"מושיק נבעט, אבל אסף לא שמח מזה"

להאזנה

1. נתחיל בזה שהגעת לכאן אחרי תיזוז של אוגוסט עם הילדים. זה קצת הפתיע אותי.

   "זה מעניין מה שאת אומרת, כי האמת היא שאני בתקופה שהחיים האישיים שלי מאוד על השולחן כרגע. גידול ילדים קטנים וזה. כי יש לי ילד בן 25 שגידלתי בסנטה קתרינה אבל עכשיו זה פרק ב'".

2. מה זה אומר גדל בסנטה קתרינה?

   "המארחות גידלו אותו. הוא הכין שיעורים בבר של המסעדה, מורה פרטית הייתה מגיעה למסעדה, הוא היה בא אחרי בית ספר לאכול עם חברים שלו במסעדה, בערב הוא היה יושב במסעדה, הכל במסעדה".

3. וכמה נורמלית הייתה מערכת היחסים שלכם?

   "היא הייתה הכי נורמלית בעולם, אבל היא הייתה לא רגילה. קודם כל, רז בשלב מסוים, בערך בגיל 12 וחצי, 13 אולי, עבר לגור אצלי. אני והאמא פרודים והחלטנו שהוא יעבור לגור אצלי. אז הוא נכנס לרכבת שנוסעת מהר מאוד. זאת אומרת, בזמן שהוא עבר לגור אצלי, אני כבר הייתי השף של יפו תל אביב. וחיים כהן, שליווה אותי אז בדרך, היה מאוד מעורב בהכנסה שלו לחיים שלי. הוא תמך בזה גם. איפשר שהוא יהיה במסעדה וכל מיני כאלה מחוות. שנתיים אחרי זה כבר היינו בסנטה קתרינה והיא דהרה מהר מאוד להיות אחת המסעדות המובילות בעיר. לא יצאתי מהמסעדה חמש שנים".

4. כמה ילדים יש לך?

   "שלושה, ברוך השם. היום אני אבא אמיתי, מעורב בחיים של הילדים שלי, יש להם אותי כל דקה ביום".

5. כמה לדעתך שפים מפסידים בדרך כשהם בוחרים בקריירה?

   "החברים שלי, כאילו הקליקה שלי, עושה עבודה טובה גם בתחום הזה. אם זה מושיק, אם זה אסף, אם זה יוסי, הם לא מוותרים על משפחה".

6. טוב, אתה הזכרת את שני השמות האלה. מה אתה יודע על הביף?

   "תראי, כשאתה רוכב על סוס פרא, אתה לוקח בחשבון שהוא יכול להעיף אותך. טלוויזיה זה סוס פרא. היא עושה מה שהיא רוצה ואתה חלק במשחק הזה. גם אני נפגעתי וזה היה קשה ולא נעים. הייתי רגע לפני חידוש חוזה ל'משחקי השף' ואז התחילה המלחמה והם הודיעו שהם לא ממשיכים איתי. אבל לא נטרתי טינה, לא חושב שפגעו בי, או שעשו לי, או שלקחו לי".

7. אצלך זה לא היה מקרה לא הוגן, כמו שקרה למושיק.

   "לי הודיעו גם ברגע האחרון. זה היה ממש תוך כדי התדיינות על הכסף. אבל אני לא הסתכלתי על זה בצורה לא הוגנת. אני מבין טלוויזיה ואני יודע שמי שמחליט החלטות בטלוויזיה מחליט החלטות מתוך אינטרסים שהם רק שלו. זה תחום מאוד אכזרי ולקחתי את זה בחשבון כשנכנסתי לשמה, ואני באמת לא מרגיש שלקחו לי משהו. להפך, אני מרגיש שנתנו לי. עשיתי עונה אחת, הייתי מאוד אהוב על ידי הקהל, נחשפתי, זה עזר לי, זה דחף אותי וזה נגמר. אז תודה על מה שהיה ובאסה שזה לא המשיך כי עוד שתי עונות כבר יכולתי להיות משהו אחר לגמרי, אבל לא רואה סיבה לכעוס".

