חדש מאסם: בייגלה דו ממדי. למה שבייגלה ירצה להיות דו ממדי? שאלה טובה. למה שאנחנו נרצה שהבייגלה שלנו יהיה דו ממדי? כנ"ל. על כל פנים, אם לשפוט את המוצר לגופו, מדובר בחטיף נחמד, בערך כמו בייגלה רגיל – ואולי טיפה פחות. אין לו בפנים, לבייגלה הזה. דמיינו את זה, זה קצת כמו לאכול צ'יפס של קליפת תפוח אדמה.
מבחינת המראה מדובר בירידת מדרגה יחסית לבייגלה הרגיל: יש משהו קווצ'י בשטוחים האלה, שיותר הולם תפוצ'יפס מאשר בייגלה. מבחינת הטעם – דומה מאוד לרגיל, שזה די טעים. היתרון: הרבה יותר נוח לנגב איתו גבינה.
שורה תחתונה: משונה, לא חיוני, אבל טעים למדי.
מחיר: 12 שקלים לאריזת 350 גרם.
ביסלי בטעם ביסלי
ביסלי בטעם ???, אסם
במהלך שיווקי מציק השיקו באותה אסם את הביסלי החדש חסר השם, שעל עטיפתו מופיעים שלושה סימני שאלה במקום שבו אמור היה להופיע הטעם. "ביסלי בטעם ???" אמור למשוך את הטועמים להיכנס לעמוד הפייסבוק הייעודי, להעניק למוצר שם ולהשתתף בהגרלה שבועית. אני לא נכנסתי לפייסבוק ולא הצעתי שם, בעיקר כי השם היחידי שעלה בדעתי היה "ביסלי בטעם ביסלי".
הטעם החדש הזכיר לי מין תערובת משונה אך מתבקשת של כל טעמי הביסלי לדורותיהם, ללא התמקצעות מיוחדת. זה היה פשוט בטעם של ביסלי, וטעים פחות, אם תשאלו אותי, מביסלי בטעם פיצה או מביסלי גריל, שבאופן כללי קשה למצוא הרבה דברים טעימים ממנו. חוצמזה, הביסלי החדש היה חרפרף מעט – והיות שלא יכולתי לדעת ש"???" הוא טעם פיקנטי, התבאסתי מההפתעה.
שורה תחתונה: חריף מדי ולא מספיק מעניין או חדשני. לא נפלתי, או כמו שהצעירים אומרים היום: פחות.
סדרת הקטניות המבושלות של סנפרוסט היא ללא ספק הברקה מטורפת. אפשר להכין חמין בלי להשרות שעועית – זה ממש חזון אחרית הימים. אפשר להכין חומוס (הממרח, כן?) בלי לתכנן את זה יומיים מראש. בקיצור, מגניב לגמרי.
ראו בסנפרוסט כי טוב, והחליטו לרכוב על הגל ולהרחיב את הסדרה גם לתחום העדשים. עכשיו, עדשים ירוקות, בניגוד לחומוס ושעועית, לא מצריכות השריה של לילה, ומתרככות בבישול של בערך חצי שעה. שזה, בינינו, לא כל כך הרבה. בסנפרוסט בונים על זה שאתם יותר מדי עצלנים אפילו בשביל זה – שזה קצת מרגיז, אבל מה לעשות שהם די צודקים.
פסטה חדשה נחתה לאחרונה במרכולים, היישר מאירופה הרחוקה. קוראים לה פנזני, ובינתיים אנחנו יכולים לפגוש שלושה סוגים שלה: פסטה אקספרס (לבישול מהיר במיוחד – רק 3 דקות), פסטה מחיטת דורום ופסטה 5 ירקות. אנחנו טעמנו ספגטי מהסוג השלישי, עם הירקות, ולא מיהרנו להגיע למסקנה חד משמעית.
את הצבעים מקבלת הפסטה ממיני ירקות: הפסטה הירוקה מאפונה, תרד ובצל, האדומה מעגבנייה, גזר ובצל וכן הלאה. לנו נותני הצבע האלה הפריעו בטעמיהם – שהיו מודגשים מדי והרגישו כמו תיבול מיותר. אבל אז הכנו רוטב (עגבניות, פשוט), כל הטעמים התחילו להשתלב, ובסופו של דבר בירכנו על ארוחת צהריים טעימה ומשביעה.
