"אנחנו ישנים בלינה משותפת, ב-8:30 כולנו במיטה"

להאזנה

1. מה הסיפור של תאילנד? למה בעצם החלטתם לטוס לשנה דווקא עכשיו?

   "לפני 15 שנה, כשהכרתי את שירן, אמרתי לה שהחלום שלי זה לעשות טיול של שנה מסביב לעולם. אבל את יודעת איך זה, אני אומנם כל הזמן אומר לאנשים שאפשר לחיות אחרת ולנצל הזדמנויות – אבל פתאום כשזה נוגע אליי, דחיתי את זה כל החיים. בשנה האחרונה שירן ממש חיפשה מערכת חינוך שמתאימה לערכים שלנו ושל הילדים, ואז אמרתי לה 'שמעי, יש פה הזדמנות. בואי נטוס לשנה ונהיה בחינוך ביתי עם הילדים'".

2. ואחרי שנה?

   "האם נישאר רק בתאילנד או נמשיך? לא יודע עוד מה נעשה. אנחנו בינתיים מתאוששים מההגעה והנחיתה ובכלל מהסיפור החדש. עד עכשיו מדהים פה. הילדים מאושרים, מבחינתם זה עדיין סוג של טיול".

3. ולמה בעצם שמרתם את זה בסוד?

   "יש איזה שיר שרץ עכשיו באינסטגרם, שאומר בתרגום לעברית 'אל תספר לאף אחד את החלומות שלך, כי יש אנשים שאולי מחייכים אבל רוצים לראות אותך למטה. תן לתוצאות המעשים שלך לדבר'. זה זה. אני לא מספר כל דבר שבא לי לעשות בחיים. אני דמות חשופה, אבל היה לי חלום קטן שעל המעבר הזה אני לא אצטרך לדבר לעולם. שאני אוכל להיות בתאילנד שנה ולחזור לארץ כאילו לא קרה כלום. אבל אני מבין שאני חשוף, ויש לי גם קהל עוקבים נאמן, ואני לא מסתיר דברים. אז אני מספר את הדברים כשנוח לי וכשמתאים לי".

4. אתה מאוד שונה מעומר מילר של לפני 10 שנים.

   "כן, בדיוק חשבתי על זה, שלפני עשור ישבנו בחוף וראיינת אותי. לפני התאומים, לפני הכל. זה הייתה תקופה אחרת לגמרי".

5. אני לא אשכח שאתה וזוגתך אמרתם לי "הילדים נכנסים לחיים שלנו. אנחנו רק מארחים אותם". איפה ההצהרה הזאת תופסת אתכם היום?

   "לא הבנו כלום מהחיים, זה היה היופי. גם היום אני חושב שאנחנו לא מבינים הרבה מהחיים, רק שהיום אנחנו הרבה פחות יהירים. כן, הם הצטרפו לחיים שלנו, אבל לגמרי השתלטו עליהם. אנחנו קבוצה, אנחנו כת, כת המילרים. כן, הם לגמרי שינו את כל חיינו".

6. אותו עומר מילר שפגשתי אז, מה הוא היה אומר עליך היום?

   "אני מניח שהוא היה מלגלג מעט, כאחד שאז חשב שהוא טורף את העולם, ואוכל הכל, ופותח הכל, ומשקיע כספים, ובטוח שהוא הגיע לטופ. אני היום מבין שרחוק מזה. היום אני מרגיש שאני בפסגות הרבה יותר גבוהות והרבה יותר מרתקות והרבה יותר מרגשות".

7. איך נראה סדר יום שלך היום כאבא, כשאתה כבר לא צריך לצאת לסרביסים?

   "אני לא יוצא בכלל. אני ב-8:30 הולך לישון".

8. 20:30?!

   "20:30 אני במיטה, מת העולם. לא יעזור שום דבר".

9. והילדים שלך הולכים לישון?

   "הם הולכים לישון איתי. אנחנו ישנים בלינה משותפת, 20:30".

10. כולם ב-20:30?

