לשתות יין, להרוויח חשמל: ההמצאה הישראלית שכבשה את המדבר

לרגל חג הסוכות, זו הזדמנות להציץ בחדשנות הישראלית שצומחת דווקא מתוך החום והאבק של המדבר. ישראל, שתמיד נחשבה לאחת המובילות בעולם בחקלאות, ממשיכה לשלב בין מסורת של אדמה ויזמות לבין חדשנות טכנולוגית פורצת דרך. בשנים האחרונות מתבהרת מגמה: אומת הסטארט־אפ לא מסתפקת עוד באפליקציות ובבינה מלאכותית – היא מפתחת גם פתרונות חכמים לשדות ולכרמים.

אחד המקומות שמובילים את השילוב הזה הוא "פרונטיר" – מרכז חדשנות עסקי לחקלאות מדברית ברמת נגב, בבעלות המועצה האזורית רמת נגב וקבוצת אריאלי. המרכז מפעיל תוכנית ייחודית שמלווה סטארט־אפים בתחומי החקלאות והאקלים, ומסייע להם להפוך רעיונות ניסיוניים למיזמים עסקיים בני קיימא.

בין החברות שנבחרו לקחת חלק בתוכנית בולטות שתי יזמיות כחול־לבן שמצליחות לשלב בין יין לשמש: SolarWine ו־Agrilight. שתיהן עוסקות בתחום הצומח של אגרו־וולטאיקה – שילוב בין טכנולוגיות סולאריות לחקלאות, שמטרתו לייצר אנרגיה נקייה תוך שמירה על איכות הגידולים.

 הכרם במדבר שהוליד טכנולוגיה עולמית

הסיפור של SolarWine מתחיל בירוחם, שם חי ומגדל כרם דן גולדבלט – טייס באל־על ואיש חיל האוויר במילואים. לפני כשנתיים, כשהשמש המדברית הציקה לגפנים שלו, עלה בו רעיון פשוט אך מהפכני: ליצור מערכת שתווסת את קרינת השמש לצמחים ובו־בזמן תייצר אנרגיה סולארית.

אל גולדבלט הצטרף ד"ר אלי ספרא, מומחה ל־GIS וללמידת מכונה. יחד הם פיתחו מערכת אגרו־וולטאית ייחודית: חופת פאנלים סולאריים מתכווננים, הנעים לפי מסלול השמש ויוצרים הצללה מדויקת על הכרם. התוצאה – חשמל ירוק מצד אחד וענבים איכותיים מצד שני.

המערכת מצוידת בחיישנים שמנטרים את מצב הצמח, הקרקע וההשקיה, ומופעלת באמצעות אלגוריתם חכם שמחליט מתי להצליל ומתי לחשוף לאור. “זו מערכת שהיא WIN WIN”, אומר גולדבלט. “היא מייצרת תנאים אופטימליים לגידול, חוסכת במים, מעלה את ערך הענבים – ומאפשרת לחקלאי להרוויח גם מהפקת חשמל נקי”.

החזון של גולדבלט וספרא משתלב היטב ביעדי האנרגיה של ישראל, ששואפת להגיע ל־30% ייצור מאנרגיות מתחדשות עד 2030. “אין כמעט קרקע פנויה בישראל לפאנלים סולאריים”, מסביר גולדבלט, “והתחום האגרו־וולטאי הוא הפתרון המתבקש: ניצול כפול של שטח חקלאי קיים”.

SolarWine  נתמכת במענקים ממשרד האנרגיה ומרשות החדשנות, וכעת נמצאת בשלב גיוס Seed לקראת חדירה לשווקים נוספים. במסגרת תוכנית החדשנות של פרונטיר השתתפה החברה בשיתופי פעולה בינלאומיים, בהם תוכנית של קונסורציום מדבר האמריקאי (יוטה, נבדה ואריזונה). במהלך התוכנית טסו אנשי החברה לסנט ג’ורג’ וללאס וגאס, שם קיבלו ליווי עסקי ואגרונומי והחלו להיערך להתרחבות גלובלית.

