"אני אומר לך אחי, כולם ב-NFT"

לפני כחודש אירח ג'ימי פאלון בתכניתו את ביפל (Beeple), אמן שצייר ציור אחד כל יום במשך 5,000 ימים ומכר את היצירה המצטברת, בעצם איור עצום אחד שמורכב מ-5,000 חלקים, ב-69 מיליון דולר. ביפל, ששמו האמיתי והפחות מגניב הוא מייק וינקלמן – וככה או ככה, אף אחד לא שמע עליו עד השנה - ישב על הספה של פאלון כמו מגה סלב והסביר מה זה NFT ואיך הוא מכר בעזרתו את הציור ועשה מזה המון כסף.

וזה לא רק ביפל. סנופ דוג הוציא אלבום שכולו שירים שמכר כ-NFT; אלן דג'נרס מכרה כ-NFT את החלק בתוכנית שלה שבו היא מסבירה מה זה NFT. נייקי הוציאה ככה דגמי נעליים מיוחדים שהיא מוכרת, קוונטין טרנטינו מכר ככה חלק מתסריט פרי עטו, יוצרי "משפחת סימפסון" מכרו ככה פסלוני זהב של דמויות מהסדרה. לאו מסי השיק יקום שלם עם דמויות שלו כ-NFT, ואפילו לינדזי לוהאן - זוכרים אותה? מהניינטיז? - השיקה שיר כ-NFT. בקיצור, זה בכל מקום.

"רגע מה, אתה לא יודע מה זה NFT?"

קודם כל, NFT זה ראשי תיבות של Non-Fungible Token, ובתרגום מילולי - אסימון שלא ניתן להחלפה. בהסבר הכי פשוט שאפשר, מדובר באמצעי לרישום בעלות על יצירה. רועי קצירי, מנהל האתר Investing.com ישראל, מגדיר זאת כך: "NFT הוא בעצם תעודת בעלות דיגיטלית, ובניגוד לקבצים רגילים, הוא לא ניתן לשכפול או להעתקה. ייחוד נוסף שלו הוא שהסחר בו נעשה בלעדית במטבעות דיגיטליים, כמו אתריום".

כדי לפשט עוד יותר את הקונספט, בואו נחזור למקרה של ביפל: נניח שאתם אמנים ויש לכם אתר שבו אתם מציגים את היצירות שלכם. איך תמנעו ממישהו לקחת את אחת היצירות, להדפיס אותה ולטען שהיא שלו? תשמרו את היצירה כ-NFT, ומאותו רגע מסומן שאתם הבעלים המקוריים שלה. באותה צורה תוכלו להעביר את הבעלות על היצירה למישהו אחר, ומאותו רגע הוא יהפוך לבעלים שלה, מוגן על ידי NFT.

"לא נו, אי אפשר לזייף את זה"

אז NFT הוא בסך הכל תעודת בעלות, אבל ככזו היא אינה ניתנת לזיוף. למה? מפני שהבעלות נקבעת על הבלוקצ'יין, או בעברית "שרשרת בלוקים", מעין פנקס חשבונות דיגיטלי שמאפשר פעילות עסקית מאובטחת ללא צורך בגוף ניהול מרכזי, כמו בנק או חברת השקעות. בבסיס הבלוקצ'יין עומדת רשת מחשבים מבוזרת, כלומר כזו שאינה יושבת על (או נשלטת על ידי) שרת אחד. קצירי: "כל מסמכי ה-NFT נמצאים על הבלוקצ'יין, והם לא ניתנים לשינוי ללא הסכמה של כל המחשבים ברשת. כך נמנעת העברה לא חוקית של הקובץ". אם תרצו, אפשר לומר שבמקום ערבות בנקאית יש כאן ערבות הדדית.

 NFT (צילום: סאלי פאראג)
צילום: סאלי פאראג

ב-2017 הופקו 10,000 איורים יחודיים בחברת Larva Labs. כל איור, שנקרא "קריפטו פאנק", נשמר כ-NFT והוצע למכירה. המחירים התחילו במאות דולרים ודי מהר הגיעו למיליונים. זה היה המפץ של ה-NFT