    "כולם. ב-20:15 נכנסים למיטה, שירן מקריאה סיפור, מדברים קצת, אומרים תודות, וב-20:30 כיבוי אורות מה שנקרא. ואנחנו מתעלפים כולנו ומתעוררים בבוקר".

11. מתי?

    "אני מתעורר בערך ב-5:30, 5:00. אני הראשון שמתעורר. אני יוצא החוצה, יוצא לגינה, מתאמן, עושה ספורט. לקראת 7:00 הילדים קמים, ואז מתחיל היום. אם זה צילומים, אם זה שיתופי פעולה מסחריים, המון עבודה משותפת עם שירן, צילומים של קורסים דיגיטליים שהתחלתי למכור לא מזמן, קבוצות קיטו שאני מנהל בלי סוף".

12. כמה שנים אתה כבר בתזונה הזו?

    "שש שנים. ברגע שהתחילה הקורונה בערך. רזיתי 30 קילו בחצי השנה הראשונה של הקיטו. אחר כך כבר עליתי, ירדתי, עליתי, ירדתי. אני לא איזה קפדן גדול בלשמור על משקל, זה לא מעניין אותי. אבל אני מרגיש הרבה יותר טוב, הרבה יותר חזק, הרבה יותר ערני, הרבה יותר מפוקס".

13. אתה נשבר לפעמים?

    "אני יוצא מהתזונה 4-5 פעמים בשנה, ואני חושב שזה חשוב לעשות את הדבר הזה, גם ברמה הפיזיולוגית שלנו אבל גם ברמה הנפשית. תמיד הייתי גאה בזה שאני, למרות הקרוהן והכל, מחפש את הביס המושלם. אני חושב שכשאתה נכנס לתזונה הזאת אתה צריך להקפיד מאוד על השנה הראשונה, ואחרי שנה, כשהמצב שלך משתפר, אתה יכול להרשות לעצמך את הבריחות האלה. אני קצת כורת לעצמי את הענף שאני יושב עליו, אבל הבעיה שרוב האנשים לומדים באינסטגרם איך לעשות קיטו ולא עושים קיטו מדויק, ואז הם פוגעים בעצמם. כשאתה לומד לעשות את זה מדויק, אתה משנה את החיים שלך לחלוטין".

14. אנשים רבים את חייהם על הנושאים האלה. גם אתה מנהל לא מעט מאבקים, למשל כשאתה מעלה סרטון עם המלצות תזונתיות מסוימות.

    "אנשים משוגעים בגדול, רבים בטירוף! הם חושבים במונחים של כת".

15. ויש גם את הצד השני, של אנשים שאומרים לך "איך אתה אוכל כאלה כמויות של ביצים".

    "בתחילת הדרך עוד הייתי מנהל דיונים בנושא, היום אני ממש לא. אני פשוט אומר את האמת שלי ומשתף את החיים שלי ושל המשפחה שלי. אני לא כופה על אף אחד, לא כופה עלייך לאכול עכשיו שומן, ולא כופה עלייך להפסיק לאכול פחמימות. אני כן משתדל להנחיל לאנשים בבית שהרבה יותר גרוע ממה שאתה מכניס לפה שלך, זה הסטרס שאתה חי בו. הסטרס הזה מטריד אותי יותר מאשר הריבים על הכולסטרול הגבוה שלי. אגב, יש לי LDL 88, מאוד נמוך יחסית לקיטוגני".

16. חיית בסטרס גבוה?

    "חייתי כל יום על 9,000. אם היום אני הולך לישון ב-8:30 וקם ב-5:30, פעם הייתי הולך לישון ב-5:30 וקם ב-7:00 בבוקר. עובד בטירוף, רב עם שותפים, רב עם העוקבים שלי, רב עם הלקוחות שלי, רב עם מבקרי אוכל כמו שאת זוכרת, רב איתך, רב עם כולם! ואגב, בהנאה גדולה הייתי עושה את זה, הייתי עושה את זה בכיף. אבל כן, בסטרס מטורף, וכל היום יושב על המספרים ובודק ומאכיל. בשיא ההצלחה, במירכאות, הייתי מאכיל 3,000-4,000 איש ביום. חדר האוכל, שולחן, סוסו, חופים".