8. דיברת עם מושיק על מה שקרה לו?

   "בטח. זה סיפור שונה לגמרי. קודם כל, עם כל הכבוד, מדובר באושיה. הוא 12 שנה בתוכנית. מי שמכיר את התוכנית מבפנים יודע שהתוכנית עברה תקופות קשות ושבדרך למושיק גם היו הצעות שהוא סירב להן. מושיק חבר אישי שלי, ואני יודע כמה הוא היה נאמן לתוכנית בצורה רדיקלית. אני מסתכל מנקודת המבט שלו וכן, הוא פשוט נבעט מהמקום וזה מרגיש לא נעים. ואם אני מתייחס לריאיון שהוא עשה, אז דווקא את מושיק ראיתי יותר נינוח. הבת זוג שלו, שירן, מאוד נפגעה ולקחה על עצמה להילחם בשמו. תמיד האישה עומדת לצידך והיא רוצה להיות הלביאה ולהגן על הבחור שלה, אז אני מבין אותה מאוד. אני מכיר את שירן באופן אישי, אישה למופת".

9. הוא עדיין פגוע?

   "הוא כבר בתוכניות חדשות, חושב קדימה, הלאה".

10. ואסף? הם בקשר?

    "אני לא מתערב בדברים האלה אבל הסברה היא שאסף כאילו מנהל את הכל מאחורי הקלעים ואני לא חושב שזה מה שקורה. אם את שואלת אותי, כמי שהיה בפנים ומבין את איך הדברים מתנהלים כרגע, אני לא חושב שזה היה הרעיון של אסף, אני לא חושב שזה באינטרס של אסף ואני לא חושב שאסף שמח מזה עכשיו".

    

11. היו לך גם עניינים בעבר עם רושפלד.

    "יונתן רושפלד הוא גאון מחונן. איש מאוד קיצוני שתרם לי מאוד לקריירה. פתחתי איתו את הרברט סמואל".

12. הוא זרק עליך צלחות.

    "וגם אני זרקתי עליו. זאת הייתה תקופה אחרת. פתחנו את הרברט סמואל וניערנו את העיר. זה היה כמו לנער אבק משולחן".

13. היום אתה מתנהל ככה?

    "ממש לא. תראי, מטבח זה מקום אינטנסיבי מאוד, חדר סגור של 40 מטר, ב-40 מעלות, עם דדליין פעמיים ביום. 12:00, 18:00, אתה מוכן! תקפוץ לצ'יפסר אם אתה רוצה אבל אתה תהיה מוכן. לפעמים צריך לדחוף אנשים להיות מוכנים".

14. אוקיי, אז בשביל זה צריך לצרוח על עובדים? להשפיל אותם?

    "אני הבנתי שאני עושה את זה בשביל שאני אהיה מוכן ב-12:00 וב-18:00, לא בשביל שהם יהיו מוכנים ב-12:00 וב-18:00. אני נורא פוחד לא להיות אני מוכן".

15. גם אתה היית צועק לפעמים?

    "כן, פעם".

16. ואיפה עצרת את עצמך?

    "במפגש עם חיים כהן".

17. נגיד שמרושפלד עברת לחיים כהן.