טכנולוגיית הבלוקצ'יין פותחה כתשתית למסחר במטבע הדיגיטלי ביטקוין, אבל היא יכולה לשמש לכל סוג של מסחר דיגיטלי. בבסיס הטכנולוגיה קיימים "בלוקים" מוצפנים של מידע; בלי להיכנס להסברים טכניים מדי, כל בלוק מכיל טביעת אצבע דיגיטלית שמזהה אותו ומחברת אותו לבלוק הקודם בשרשרת, כך שכל שינוי נקלט מיד בשרשרת כולה ואינו מאושר ללא קונצנזוס של כלל המשתמשים. בהינתן שהשרשרת גלויה במלואה לכל המשתמשים, ובהיעדר מאגר נתונים אחד ויחיד שבו שמור המידע, הבלוקצ'יין נחשבת כמעט בלתי אפשרית לפריצה. יתרון אחר טמון בכך שהיעדר גוף מנהל פירושו היעדר עמלות, אבל עזבו את זה: בכל הנוגע ל-NFT, זה אומר שהוא נשמר כך שאין שום עוררין על האותנטיות שלו.

עם זאת, חסינות מפני זיוף אינה חסינות מטעויות: לפני כשבועיים נודע ש-NFT בשווי 300 אלף דולר נמכר בטעות ב-3,000 דולר בגלל טעות הקלדה. הנכס המדובר הוא חלק מפרויקט "מועדון היאכטות של הקוף המשועמם", אוסף של 10,000 איורים שהושקו באפריל האחרון כ-NFT ונהפכו כמעט מיד לסנסציה (ומכאן תג המחיר, מאות אלפי דולרים לכל איור). מוסר השכל: אם שותים - לא מקלידים.

"אז אני אגיד לך איך עושים מזה כסף"

ה-NFT של מסי נמכר תמורת יותר ממיליון דולר; ממש עכשיו נמכר האס.אם.אס הראשון שנשלח אי פעם ב-130 אלף יורו. הדברים האלה לא "שווים" את הסכומים האלה, זה רק הערך הנתפס שלהם, אבל זאת בדיוק הנקודה: השווי של כמעט כל NFT מבוסס על צפי לרווח עתידי. מי שקנה את היצירה של מסי מאמין שערכה  יעלה, בדיוק כמו אספן אמנות שקונה יצירה של ואן גוך. אבל באותה מידה, כמובן, ערכה של היצירה יכול לא לצמוח בכלל. קצירי: "צריך להסתכל על NFT כרעיון. ועל כל רעיון שיש בו פוטנציאל, אחד יאמין שהוא יצמח בצורה מטורפת ואחר יאמין פחות".

"נשמע לך מוזר? אז אתה לא מבין את הערך של משהו ייחודי"

אנשים קונים NFT בתקווה לראות רווח, אבל יש פה גם אלמנט משמעותי של שופוני. אדם יכול להציג את עיצוב הנעל החדשה של נייקי ולהגיד שהוא הבעלים הדיגיטלי שלו; אפשר לעשות עותקים, כמובן, אבל הם לא יהיו המקור. והייחודיות של המקור, בוודאי בעולם דיגיטלי שבו הכל ניתן לשכפול, היא לב העניין.

נועם רום מחברת NOVOS, המפתחת פלטפורמות אימון לגיימרים, נותן דוגמה מעולם הגיימינג: "נניח שהחברה שמפתחת את 'פורטנייט', אחד ממשחקי האונליין החזקים היום, מחליטה להוציא נשק או עיצוב דמות ייחודי. מי שיקנה את הנשק או הדמות הייחודיים יוכל להציג אותו, וכאן נכנס הערך החברתי. בסופו של דבר זה פנקס חשבונות שפתוח לכולם, כל אחד יכול לראות מי קנה מה. כבר היום רצים על הבלוקצ'יין אווטארים, דמויות, שהם NFT. אי אפשר לייצר עוד דמות כזו".

"עכשיו בוא תשמע איך זה התחיל" 

השימוש הראשון בבלוקצ'יין לרישום בעלות, או ה-NFT הראשון, נעשה ב-2014. זה היה סרטון וידאו קצר שמציג גרפיקה של צורות וצבעים; יצרו אותו ג'ניפר מק'קוי ובעלה קווין מק'קוי, שבדיוק השנה מכרו את ה-NFT ההיסטורי שלהם ב-1.4 מיליון דולר. ב-2017 יצרה חברה בשם Larva Labs אלגוריתם לאיור דמויות והפיקה בעזרתו 10,000 איורים ייחודיים. כל איור כזה, שנקרא "קריפטו פאנק", נשמר כ-NFT והוצע למכירה. המחירים פר איור, או ליתר דיוק פר NFT, התחילו במאות דולרים ודי מהר הגיעו למיליונים. זה כבר היה המפץ של ה-NFT.

