כולם אוהבים את אבי לוי – חיים כהן, מיליון וחצי מתושבי ישראל שצפו בגמר העונה השנייה של מאסטר שף, הלקוחות שבאים למסעדה החדשה שלו ומגניבים מבטי הערצה ומעכשיו, אולי לראשונה, נראה שגם אבי כבר אוהב את עצמו. האמת, יש לו הרבה סיבות טובות לכך – מי שרק עד לפני שנתיים וחצי ("31 חודשים" הוא מדייק) סבל מהתמכרות לסמים, הצליח לכבוש את לב הצופים ושופטי התוכנית ולהיות המאסטר שף של ישראל. ואם זה לא מספיק לטפיחה העצמית על השכם, הרי שמעכשיו הוא גם מהתהדר במסעדה משלו (יחד עם רהב רימון, בעלי המוסד הירושלמי "קפה רימון").

מסעדת המוציא, אבי לוי
אבי לוי במסעדתו. לא לוקח כמובן מאליו את כל הפרגון | צילום: כפיר חרבי, אוכל טוב

אפשר היה לצפות שהעלייה המטאורית הזו תעלה לו לראש, אבל אבי הוא ממש לא כוכב ריאליטי טיפוסי. בשלישי אחרי הצהריים למשל, אחרי שכבר כמעט כל הסירים התרוקנו עד טיפת הרוטב האחרונה, אבי עדיין נמצא עמוק בין הפתיליות, בוחן כל מנה שיוצאת, בודק האם כל לקוח שנכנס קיבל כוסית מהעראק מעשה ידיו ולעולם לא מסרב ללקוחות המבקשים להצטלם איתו. אפילו כאלו שסתם עוברים ברחוב ונכנסים להגיד "כל הכבוד" זוכים לחיוך כנה וגדול. למעשה, גם את הראיון הזה שנערך לרגל פתיחת המסעדה שלו, "המוציא", קטעו לא פעם אנשים שהיו חייבים להגיד עד כמה הם אוהבים אותו.

אתה מקבל המון תשומת לב. זה לא מעיק לפעמים?
"לא. אני לא לוקח כמובן מאליו את כל הפרגון הזה. אנשים מכל הארץ באים לאכול פה ויש בי רק הכרת תודה להם".

אין לחץ לעמוד בציפיות שלהם?
"היום אני כבר לא מנסה לרצות אף אחד. כבר הגעתי לשלב שבו אני שם את הכל בצד ומתרכז במה שאני צריך לעשות - לבשל ולדאוג שהכל יצא מושלם".

הפדנטיות של אבי במטבח התחילה כבר כשהיה בן 12. "מאוד אהבתי לראות איך אמא שלי מבשלת", הוא נזכר, "תמיד אהבתי לשאול אותה שאלות, להתעניין, לטעום, לנסות להכין בעצמי. אבל זה התחיל עוד מהבית של סבתא שלי, שם נכנסתי לאווירה של הבישול. היה לה גז עם שש להבות, אבל היא בחיים לא השתמשה בו, אלא רק בפתיליות שהיו על הרצפה. כששאלתי את אמא שלי למה סבתא מבשלת בפתיליות, היא הסבירה שבגלל שזה בישול ארוך, המנות יוצאות יותר טעימות. ובאמת, כל דבר אצל סבתא שלי היה כל כך מיוחד וטעים, שזה גרם לי להאמין בצורת הבישול הזו מגיל צעיר".

מסעדת המוציא 2
הפתיליות במטבח. צורת בישול מבית סבתא | צילום: כפיר חרבי, אוכל טוב

המסלול המקוצר למטבח

כידוע, הרומן של לוי עם הסירים נקטע בעקבות שנים של שימוש בסמים. לאחר שיצא מגמילה, החליטה אחותו לרשום אותו למאסטר שף לוי הסכים רק משום ש"לא היה לי כסף ללכת לקורס בישול". אבל אז, בניגוד לכל הציפיות, הצליח הבישול הביתי האלג'יראי להכתיב לא מעט שירים בפיו של אייל שני ולהוביל אותו עד לזכייה בגמר. וכך, בניגוד למסלול הרגיל שעוברים אנשים מהתחום - הכולל שנים של קיצוץ סלטים, סטאז'ים בהתנדבות במסעדות נחשבות והתעללויות מצד שפים עצבניים - עשה לוי את המסלול המקוצר ודילג על כל השלבים הללו. למעשה, עד להיום הוא לא עבד במסעדה מימיו.