    "כן. אצל חיים פעם מלצרית יצאה מהשטיפת כלים עם באסקט של כוסות שכל אחת שווה 122 שקל. היא צחקה עם מלצרית אחרת, הפינה של הבאסקט נטרקה בדלת ובאסקט של 24 כוסות ב-122 שקל לכוס עף באוויר והתרסקו כל הכוסות. ואני השתלחתי שם בילדה בת ה-24 הזאת בצורה לא פרופורציונלית. חיים בא אליי, משך אותי שם, לקח אותי אליו למשרד ואמר לי: 'הבחורה הזאת שעכשיו צעקת עליה, מהרגע שהיא יצאה מהמטבח ועד שהיא מגיעה ללקוח, יש לה אוטונומיה. אתה לא שם. אתה תהרוס לנו את המסעדה כי אתה צעקת עליה באוטונומיה שלה. זאת אומרת - הוא מסתכל קדימה על מה הבחורה הזאת עכשיו תעשה בשאר המשמרת. היה לו משפט 'אתה מנסה לבנות אותה ואתה הורס אותה'. ואז עוד כל מיני משפטים כמו 'אתה סך הכל האנשים שמקיפים אותך', וחיים הוא בן אדם מאוד חכם ומאוד לא מסתכל רק על עצמו, הוא בונה את הטבחים קדימה".

    

18. היום הוא עדיין חלק מהקריירה שלך?

    "מאוד. הוא ואשתו שהיא גיבורה. היא מודל. הם עסק משפחתי מהטובים שפגשתי בחיים שלי. הם בעיניי מודל".

19. בוא נדבר על שלוש השנים האחרונות. מתי סנטה קתרינה נסגרה?

    "מ-7 באוקטובר לא פתחנו".

20. כמה זה היה כואב לסגור את המפעל הזה?

    "כמו לקפוץ מצוק. לא היה לי מושג מי אני בלי סנטה קתרינה. אני תומר אגאי השף של סנטה קתרינה, הבעלים של סנטה קתרינה, אבל לא רציתי את המקום יותר. אני חושב שסנטה קתרינה היום לא רלוונטית. היא הייתה מבוססת על המון תיירים. 35 אחוז מהרווח שלה היה מבוסס על תיירים. 5 מיליון תיירים בשנה היו נכנסים לישראל והיום 400 אלף".

21. אבל סגרת, הלכת לישון, קמת בבוקר ומה אתה עושה? אתה חייב לאנשים כסף?

    "אוף, כן. כשסגרתי, כן. אבל יש מנגנון, זה הסדר נושים שבסופו של דבר לא יודע אם הוא מחזיר לכולם את הכל, אבל מגיעים לאיזשהו הסדר".

22. עם כמה חוב סגרת, מיליונים?

    "כן".

23. מפחיד להיות חייב לאנשים מיליונים.

    "זה מסוכן לפתוח מסעדה ולקחתי את זה בחשבון. בשנה האחרונה היא הפסידה כסף, והייתה לא טובה כל כך. אני התרחקתי ממנה קצת. הכרתי את אשתי ופתאום נדלק לי רעיון לבנות משפחה וסנטה קתרינה לא ממש אפשרה לי לבנות משפחה. אז אני חושב שבאיזשהו מקום לא מודע אני התרחקתי ממנה וזה נבנה, הסגירה שלה נבנתה. אני ויתרתי עליה. אם הייתי רוצה, הייתי יכול לגייס משקיע ולהזריק שמה עוד 2 מיליון שקל ולהמשיך עוד שנתיים-שלוש ולחכות שתסתיים המלחמה, למרות שזה היה כאילו צעד לא נכון לעשות, כי עד היום אנחנו לא רואים שיפור בתחום של התיירות".

24. מה עשית?

    "הכל".

25. כן, אני זוכרת שהייתה תקופה שהייתי מקבלת מיילים 'תומר אגאי עושה כזה, תומר אגאי פותח כזה, תומר אגאי בפופאפ כאן, תומר אגאי בפופאפ שם.

    "את יכולה להסתכל על זה איך שאת רוצה, אני מבחינתי מינפתי את המותג. עכשיו, את שואלת אם זה שחק אותו? ברור. מה הרגשתי? שאני עובד. עובד קשה. שאני צריך לעבוד. שיש לזה מחיר. ושאני צריך לשלם אותו. שנכשלתי בסנטה קתרינה ואני צריך לתקן את זה עכשיו. וזה הזמן לעבוד ולעשות כל מה שאני יכול. וזה שההוא מדבר ככה, וההוא מדבר ככה, וההוא מדבר ככה - שימי אותם בנעליים שלי רגע אחד. זה לא מטריד אותי".