17. היום אתה לא רואה את זה כהצלחה?

    "אני לא רואה בזה כישלון, אבל זה עוד משהו שסימנתי עליו וי, ואני מאוד גאה בו. אני גאה בכל אחד מהעסקים שלי. חדר האוכל היא בעיניי אחת המסעדות הכי טובות שהיו בתל אביב אי פעם. היום הרבה מנסים לעשות בסגנון הזה. אבל היום ההגדרות שלי להצלחה הן מעט שונות. אני לא אומר את זה כביקורת, זה לא מעניין אותי, אבל כשאני רואה הורה שחייו לא השתנו בעקבות לידת ילדיו, קצת עצוב לי בשבילו. כי אני חושב שזה משהו שהוא כמו אגרוף שמתפוצץ, אמור לזעזע אותך. אני התחלתי לבכות מהיום שיש לי ילדים, אני הרבה יותר בכיין. כשהגיע 7 באוקטובר ישבתי בבית יומיים ובכיתי".

18. יש סקאלה - יש לא להשתנות בכלל בעקבות הילדים שלך, ויש קיצון שהוא וואו. אתם הפכתם להיות אנשים שונים בתכלית.

    "אני חושב שזה היה איזה משהו בכוכבים באותה תקופה, את יודעת, זה לא רק שנולדו הילדים. התחיל משבר גיל 40, והייתה גם קורונה פתאום שאילצה אותי להיות בבית. אם לא הייתה הקורונה, כנראה היינו גרושים היום. כי אני הייתי ממשיך בשיא הכוח עם המסעדות, והיא הייתה יושבת בבית עם תאומים, וכנראה גם לא הייתה נולדת ילדה שלישית, והיינו מתגרשים כמו שקורה להרבה אנשים אחרים. המגפה העולמית הזאת, עם כל הצער שהיא הכניסה בעולם, גם הייתה מזל גדול. היא הכניסה אותי הביתה וגרמה לי פתאום לזהות איזה שקט. אגב, עד היום אין טבחים במסעדות בגלל הקורונה. אנשים צעירים אומרים לעצמם 'למה לי? למה לי ללכת להתאבד כדי שאיזה עומר יצעק עליי ויתעצבן עליי? נעשה דברים אחרים'. ואני גאה בהם".

19. היית מעלה היום מתכון שהוא לא קיטוגני בעליל?

    "אני לא עושה את זה יותר. כשפונים אליי עכשיו לעשות תוכנית טלוויזיה בקשת, או לעשות ייעוץ למסעדות, אם זה לא קיטוגני, או לא לפחות עומד בהגדרות שלי לתזונה נכונה, אני לא מסכים לקחת את זה. ביטלתי חוזים של מאות אלפי שקלים. יש לי שליחות במה שאני עושה היום. שנתיים וחצי-שלוש אני כבר לא עושה את זה".

20. כמה כסף הפסדת מההחלטה הזאת?

    "מאות אלפי שקלים. ישבתי עם רואה החשבון שלי, וראינו שאיבדתי 70% בערך מההכנסות שהייתי יכול לעשות באינסטגרם לעומת שנים קודמות. רק חוזים של אינסטגרם שאני מוותר עליהם עד היום. את יודעת, פונים אלינו אנשים כל הזמן, 'בוא תפרסם שוקולד מסוים, הוא 90%', אבל הוא מכין שמן קנולה, אז אני לא יכול. או נקניקיות, נקניקים וכאלה שהייתי עושה המון פעם. הפסדתי המון. אבל אני מרוויח את האינטגריטי שלי, שזה בעיניי היום הרבה יותר חשוב. כשאני מפרסם משהו, אנשים קונים. והם קונים כי הם סומכים עליי. אני לא מוכן להרוס את האמינות שלי. כשאני מפרסם מחבתות, אז זה יהיה מחבת נירוסטה. בגלל זה ביטלתי שת"פ שהיה לי עם מחבתות טפלון, לא מוכן! אני מפרסם רק מה שאני באמת מאמין בו ומה שאני משתמש בו בבית".

