"הורות משותפת זה כמו הורים גרושים בלי הטראומה"
אחרי 16 שנים יחד, ניהול מותג קולינרי מצליח וטיפול זוגי, שחר ואורן מתכוננים להתרחבות המשפחה. הצמד הקולינרי הכי חמוד בפור יו שלכם בראיון חושפני על האהבה אחד לשני ולמונוסודיום גלוטמט. mako Eats - ריטה גולדשטיין מארחת את האנשים שאחראים לכל מה שטעים בישראל
פורסם:
שחר ואורן
שחר וואנג ואורן בן מיכאל הם בלוגרי אוכל ובני זוג למעלה מ-16 שנים. שניהם באמצע שנות ה-30 לחייהם, מתגוררים במושב, מבשלים ויוצרים יחד מתכונים שסופגים השראה מהרקע העדתי של כל אחד מהם. שחר הוא בן למשפחה סינית-וייאטנמית של מסעדנים מוכרים בתחום, ואורן חובב המטבח התימני, מתמחה באפייה ובעולמות הקונדיטוריה והמתוקים. הם הכירו בצבא, הפכו לזוג ועובדים יחד מאז. הם השתתפו בריאליטי אוכל, התנסו בפתיחת מסעדה, נכשלו כלכלית ועסקית והפכו ליוצרי תוכן. הם התחילו לצלם מתכונים, ולאט לאט התבססו בפעילות ברשתות עד שיכלו לעזוב את העבודות כדי להתמקד בתוכן קולינרי. היום הם גם לוקחים חלק בפופ אפים שונים, שם אפשר לטעום בין ביתר מהכיסונים האסייתיים שהם מתמחים בהם. לשניים יש למעלה מ-300 אלף עוקבים באינסטגרם ובטיקטוק. הם מעלים מתכונים מסקרנים ששואבים השראה מהמטבח הסיני, רגעים מטיולים בעולם, ביקורות על חומוסיות ברחבי הארץ וגם רגעים מחייהם הזוגיים והאישיים.
-
כמה זמן אתם ביחד?
אורן: "וואו, קרוב ל-16 שנים".
שחר: "אני הכרתי אותו בצבא. הוא היה מפקד שלי". -
ואתם עובדים ביחד, חיים ביחד מגיל 20. כמה זמן ביום אתם מעבירים ביחד?
שחר: "יצרנו לעצמנו סדר יום שהוא יכול להיות גם מאוד מאוד בנפרד ומאוד מאוד ביחד. זה כמובן לא מגיע בלי אתגרים, כן? יש הרבה אתגרים".
אורן: "בארבע השנים האחרונות זה הפך להיות הרבה יותר אינטנסיבי. אנחנו יוצרים תוכן ביחד. לפני זה היו לנו עבודות אחרות, היינו דיילי אוויר, היו לנו טיסות ביחד, אבל השתדלנו גם שיהיו לנו טיסות בנפרד כדי לשמור קצת על הרומנטיקה. בארבע השנים האחרונות זה ממש כמעט כל הזמן ביחד, והגענו למצב גם של טיפולים זוגיים כדי ללמוד איך להכיל את כל הדבר הזה, כי זה באמת לא קל". -
אתם מנהלים עמוד במשותף, ואתם גם מנהלים את הזוגיות שלכם דרך העמוד הזה. איך זה עובד?
שחר: "אני מתעסק בעיקר בפיתוח העסקי שלנו ואורן מחזיק את התוכן, ואנחנו, את יודעת, בונים עוד דברים".
אורן: "אני לא רוצה להתעסק בהנהלת חשבונות. לא רוצה. רוב העבודה של שחר היא מול מחשב. וכשהעבודה שלי היא ניהול תוכן, אז אני גם דואג לעשות מטבח אחורי ולהביא את שחר לסט מוכן כשהכל כמו חיילים. סאחבק גם אחר כך ינקה אחריך ויערוך לך את הסרטון ואתה תקבל מחמאות בתגובות של 'אין עליך בעולם'. אבל זאת חלוקת העבודה וזה באהבה, כי ההצלחה שלנו היא משותפת, באמת". -
ואיפה החיים נכנסים כאן?