 NFT (צילום: סאלי פאראג)
צילום: סאלי פאראג

ניר נעמני, יזם, משקיע ובעלים של הפודקאסט ״Web3, NFT’s ומה שביניהם״, בן 21: "צעירים ששיחקו במחשב - אלה עולמות שאתה קונה בהם מוצרים דיגיטליים. ילדים מבינים מה זה לקנות דבר וירטואלי שאין לו ערך בעולם האמיתי"

קצירי: "כולם זוכרים את הקריפטו פאנק, אבל האמת היא שב-2017 לא היה כזה שיגעון סביב ה-NFT. כולם דיברו אז על הנפקת מטבעות דיגיטליים, אבל תוך חצי שנה הגל שלהם התחיל לדעוך כשרגולטורים בעולם שאלו שאלות כמו איך מבטיחים את הזכויות של מי שקנה אותם, האם מדובר בנייר ערך שמופק באופן לא חוקי, ועוד. ב-2018 הגיעה ממש קריסה של המטבעות הדיגיטליים הפופולריים, והשנה וחצי הבאות נקראות 'חורף הקריפטו'. חבל ההצלה הגיע מיד אחרי התפרצות הקורונה, במרץ 2020: נפלו הבורסות, הביטקוין ירד  לשפל של 5,000 דולר. ומי נהנה? רשתות הבלוקצ'יין שמאפשרות חוזים חכמים. אגב, הרבה מאוד מהצמיחה של הרשתות האלו הגיע בזכות אמנים דיגיטליים כמו ביפל. אמנים החליטו לאמץ את טכנולוגיית ה-NFT כי היא מאפשרת להם למכור יצירות בלי מתווכים. העסקאות שהם עשו במטבעות דיגיטליים סייעו לקאמבק שלהם".

"דבר עם אנשים צעירים, הם לגמרי על זה"

משקיעים מבוגרים מתקשים להבין את ההיגיון שמאחורי ה-NFT ונוטים להיות חשדניים כלפי הרעיון כולו. צעירים שנולדו לתוך עולם דיגיטלי פחות חוששים ממנו, מה גם שרבים מהם רגילים לקנות מטבעות שאין להם ערך בעולם הרגיל - במשחקי האונליין שלהם. היזם והמשקיע ניר נעמני, יזם, משקיע ובעלים של הפודקאסט ״Web3, NFT’s ומה שביניהם מבית ידע שווה כסף״, בן 21: "עצם זה שאני צעיר נותן לי יתרון גדול בגמישות המחשבתית. נולדתי לטכנולוגיה ומגיל קטן השתמשתי באנגלית, מה שעזר לי ללמוד ולהבין. כמוני יש אלפי חבר'ה צעירים ששיחקו במחשב או השתמשו באפליקציות כמו 'פארמוויל' או פייסבוק, ואז 'פיפ"א' ו'פורטנייט'. אלה עולמות שאתה קונה בהם מוצרים דיגיטליים. ילדים מבינים מה זה לקנות דבר וירטואלי שאין לו ערך בעולם האמיתי".

"תדע לך שה-NFT זה חלק חשוב במהפכת ה-Web3"

בימיה הראשונים, האינטרנט הייתה מקור מידע. כמו עיתון שהיינו קוראים או מקסימום צופים בו. היום נהוג לכנות את השלב הזה באבולוציה שלה בשם Web 1. בשלב הבא, Web 2, קיבלנו רשת שבה המשתמשים עצמם מייצרים תוכן – למשל ברשתות החברתיות – ולצדם משגשגים אתרי ענק כמו "אמזון" ו-eBay שבהם המשתמשים קונים ומוכרים. Web 3, שלב שאנחנו נמצאים איפשהו בתחילתו, הוא השחרור מהחברות הגדולות - כשהמשתמש הוא הבעלים של התוכן שלו ללא תיווך של חברה חיצונית, והאמן הוא הבעלים של היצירה שלו.