הצל שמציל יבולים

בצד השני של המדבר, אגרילייט (Agrilight) פועלת על אותו עיקרון – אך עם טכנולוגיה שונה לגמרי. החברה נוסדה בשנת 2021 על ידי היזם הסדרתי אלישע רובין, שהקים ארבע חברות הייטק (שלוש מהן נמכרו לחברות ציבוריות בארה״ב), בשיתוף איש האנרגיה הסולארית יוסי פישר. כיום עומד בראש החברה אודי וילד, לשעבר מנכ״ל ענקית האנרגיה אדלטק, שמצא אתגר חדש: להגן על החקלאות מפני ההתחממות הגלובלית, ובאותה נשימה – להפיק ממנה אנרגיה.

"הבעיה עם ההתחממות הגלובלית אינה רק הטמפרטורות הגבוהות, אלא משך הזמן שהן נמשכות", מסביר וילד. "חשיפה ממושכת לחום קיצוני עלולה לחסל יבולים שלמים. אנחנו רוצים להפוך את קרינת השמש – האויב של החקלאי – לבעל ברית".

מערכת Agrilight, המבוססת על פטנט רשום, מציבה פאנלים סולאריים ניידים על מסילות מעל שדות חקלאיים. הפאנלים נעים באופן רוחבי לאורך היום, כך שהצל שלהם עוקב אחר שורות הגידול. המערכת מנוהלת על ידי סנסורים שמודדים טמפרטורה, לחות ועוצמת קרינה, ואלגוריתם מתרגם את הנתונים לפקודות מדויקות שמניעות את הפאנלים בזמן אמת.

כך ניתן לבחור אם לחשוף את הגידול לשמש או להצל עליו בשעות החמות – וכל זאת מבלי לפגוע בתפוקת האנרגיה. "המערכת שלנו מתאימה במיוחד למטעים ולכרמים", מסביר וילד, "והיא מאפשרת גם לחסוך במים וגם לשפר את איכות הפרי".

במסגרת שיתוף הפעולה עם פרונטיר, אגרילייט מפעילה מזה שנה וחצי פיילוט ברמת נגב, שמציג תוצאות מרשימות. "ראינו שיפור ממשי בגידולים וחיסכון ניכר במים", מספר וילד. "בקרוב נבחן את השפעת המערכת על 30 זני ענבים שונים כדי להבין כיצד כל אחד מגיב להצללה. כבר עכשיו אנחנו רואים שזנים שלא שרדו בעבר במדבר מצליחים לגדול בזכות המערכת". החברה מתכננת שלושה פיילוטים חדשים בישראל – שניים במרכז ואחד ברמת הגולן – ובתחילת השנה הבאה תתקין פיילוט ראשון בספרד, עם שאיפה להתרחב גם לאיטליה ולארה״ב.

כשהמדבר הופך להזדמנות

יריב ארז, מנכ״ל פרונטיר וראש תחום חקלאות אקלים בקבוצת אריאלי, רואה בשתי החברות סמל לשינוי עולמי. "שינויי האקלים מייצרים דחיפות לפתרונות חדשניים לגידול מזון באזורים צחיחים", הוא אומר. "מודלים מראים כי עד שנת 2100 כחמישה מיליארד בני אדם יחיו באזורים מדבריים. התחום האגרו־וולטאי נותן מענה כפול – גם מאפשר גידולים בתנאים קיצוניים וגם מנצל את קרינת השמש לייצור אנרגיה".

לדבריו, SolarWine ו־Agrilight מייצגות את רוח החדשנות של הנגב. "הן מוכיחות שאפשר לקחת את אתגרי המדבר – החום, הקרינה, המחסור במים – ולהפוך אותם להזדמנות עולמית. בפרונטיר אנחנו גאים ללוות אותן ולחבר אותן לשותפים בינלאומיים. מה שקורה כאן במדבר הישראלי משפיע ישירות על ביטחון המזון והאנרגיה של העולם כולו".