26. והרבה דיברו.

    "ברור. מי לא מדבר? לא מדברים על אסף? לא מדברים על מושיק? לא מדברים עליי? מדברים על כולם. אז טוב שמדברים. אני עדיין כאילו פה, את מבינה? בלי מסעדה, בלי זה, בלי פה, עדיין אני פה, עושה פודקאסט איתך".

27. החברים נשארים אחרי שאתה סוגר מסעדה?

    "כן. מי שמכיר אותי טוב ומתייעץ איתי ומבשל איתי ומשתף איתי פעולה כן. את יודעת, 10 האצבעות האלה הן אותן 10 אצבעות, הן לא השתנו. כשתבואי אליי ואני אכין לך כאילו סופריטו יתפוצץ לך המוח. אבל האנשים שהיו מתקשרים בשביל שאני אסדר להם מקום, אז הם אינם".

    

28. הרגשת באיזשהו מקום שנזנחת מאחור?

    "אני לא מאלה שיגידו 'כולם עזבו'. אני לא כזה. יש לי מלא חברים. תמיד רוצים להיות איתי ולידי. בין אם אני עושה מסעדה, פופאפ בפיקוק או מגה מסעדה בראשון לציון. תמיד אנשים רוצים להיות לידי. אני בן אדם יחסית נאהב. מקבל הרבה אהבה מאנשים. אני גם אוהב נורא אנשים. ואני חי חיים טובים תמיד ומעניינים".

29. כמה מסעדות יש היום בתל אביב שנמצאות על סף סגירה?

    "הענף בפשיטת רגל. כל הענף".

30. אתה חושב שתהיה עוד פעם בעלים של מסעדה?

    "בטח".

31. אבל אמרת לפני רגע שהענף בפשיטת רגל.

    "כן, אבל את יודעת...בין 2015 ל-2021 נכנסו למדינה 5 מיליון תיירים בשנה. אנחנו עכשיו במצב שאנחנו במלחמה. אז אין".

32. מה החלום שלך?

    "כמו כל טבח בסיסי. מקום קטן, 24 אנשים, שאני מבשל לכולם".

33. יש לך עכשיו מסעדת ענק בראשון לציון של 120 איש. אתה על תקן יועץ או על תקן שף?

    "אני מלווה יזם מאוד מעניין בהגשמת החלום שלו".

34. ומה ההבדל?

    "אני עדיין לא יודע אבל אני מאוד מתרגש. זה מפגש עם קהל שהוא שונה בתכלית מהקהל התל אביבי שיוצא למסעדות. ההחלטה היא לעשות בראשון מסעדה תל אביבית".

35. מה זה אומר?

    "הבאתי בעלי מקצוע מהעיר. כולם. ראשון לציון נמצאת בנקודה מאוד מיוחדת. היא כאילו רואה מהתריס את תל אביב, אבל זה לוקח 45 דקות להגיע אליה. ואם חניה ובייביסיטר, זה תוספת של עוד 500 שקל לארוחה. אז אני מביא לה את החוויה התל אביבית בתוך ראשון לציון, אני חושב שזה ינצח. זאת הייתה בחירה שלי לחלוטין לעזוב את תל אביב וללכת לראשון. תל אביב כרגע מנוהלת על ידי מקסימום שלוש קבוצות ואני לא חלק מהן. ולבנות קבוצה כרגע בסדר גודל כזה - אני לא מסוגל".

36. מה יוגש שם?