"קרוב לחמישה מיליארד אנשים בעולם מחוברים לאינטרנט, מתוכם 300 מיליון סוחרים במטבעות דיגיטליים ורק כמיליון ב-NFT. זה עדיין מאוד בהתחלה, אבל במאקרו זה לגמרי פה כדי להישאר", אומר ניר נעמני. "ברגע שמבינים אפילו טיפה את הטכנולוגיה ואת ההזדמנויות - בגיימינג, בבנקאות – ברור שזה הדור הבא של האינטרנט. במיקרו הרבה מאוד מהפרויקטים יפלו ויתרסקו, לא לחינם משווים את זה לבועת הדוט קום של שנות ה-2000 ולהתרסקות של המטבעות הדיגיטליים. לי באופן אישי יש NFT, אבל לא בשביל לעשות מזה כסף. זה חלק מהפורטפוליו שלי כי אני מאמין בזה, ומה שמעניין אותי זה הוא שזה העתיד. ההזדמנות העסקית חשובה, אבל היא רק חלק מזה ולא המרכז".

"וזה עוד כלום לעומת מה שיקרה כשיגיע המטאוורס"

העתיד הוא ה"מטאוורס", חזון שאומר ככה: אם כרגע כולנו מתקשרים בווטסאפ, מקסימום בזום, הרי שבעתיד הקרוב נתקשר זה עם זה במרחבים וירטואליים. במובנים רבים ננהל חיים שלמים מחוץ למציאות האמיתית; אם ראיתם את הסרט הקצת מוזר שהפיקה פייסבוק סביב שינוי שמה ל"מטא" (קיצור של מטאוורס, כן?), אז זה בדיוק הכיוון: פגישה על חללית, שבה מדברים זה עם זה קוף וג'ימי הנדריקס, כי זאת הסביבה הווירטואלית שבה בחרנו להיפגש ואלו האווטארים או הדמויות שבהן בחרו השותפים לשיחה.

NFT של טרנטינו

סנופ דוג הוציא אלבום שכולו שירים שמכר כ-NFT, אלן דג'נרס מכרה כ-NFT את החלק בתוכנית שלה שבו היא מסבירה מה זה NFT. נייקי הוציאה ככה דגמי נעליים מיוחדים וקוונטין טרנטינו מכר ככה חלק מתסריט פרי עטו

במטאוורס נוכל להחזיק בית ולהציג בו את כל מה שרכשנו ב-NFT, ויותר מזה: הבית עצמו יכול להיות NFT. אם מישהו ימכור למשל עותק דיגיטלי של גרייסלנד, האחוזה של אלביס פרסלי, תוכלו לרכוש אותו ולגור בגרייסלנד במטאוורס. ואם הבית שלכם במציאות הוא דירת שלושה חדרים בגבעתיים, את זה אף אחד לא צריך לדעת.

נעמני: "יש אנשים שנכנסים היום ל-NFT כדי לעשות כסף מהיר, ויש שמאמינים באפשרויות שיוצרת הטכנולוגיה ולכן משקיעים בה. זה כמו הריאיון המפורסם מ-1995 עם ביל גייטס על האינטרנט: הוא מדבר וכל הקהל צוחק, כי זה היה כל כך בחיתוליו. זה פשוט טבע האדם. רבים לא רוצים להבין ומתנגדים לשינויים".

"וכבר קורים עם זה דברים גדולים בגיימינג ובספורט"

"נניח שגיימר מתחיל שומר כ-NFT את הסטטיסטיקות של המשחק הראשון שלו אי פעם", מניח נועם רום מ-NOVOS. "הוא יכול להציע את זה למכירה, ומישהו יביט איך הוא משחק ויחשוב שיש פה פוטנציאל. הוא יקנה את הסטטיסטיקות האלה, ובינתיים השחקן הזה ישתפר יהיה אחד הטובים בעולם. ברור שהערך של ה-NFT הראשון שלו יעלה מאוד. לחלופין, הגיימר יכול לשמור לעצמו את ה-NFT ולדעת שאם הוא רק ישתפר, הערך שלו יגדל".

עולם מופלא אחר שבו ה-NFT כבר לוקח חלק משמעותי הוא ה"פנטזי פוטבול", שבו המשתתפים יוצרים קבוצת כדורגל דמיונית שבה "משחקים" שחקנים מהעולם האמיתי, ומרוויחים או מפסידים מדי שבוע בהתאם ליכולת שמראים השחקנים במשחקים שמתקיימים במציאות. בעולם ה-NFT, חברה בשם So Rare יצרה קלפים לשחקנים ממספר ליגות ברחבי העולם. הקלפים מגיעים בשלוש רמות לכל שחקן - צהוב (אלף עותקים לשחקן), אדום (מאה עותקים) וכחול (עשרה עותקים). מחיר הקלף הוא ביחס הפוך לשכיחותו, כך שאם רכשת מלכתחילה המון קלפים כחולים והשחקנים ש"קנית" מככבים במציאות, הרווחים הם עצומים. אם השקעת פחות ובנית קבוצה שכולה צהובים, הרווחים יהיו כמובן צנועים יותר.