אורן: "יש לנו תלש"ש, שזה 'תודה לאל שיום שישי'. ואז אנחנו עושים תלש"ש כזה בשישי בצהריים בדרך כלל, ולפחות עד מוצ"ש מכבים את הסטורי ונותנים לעצמנו גם את הזמן הזה לנוח".
שחר: "כשאנחנו פותחים את האינסטגרם אנחנו תמיד מדברים על האלגוריתם ומספרים ונתונים, כמה לייקים, כמה צפיות. בסוף בסוף בסוף מאחורי המספרים האלו עומדים אנשים עם עיניים ותודעה, וברגע שאתה קולט את זה ואתם מבין את זה, אז התוכן הופך להיות לא רק לשם צפיות אלא לשם השיתוף, בניית הקהילה, בניית הקהל". -
וכשאתם בריב אז אנשים שעוקבים אחריכם לוקחים צד?
אורן: "הם מאוד מושקעים בסיפור. מאוד. כי הם רוצים לראות שזה נפתר. פעם רבנו ואני לקחתי את הזמן לחשוב, והבנתי מהצד שלי שאני טעיתי והתנצלתי. סיפרתי הכל לעוקבים כמובן ובסופו של דבר הדבר הזה מראה אותנו גם כאנושיים כי אין זוג שלא רב".
שחר: "אנחנו משתפים כי אנחנו לא רוצים להיות מזויפים. אנחנו לא יכולים לפתוח את המצלמה ולהיות לאבי דאבי אם אנחנו נמצאים באיזה ריב פיצוצים. אחד הדברים שהכי לקחנו מהטיפול הזוגי שלנו, זה שהמטפלת הזוגית אמרה לנו, 'אתם הלכתם על הכי קשה- לעבוד ביחד, לגור ביחד ולנהל זוגיות ביחד. וכל עוד אתם יושבים פה ואתם רוצים לטפל בזה ואתם רוצים באמת לדבר ולפתור את זה, אז זה כבר ניצחון מאוד מאוד גדול".
אורן: איפה אנחנו כן שומרים על איזון ויש לנו כל אחד גם את הזמן שלו קצת לבד? אני בן אדם של בוקר, שחר בן אדם של לילה. אז אני יכול להתחיל את הבקרים שלי באיזה 5:00-6:00, לשבת על המחשב איזה שלוש, ארבע, חמש שעות אפילו, עריכות, משרדי פרסום, לשלוח, לעשות דברים כאלה בשקט שלי, להיות יצירתי, אפילו לצלם קצת מתכונים שהם שלי, כל עוד שחר ישן. אני כאילו מנסה להספיק כמה שיותר דברים ששחר ישן". -
באיזו שעה אתה קם?
שחר: "9 וחצי, 10 בדרך כלל. אבל אני הולך לישון ב-4 בבוקר כי אני עובד בלילות. נראה לי אנחנו עושים גם את זה כהכנה ללידה".
צילום: shahar.and.oren, instagram -
ספרו ספרו
אורן: "אנחנו בתהליך של הורות משותפת".
שחר: "התחלנו לשתף את הלבטים שלנו עם לעשות פונדקאות או הורות משותפת ופנו אלינו כל כך הרבה אנשים שעושים הורות משותפת, התחלנו לנהל שיח איתם, ממש עמוק, כדי להבין באמת איך זה. בקונספט של הורות משותפת יש שני בתים שמחים. זה כמו לחיות בקשר של הורים גרושים רק בלי הטראומה".
