה בעליות המחירים. עזרא לאטי, בעלי מעדני הטלה, מספר על עלייה במחיר של 25% בתוך פחות משבועיים,שאמורה להימשך. הוא מסביר כי "משרד החקלאות שינה את דרישות השחיטה. הם למעשה דורשים שהמפעלים בחו"ל שמייצאים לישראל ישתמשו בתאי עקידה במשחטות כדי להקל על בעלי החיים, בשל הטענה של צער בעלי החיים שזה תהליך שהבהמה סובלת בו פחות. לפני כחודש וחצי הוצאתי מכתב למשרד החקלאות ואמרתי להם שיתנו לנו ארכה של שנה כדי שהמחירים לא יעלו לקראת חגי תשרי, כי בינתיים המפעלים לא מוכנים לשאת בעלויות וכך גם היבואנים - שכן מדובר בהשקעה של כ-200 אלף יורו ואנחנו לא נשקיע במתקן שנמצא במפעל בחו"ל שבעוד חצי שנה עשוי להפסיק לעבוד אתנו.

"ממשרד החקלאות ענו שהם הודיעו לענף על השינוי כבר לפני שנה ולא תינתן ארכה, והדבר הביא לכך שנוצר מצב של חוסר בשר. כשיש חוסר בשוק המחירים מתייקרים כאשר עיקר העלייה היא בבשר הקפוא מכיוון שבבשר הטרי יש גם ייצור בישראל".

בתשובה לשאלה אם לא מדובר בניצול של היבואנים למחסור שנוצר כדי ללחוץ על משרד החקלאות, ענה לאטי: "זה לא ניצול, יש מחסור בשוק. כשיש ביקוש יותר מהיצע מעלים את המחיר. אם מישהו חייב בשר אז הוא יסכים לשלם יותר. כשהיבואנים הפסידו כסף אף אחד לא עזר לנו".

הכתבה פורסמה באתר TheMarker

עוד ב-TheMarker:

האחראית על הפקות הטלוויזיה ב"כאן" מעולם לא עסקה בהפקות

"קאט דה בולשיט": מה היה אומר התוכי על הטריפל של בזק