לא חשבת אולי לנסות להתחיל קצת מלמטה, כדי לראות איך מסעדה אמורה להתנהל?
"אני קולט דברים מהר. ביקשתי מהצוות שיהיה פה כמה זמן רק בשביל ההרצה. היינו פה ימים שלמים והוצאנו מנות תחת לחץ, עד שהרגשתי שאני מוכן לקפוץ למים".

בכלל חשבת בעבר על תחום המסעדנות, או שזה היה פשוט המשך מתבקש למה שעברת בתוכנית?
"פתיחת המסעדה זו התגשמות של חלום, מאוד האמנתי שזה יקרה. הרבה פעמים זה היה כל כך קרוב, ועוד יותר פעמים זה היה כל כך רחוק, אבל תמיד ידעתי שכשזה יבוא זה יהיה ברגע הנכון".

ואין ספק שהוא צודק – טרנד החזרה אל האוכל הביתי, כמו גם ההכרח העכשווי למטבח פתוח והאדרת הירושלמיות, הופכים את "המוציא" למסעדה הנכונה בזמן הנכון, ואפילו במקום הנכון – בסמטת אבן חמודה שנמצאת כמה מטרים משוק מחנה יהודה. אם "המוציא" היתה נפתחת בתל אביב היא הייתה נראית מתאמצת מדי ורוכבת על גל האותנטיות, אבל כאן בחלל המרובה קשתות, הפתיליות והאוכל המתבשל לאיטו נראים בילט אין באבני המקום. כצפוי, נשאר לוי נאמן לבישול שהביא לו את הניצחון. "יש לי קו שהוא בישול ביתי, זה הבסיס", הוא מסביר, "אבל אני גם מאוד אוהב לשדרג מנות. אני מתכוון לנסוע כל שנה למרוקו, כדי להביא טעמים חדשים".

מסעדת המוציא 3
מסעדת "המוציא". החלל הירושלמי יושב בול על אווירת המסעדה | צילום: כפיר חרבי, אוכל טוב

לא חשבת כן לנסות לבשל גם בסגננות אחרים?
"לא. בסך הכל התפריט משתנה כל הזמן וגם צורת הבישול והתיבול של כל מנה משתנים. אני אוהב לשחק עם טעמים ולתת עניין, אבל לא מעניין אותי לבשל בסגנון אחר. אני חושב שיש יותר מדי מסעדות גורמה בארץ ואני לא באתי לתת שואו באוכל, אלא לשים אוכל על הצלחת ולעשות אותו הכי פשוט, הכי מוקפד והכי טעים שאפשר".

איך הרכבת את התפריט?
"ישבתי לילה אחד במשך כמה שעות רצופות ובניתי תפריט שמבוסס על מנות אותנטיות מהבית, עם עוד שתי מנות שנולדו בתוכנית. למחרת נסעתי לחיים כהן. הוא רק אמר שצריך להוסיף סלט, אז הוספתי סלט שגם יהיה אותנטי - שזה סלט סבתא עם אנשובי, ביצים קשות ומלפפון ערבי, וזהו. הבנתי שאם חיים כהן אישר אז כנראה שזה טוב".

אל תקראו לה מסעדת פועלים

בצד סלט סבתא, תמצאו בתפריט גם דגים ברוטב שרמולה אלג'יראי חמצמץ וממכר, ירקות ממולאים (אתם חייבים לעצמכם לפחות פעם בחיים לאכול את הבצל הממולא), סיגר ממולא שקדי עגל, תבשיל צלי כתף ברוטב עגבניות, רולדת העוף בחלה המפורסמת וכמובן – מבחר קציצות. בנוסף, מדי יום תזכו לטעום ממאכליה של מאמא לוי בכבודה ובעצמה, שמביאה למסעדה מנה יומית משתנה שעל פי לוי "נחטפת כמו לחמניות חמות". כל אחת מהמנות העיקריות עולה בסביבות חמישים שקלים, והיא מגיעה יחד עם פרוסות חלה טרייה ומבחר סלטי פתיחה שווים בזכות עצמם כמו סלק, פלפלים וטחינה מצוינת.