21. אתם המון ברשת, אתה ושירן, וגם הילדים. מה לא רואים שם?

    "בואי, לא נשחק אותה, אני משתדל לשדר כמה שיותר אמינות וכמה שיותר אותנטיות, אבל אני בחיים לא אראה את הילדים שלי בוכים. עכשיו, זה לא שהם לא בוכים. הם ילדים, הם בוכים ברוך השם, אבל אני לא אראה את זה. אני לא אעמיד אותם במצב מביך כלשהו. אני לא אראה מריבות ביני לבין שירן, אבל אני כן אדבר על הדברים האלה. מי שמסתכל באינסטגרם וחושב 'אה, עומר ושירן, איזה זוגיות, הם בחיים לא רבים', אחי, תתבגר".

22. על מה אתם רבים?

    "על זה שאני פה היום, בסדר? כי יש לנו מלא דברים לעשות, אנחנו טסים מחר, יש מלא עבודה, אז היא התעצבנה. אבל את יודעת, זה שטויות, אנחנו רואים את החיים אחרת היום, אנחנו נורא מפרגנים אחד לשנייה, ומה לעשות, גם להיות פה עכשיו זה חלק מהפרנסה שלי. אז יכולים להיות ויכוחים, יכולות להיות מריבות, אבל מאוד קלושים. אנחנו באמת לא רבים הרבה".

23. מה המנה שאתה מכין הכי הרבה בבית?

    "אני חושב שסטייקים. הילדים שלי קרניבורים לגמרי. כמעט כל יום זה מה שהם רוצים - או סטייקים וביצה, או ביצה עם סטייק, כל מיני שילובים. זה מה שהם אוכלים בוקר, צהריים וערב".

24. בוקר, צהריים וערב?!

    "כן".

25. מבחינתך הם יכולים לאכול מה שהם רוצים?

    "בבית לא. בבית יש לנו כללים מאוד ברורים. אין לנו מזון מעובד בבית כמעט בכלל, אבא מכין קטשופ, אבא מכין מיונז, אבא מכין סטייקים, אבא מכין גלידות. אבל זה לא בכפייה, זה לא ש'אסור לך בבית, אל תאכל', ממש לא. מגיל מאוד צעיר זה תמיד מלווה בהסברים מה נכון לנו, מה בריא לנו. אבל אם הם עכשיו הולכים ליום הולדת, לא עלינו, של אחד הילדים בגן - אז הבת שלי הגדולה, מון, לא תיגע בזה, כי היא לא מסוגלת לאכול את זה. אבל הילדים, ריי ולוסיה, כשהם אצל חברים הם טועמים, בעיקר הקטנטונת שלי. כשהם הולכים לחבר, או ליום הולדת, אני לא רוצה לכבות אותם ולא רוצה למנוע מהם ולא רוצה לשלוח איתם עוגה, לא".

26. באופן כללי המפגשים שלהם עם העולם החיצון שונים מאוד ממה שיש להם בבית. גם בעניין הלינה המשותפת.

    "אני אשמח שהילדים שלי יהיו אחרים, אין לי שום בעיה. אני לא מחפש לעשות פס ייצור".

27. הם שואלים אבל?

    "הם שאלו אותנו למה הילדים האחרים ישנים בנפרד מההורים. אמרנו להם 'אתם רוצים לישון בנפרד? אפשר בקלות לארגן את זה'. והם אמרו 'לא'. זה הגיע משירן. כשהם היו בני שנה בערך היא שאלה 'מה דעתך שנחבר את המיטות? נסדר מזרן מזרן מזרן, ופשוט נלך לישון ביחד בלי הרדמות. פשוט נכנסים למיטה כולם, הם יירדמו ואנחנו נצא'. וזרמתי איתה".