"בתיאוריה, יש בזה משהו לא הוגן", אומר רז ארד, שמשחק בליגה. "אני לא יכול כרגע להרשות לעצמי לקנות את מסי, למשל, אז מי שעולה בקבוצה עם מסי כנראה ינצח בשבוע נתון. מצד שני, מתוך 70 אלף משתתפים כבר יצא לי להיות במקום ה-700, ואתה עדיין מרוויח דברים. זה גם נורא כיף, כי זה מאפשר לך מצד אחד להיות מנג'ר ולהקים קבוצה, ומצד שני להיות סקאוט, לחפש שחקנים שערך הקלף שלהם כרגע נמוך, אבל אתה מאמין שהם הולכים להיות גדולים וערך הקלף שלהם יעלה. לי, למשל, יש קלף של אליאל פרץ שמשחק כרגע באוסטריה. הולך לו נהדר וערך הקלף שלו, שקניתי ממש בזול, רק עולה. יש לי גם את הקלף של מנור סולומון. אין לי עדיין איך לשחק איתו, כי הליגה הקרואטית שבה הוא משחק עדיין לא פתוחה ב-So Rare, אבל אם הוא יעבור לאיזו ליגה אירופית יותר רצינית – מה שאני מאמין שיקרה - הערך שלו יעלה ואוכל גם לשחק איתו בפנטזי ולהרוויח. הידע שלי בכדורגל מתורגם לרווח ממשי, זה הדבר הכי קרוב ללהיות אשכרה מאחורי הקלעים של עולם הכדורגל".

"ושמעת מה ה-NBA עושים ב-NFT?"

בעונת 2019-20 של ה-NBA הטביע לברון ג'יימס מול סקרמנטו קינגס וכמעט לקח איתו שחקן של הקינגס עד לטבעת. בחור בשם ג'סי שוורץ קנה את הסרטון שמתעד את הדאנק הזה כ-NFT ב-230 אלף דולר, וכיום מוערך שוויו בכמיליון דולר.

ה-NFT המדובר הוא תולדה של שיתוף פעולה בין ה-NBA לחברה בשם Dapper Labs, שמוכרת בעיקר בזכות משחק הפנטזי-כדורסל שלה, NBA Top Shots. בגדול הוא עובד בדיוק כמו ליגת הפנטזי פוטבול שתוארה לעיל, עם קלפים שמוצעים למכירה כ-NFT, עסק ש-780 מיליון דולר כבר החליפו בו ידיים. בשני הגופים ראו כי טוב, והפיצו גם 10,000 סרטונים ממשחקים כ-NFT.  

לא רק עולם הספורט נכנס ל-NFT. לאחרונה אפילו מקדונלד'ס, שחוגגת 40 שנה ל"מק'ריב" שלה (מדובר בצלעות חזיר, אל תצפו למצוא את זה בארץ), השיקה NFT לרגל המאורע. יש אלף ואחת דוגמאות כאלה, אבל הנקודה ברורה: גם עסקים גדולים מהעולם הישן כבר מכניסים רגל לבריכה החדשה הזו.

"אבל אחי, אל תרוץ ישר לקנות NFT"

"צריך לבוא מאוד מפוקחים לכל השקעה ב-NFT, אל תוציאו עשרות מיליונים", מזהיר רועי קצירי מ-Investing.com את מי שיש לו עשרות מיליונים להשקיע. "גם אם אתם מוצאים ב-NFT משהו מיוחד, אמן או יצירה שאתם רואים בהם איזשהו ערך רעיוני או טכנולוגי, מבחינה כלכלית זה עדיין שווה אפס וזה יכול גם להישאר ככה. פשוט תזכרו שהערך ייקבע רק על פי היצע וביקוש".

למשל, בובה מזהב של בארט סימפסון על סקייטבורד? רק אם אתם אוהבים את הסימפסונז. אני, למשל, אוהב ובהחלט שוקל לרכוש, כי מקסימום היא תעלה אבק על המדף בבית הווירטואלי שלי. ומי יודע, אולי מתישהו הסדרה הזו תרד מהמסך והערך של הבובה יעלה. למרות שרבאק, כבר 33 עונות. עוד יהיה Web 4  לפני שהיא תרד.