אורן: "לפני כמה שנים אנחנו היינו בסיטואציה שונה. לא יצרנו תוכן והאינטנסיביות שלנו בחיים לא הייתה כמו שהיא עכשיו, אז חשבנו שלעשות פונדקאות זה להוסיף עוד ילד לתא שלנו, ואז השאלה הייתה 'איך?'. כשניגשנו לאופציה של הפונדקאות הבנו שזה יכול להגיע לסכום שאת שואלת את עצמך 'מאיפה?', אני תמיד הייתי בגישה שאני מעדיף להביא ילד ואת הכסף להשקיע בו ובגידול שלו, מאשר לשלם כדי להביא אותו. זה אומר גם שהייתי פתוח לאימוץ כדי לתת הזדמנות לילד שהוא כבר קיים וצריך את ההזדמנות, אבל גם זה מאוד קשה לנו לעשות, עד בלתי אפשרי אז החלטנו לעשות הורות משותפת".
שחר: "היו לנו הרבה לבטים. את יודעת, סגרנו מסעדה, סחבנו איתנו חובות הרבה מאוד שנים, אז הנושא הכלכלי כן ישב לנו בראש אבל איכשהו תמיד חשבנו על הורות משותפת בתור משהו שבחיים אנחנו לא נעשה. שלא נכניס עוד צלע לתוך החיים שלנו. וככל שחקרנו על זה יותר, וככל שהעמקנו בזה יותר, פתאום הבנו כמה זה מה שאנחנו רוצים באמת". -
ואיך זה יהיה עם עוד צלע במערכת היחסים?
אורן: "רצינו שזאת תהיה צלע שתהיה קבועה בחיים של הילד, ואם זאת תהיה אישה ותהיה לו אמא... מה יותר טוב מזה? אז ככה באמת החלטנו שאנחנו הולכים על הכיוון הזה, וכשהחלטנו, זה הרגיש לנו גם הכי שלם בתוך הבטן שאנחנו הולכים על הכיוון הזה". -
איפה זה עומד עכשיו?
שחר: "אנחנו אחרי חתימת חוזה, סיימנו כבר דייטים, אנחנו יצאנו כבר איזה שנה לדייטים. -
איך יוצאים לדייט כזה?
שחר: "וואו, זה הכי מוזר בעולם. זה. תחשבי על דייט ראשון, זוג גייז יושבים עם אישה. מה מחפשים? אין משיכה. אתה לא יודע מה אתה מחפש. ולאט לאט עם הזמן, אתה מבין שאתה מחפש בית שני לילדים שלך, אתה לא מחפש בת זוג". -
לכמה דייטים כאלה יצאתם?
שחר: "המון".
אורן: "כמעט כל שבוע יצאנו לדייט".
שחר ואורן | צילום: באדיבות המצלם -
מה גרם לכם להרגיש שזאת האחת שלכם?
אורן: "כי היא לא מוכנה להיחשף, היא הכי שונה מאיתנו בכל רמה אפשרית שאפשר לדמיין".
שחר: "עברנו תהליך עם סוכנות. אז אתה הולך, יש מבדקים פסיכולוגיים, כל אחד מאיתנו עבר בנפרד וכזוג. אתה נכנס לאיזה מאגר ואז מוציאים לך התאמות, ואז יש לך איזה 24 שעות להחליט אם אתה רוצה או לא רוצה. אתה מקבל כרטיסייה עם תמונה שלה, מקום מגורים, מקצוע, ואז אתה אומר אם זה מאץ' או לא ואז מתחילים פגישות להבין אם זה מתאים או לא. בדייט השני והשלישי אמרנו לעצמנו 'יש כאן משהו'". -
מה הכי מפחיד אתכם בלהיות הורים?
שחר: "שלא אדע לעשות את ההפרדה הזאת בין החיים המקצועיים לחיי משפחה כי אני בן אדם מאוד מאוד קרייריסט. מפתח עסקי, כל היום יושב, פגישות, עניינים, אני מת על זה, על זומים ולפתח כל הזמן. מפחיד אותי שאני אשאב יותר מדי לזה ולא אקדיש זמן לילדים, אבל בלב שלי אני יודע שיבוא הילד, הדברים ישתנו".
אורן: "אני לא רק בלב שלי, אני גם אומר את זה בקול רם - אני אפחית ב-50% את שעות העבודה שלי".