    "אוכל מאוד תומר אגאי. אני עושה ים תיכוני מודרני, אוכל מאוד ישראלי מהאגן של הים התיכון עם נגיעות מכל מיני מקומות. אני עושה שמן זית, מלח, פלפל ומיץ לימון. זה תומר אגאי. אלה הכלים שלי, מזה אני מצייר. פה אני אביא עוד איזה נגיעה מיפן, פה אני אביא עוד איזה נגיעה מטורקיה, קצת רכז רימונים, קצת בהרט. אני משחק עם הדברים האלה, כל פעם אני מוסיף איזה צבע ממקום שנותן לי השראה. כרגע אני בתקופת אוכל מקסיקני. אני מאוד התלהבתי מ'קוסמה' בנו יורק, הייתי שם שנתיים ואני חושב ש'קוסמה' היא אחת המסעדות המעניינות בעולם כרגע".

37. אתה בן 50. איך אתה עם השפים הצעירים שחיים בטיקטוק?

    "אני לא בז'אנר הזה. אני בז'אנר אחר לגמרי. אני טבח".

38. אגב, המון אנשים בגילך כבר לא עומדים בסרביסים.

    "אני גם לא ממש עומד בסרביסים. יש לי את זוהר שלי, שהיא וואו. מפלצת אנושית. שהיא מבשלת את רוב האוכל, ואני שמה הרבה בשביל החזון ובשביל לפקח על האיכות, ולהוריד את זה לשטח. אז כאילו את יודעת, אני עושה עדיין, אני עדיין חלק מהמטבח במסעדה ואני עדיין לבוש כמו שף ואני עדיין מתנהל פיזית וזה שיש לי משפחה".

    

39. אתה יותר מאושר היום מאשר בתקופת סנטה קתרינה?

    "זאת שאלה מדהימה. תראי, אני בתקופה שבה אני מרוויח הכי פחות כסף שהרווחתי אי פעם. זאת אומרת, אני מאוד מסודר ומאורגן והכספים שאני מרוויח מספיקים לי בדיוק בשביל לחיות, ובהרגשה ובהתנהלות, אני מרגיש הכי עשיר שהייתי אי פעם. הכי עשיר שהייתי אי פעם. אני גר ביפו ליד הים, אני קם בבוקר, לוקח גלשן, יורד למים, שוחה או גולש, תלוי אם יש גלים, אחר כך אני יוצא, שותה קפה בקסיס, עולה למעלה הביתה, מתפלל, אני מניח תפילין כל בוקר. עושה כמה טלפונים, סוגר לעצמי את הלו"ז של היום, אוסף את זוהר, שהיא החברה הכי טובה שלי והיא הסו-שפית שלי, אנחנו מבשלים כמו בן אדם אחד בתוך שני אנשים, כל היום אנחנו מדברים על אוכל באוטו ושומעים מוזיקה, אני עושה איתה מפגשי בישול לאנשים שרוצים שנבוא אליהם הביתה לבשל ואנשים מוחאים לנו כפיים, ואני חוזר הביתה בזמן, ואני רואה משפחה שאני אוהב, ילדים שאני גידלתי והם מצליחים, כולם. טובים וחמודים".

40. אז למה אתה לא יכול להגיד לי שאתה פשוט מאושר?

    "כי חסר לי עדיין. הבמה הזאת חסרה לי קצת. אני צריך את המחיאות כפיים האלה, אני בנוי מהחומר הזה".

41. מה למדת מהשנה החולפת, שבה באמת היית בהמון פרויקטים, בין השאר בגרקו?

    "שיש עסקים טובים ושיש עסקים לא טובים, ומה שנראה נוצץ מבחוץ הוא לא תמיד נוצץ, ומה שנראה כמו סתם משהו מבחוץ, לפעמים יכול להיות עסק מטורף. ושרוב האנשים לא אומרים את האמת לגבי העסק שלהם. שהכי חשוב להיות חרוץ ולהתמיד. ואם יש לך קצת כישרון זה טוב, אבל אי אפשר לנצח עם זה. ושהמחיאות כפיים צריכות לבוא מהילדים שלך ומאשתך ומאבא שלך ומאנשים שקרובים אליך ולא ממיליון אנשים אחרים".