אבל למרות התפריט, לא כדאי לכם לקרוא ל"המוציא" מסעדת פועלים. "הבישול הביתי נתפס כלאכול מהר, לשבוע ולצאת", מסביר לוי, "וזה ממש לא מה שאני רוצה שיקרה במקום שלי. אני רוצה שזה יהיה מקום שהוא חם ומחבק, שהלקוחות ירגישו שיש תמורה עבור הכסף, שהם מקבלים מנות טובות ואיכותיות ושבנוסף גם יהנו מהאווירה, שזה יהיה חלק מבילוי".

מסעדת המוציא, המנות
האוכל - בין היתר תוגש גם מנת רולדת העוף ממאסטר שף וכמובן מגוון קציצות | צילום: כפיר חרבי, אוכל טוב

ואכן, גם בתחום הזה מצליח לוי לעמוד בציפיות של עצמו. האווירה במקום באמת שמחה, אולי בשל העראק של אבי, ואולי בשל האינטראקציות המתרחשות במטבח הפתוח, בייחוד אלו שבין לוי לבין חני פירו, אחת ממשתתפות התוכנית שכעת עובדת במסעדה.

בעצם נשארת נאמן לבישול שאיתו הגעת לתוכנית. אתה מרגיש שבכל זאת למדת שם משהו?
"למדתי המון. בכל פעם התקרבתי לשורה הראשונה כדי לשמוע מה השופטים אומרים על כל מנה, לא רק על שלי, וככה לקחתי מהם הרבה. אני חושב שהיום אני מבשל עם יותר ביטחון. הבסיס הוא אותו בסיס, אבל קיבלתי כוח להעז ולא לפחד לעשות שינויים".

מי שצפה בתוכנית, שמע בוודאי את סיפור נפילתו ועלייתו של לוי: ההתמכרות לסמים שהתחילה כבר כנער בן 15 מירושלים, שתי התקופות אותן ריצה בכלא ועל אשתו אילנית שנותרה לבד לגדל את הילד.

מסעדת המוציא, אבי לוי מבשל
לוי במטבח. החלום הגדול הוא "להמשיך לבוא כל בוקר למסעדה עם חיוך | צילום: כפיר חרבי, אוכל טוב

סיפרת שאחד מהגורמים שהובילו אותך לסמים היה המופנמות שלך. איך זה מתחבר להשתתפות בתוכנית בפריים טיים של ערוץ 2 ולשיתוף של כל עם ישראל בסיפור האישי שלך?
"זה בדיוק מה שלמדנו לעשות בגמילה. חלק מהפעולות של ההחלמה זה לדבר בפתיחות ובכנות ועם זה המשכתי גם הלאה, לחיים. היום כבר למדתי לדבר על הדברים, לא להסתיר".

למרות הפתיחות החדשה עליה אבי דיבר, נדמה שעכשיו הוא הרבה פחות מתמסר לדבר על העבר שלו מאשר בימי התוכנית, "כל הסיפור הזה כבר נטחן", הוא אומר, "אנשים הבינו את זה וכבר נמאס להם לשמוע על זה. הגיע הזמן לעבור הלאה".

אתה אולי מרגיש שסיפור החיים המרגש העפיל על יכולות הבישול שלך?
"אני לא חושב שזה גנב פוקס. אני חושב שאנשים התחברו אלי כי אני אדם פשוט, אדם שעבר תקופה לא נעימה, בלשון המעטה, והחליט לעשות שינוי ומנסה בכל הכוח לעשות את השינוי הזה בצורה הכי נכונה ולגיטימית שאפשר. את זה אנשים רואים כמודל לחיקוי, כסיפור סינדרלה. אבל אני לא חושב שאני מיוחד, כל אחד שייקח את החיים ברצינות, כמו שאני לקחתי, יכול להגיע לאן שהוא רוצה".

מה החלום הכי גדול שלך?
"להמשיך לבוא כל בוקר למסעדה עם חיוך, כמו שאני בא עכשיו, ולהישאר תמיד עם מצב רוח טוב ועם ענווה. להישאר אותו אבי ולהמשיך להתשדרג וליצור אוכל טוב יותר ויותר. את השאר אני משאיר להוא שלמעלה".

שתפו את הראיון של אבי לוי בפייסבוק

>> בתנור של אביבה: שושני שמרים במילוי שוקו וניל
>> מתוק ומפתיע: לחם שוקולד לבן


>> צפונים? קבלו דיל למסעדת סמיראמיס