שחר: "אתה רוצה שאני אהיה כאילו אבא קרייריסט כזה ואתה תהיה האבא..."
אורן: "בוא, אני גם מנהל בשקט בבית שלנו, כן? שמונח לאדון שחר כדור על הבר מים כל בוקר, 'לקחת? לא לקחת? למה השארת שם את הנעליים שלך? שים אותם במקום'. אני כמו ההורה של שחר, אני כבר נולדתי מוכן גם לצרף פה עוד ילד לחגיגה".
שחר: "לא הייתי שורד דקה בלעדיך, זה נכון". -
טוב, מה הבאתם לי לאכול?
שחר: "מרק תירס". -
יש כאן שני סוגים, תסבירו.
אורן: קודם כל תטעמי, ואז אנחנו נגלה מה....הכנו כאן שתי גרסאות - האחת עם מונוסודיום גלוטמט והשנייה בלי מונוסודיום גלוטמט. אנחנו בעצם קוראים למונוסודיום אומאמי. אין על מונוסודיום גלוטמט, באמת. אני מכור לתבלין הזה". -
יש אנשים בישראל שלא מכניסים את זה לבית שלהם.
שחר: "הישראלים פשוט קוראים לזה אבקת מרק. זה הקטע, הם לא רואים אבקת מרק כמונוסודיום גלוטמט, אבל זה ליטרלי מה שאבקת מרק עושה. זאת אומרת, מגבירה את הטעמים, קושרת את הטעמים ומשדרגת אותם".
אורן: "ושמנו כאן קמצוץ. זה באמת הרבה פחות מהמלח והסוכר שיש בזה, הרבה פחות. המונוסודיום יהיה רבע מהיחס של הסוכר והמלח ביחד. אין על מונוסודיום גלוטמט, עושים לו יחסי ציבור מאוד רעים ואנחנו כאן כדי לתקן אותם". -
יש משהו שכל אחד מכם מכין והשני לא אוהב?
אורן: "פירות ים. בבית של שחר יודעים להכין לי תחליף עם פירות ים".
שחר: "במיה, מלוחייה, כל הדברים שיש להם מרקם רירי. פעם לא אהבתי חומוס. האסיאתיים לא באמת אוכלים חומוס". -
אתם מרגישים שבתחום שלכם יש פירגון מהקולגות?
שחר: "כן. אני חושב שמרימים אחד לשני, מנקודת המבט שלי זה תחום שמעורב בו המון אהבה. זאת אומרת, קשה לבוא להתעסק באוכל כשאתה מתעסק בריחוק ואתה מתעסק בכאילו פילוג או דברים כאלה".
אורן: "אני מרגיש קצת שונה ממה ששחר מתאר פה. הרבה אנשים מנסים לשים מקלות בגלגלים. אני חושב שיש הרבה קליקות בעולם הזה, יש הרבה פירגונים, אבל גם יש הרבה תככים שאני ער להם, אז אני לא יכול להגיד גם כאן שהכל מושלם, אבל אנחנו בחרנו להיות די בעולם שלנו כדי לא לקחת בזה חלק". -
יש לכם חברים מהתחום שבא לכם לפרגן למתכונים שלהם?
אורן: "יש כל כך הרבה. הראשון שאני אפרגן לו זה תומר אומנסקי. עכשיו, נשים רגע את המתכונים בצד. כשאנחנו יצאנו מהתוכנית תומר הזמין אותנו אליו הביתה לצלם איתו איזושהי מנה והוא נתן לנו חשיפה בסטורי שלו, נתן לנו טיפים כזה לתחילת הדרך, ואני מגדיר את תומר כמנטור שלנו. איזה חמוד".
שחר: "הוא באמת עוטף, מחבק, הוא ממש מנטור שלנו".
אורן: "יש גם אנשים שהלכו והוציאו לנו שמועות שאנחנו אינטרסנטים ו'רוצים ככה ורוצים ככה ותיזהרו מהם'. את השמות שלהם לא נגיד עכשיו".
מצאתם טעות לשון?