28. ואיך זה נהיה שכולם הולכים לישון ב-20:30?

    "כולנו עייפים נורא! אנחנו מתעלפים וזה נורא כיף. יש משהו בחיבוק הזה. אני חושב שגם זה, אגב, ממש ממש התחזק והתעצם ב-7 באוקטובר. רצינו אותם צמודים אלינו, לא לשחרר. היינו עוד בהוד השרון, אני זוכר, ומאז אנחנו לא מסוגלים אחרת. זה איכשהו גם מסדר לנו את הלו"ז. אנחנו יודעים שב-8:30 כולנו במיטה. אני ממש ממש חושב שזה אחד הדברים הכי טובים שעשינו כמשפחה. זה גם התחבר לי נורא לאורח החיים הקיטוגני והכל, הטבעי".

29. מה לדעתך המתכון הכי טוב שלך?

    "לפני חצי שנה עשיתי נקניק פסטרמה כזה, ז'מבון, אבל כשר, משלושה מרכיבים, מעוף. וזה התפוצץ בטירוף, במיליוני צפיות. זה גורם לי לגאווה ענקית, כי לפחות אחת ליום אני מקבל תמונה מאיזה אמא שהכינה כריך לבית ספר עם הנקניק הזה. ואני אומר, וואללה, כל בית שהצלחתי להכניס אליו נקניק שהוא לא מעובד, והילדים אוכלים אותו בבית ספר, בגן, או סתם ככה בצלחת נקניקים שאמא עשתה להם, זה משמח אותי בטירוף. יש גם עוגת שוקולד שעשיתי ללא גלוטן, קראתי לה עוגת שוקולד לגן. ומלא גננות כותבות לי 'וואו, העוגה הזאת מככבת אצלנו'. להגיד לך שזה היצירות הקולינריות הכי גדולות בעולם - לא, אבל אלה הדברים שהכי מרגשים אותי היום".

30. אתה אוהב את החשיפה ברשת, או שלפעמים אתה אומר לעצמך "אני מת לסגור הכל וללכת לשקט שלי, לעשות ויפאסנות בשומן בקר"?

    "ויפאסנה בשומן בקר נשמע משהו מגרה ביותר, אני אחשוב על זה. אני נהנה מהחשיפה, אין לי בעיה עם החשיפה. אם פעם הייתי ברשת בעיקר כדי לקדם את העסקים שלי וגם את האגו שלי, היום אני בעיקר רואה בזה סוג של שליחות".

31. זה נשמע שהפכת גם להיות רוחני יותר.

    "בהחלט".

32. איפה זה בא לידי ביטוי?

    "בצורת המחשבה, בהתבוננות על הדברים הקטנים בחיים, בהכרת התודה, כמעט בהכל. יש משהו בלהגיד תודה בסוף יום שהוא הרבה מעבר לרוחני, אני חושב שזה משפיע לך פיזית על הגוף. זה מוריד את הסטרס. ויש משהו נורא מחבר בזה שהבת שלך פתאום אומרת 'אבא, תודה רבה שהיום באת לאסוף אותי מוקדם מהגן'".

33. מה החלום שלך היום?

    "אין תענוג כזה להגיד לילד שלך 'ריי, לך ללול ותביא כמה ביצים'. הוא פשוט הולך עם סלסילה, אוסף ביצים, הוא רואה את התרנגולת בדיוק מטילה, פק פק פק, הוא לוקח את הביצה. אין יותר כיף מזה. זה היה החלום, ככה ראיתי את החלום שלי, שהילדים שלי הולכים ולוקחים את הביצה מהתרנגולת, שקוטפים מלפפון ועגבנייה מהגינה שלנו, שכל הגינה שלנו עצי פרי, ענבים ואפרסקים ואבוקדו. כל עוד אני מצליח כל ערב להיות עם הילדים שלי לראות שקיעה - ניצחתי את העולם".