מלחמת חרבות ברזל החזירה אל מרכז התודעה את נושא המיגון. כולם רוצים דירות עם ממ"ד, ומי שאין ברשותו ממ"ד יודע כי עליו לצאת לחדר המדרגות. אך לדברי יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, ישנן כמה תפיסות מוטעות בקרב בעלי דירות בבתים משותפים לגבי אופן הפעולה המיטבי בעת התרעה.
לדברי גוברין, חדר מדרגות אינו בהכרח בטוח יותר מדירת המגורים. "אומרים שאם אין ברירה לך לחדר המדרגות כי זה האזור הפנימי ביותר בתוך הבניין. אם אנחנו לוקחים את הבניין הסטנדרטי, חדר מדרגות במרכז וארבע דירות בנויות מסביבו, אז בדרך כלל חדר המדרגות יהיה הכי פנימי. גם שם, חשוב לא להישאר בקומות הגבוהות, אלא לרדת לקומות הנמוכות. לא לקומת הכניסה שבה יש בדרך כלל זכוכית גדולה, אלא קומה ראשונה או שנייה, כדי להימנע מההדף, אבל ישנם גם חדרי מדרגות שחלק מקירותיהם חיצוניים, שבכל קומה יש חלון, ואז כבר צריך לבחון את המרחב. אם יש בניין שיש בו חדרי מדרגות עם פתחים משני הצדדים, עדיף במקרה לחפש את החדר הפנימי ביותר בתוך הדירה. הרעיון הוא לשהות במקום הפנימי ביותר התוך הבניין אם אין ממ"ד".
מה לגבי מקלטים? לא מדובר בפתרון עדיף?
"פעם היה מקובל לבנות מקלטים ציבוריים שכונתיים, ולאט לאט ירדו מהעניין הזה, בין היתר בשל עניין התחזוקה. חלק גדול מהרשויות לא תחזקו אותם כמו שצריך. מקלט בבניין הוא בהחלט בא בחשבון, אבל באבולוציה של הדיור, ככל שהמדינה התפתחה יותר ואנשים נהיו בעלי רכבים, המקום של המקלט התת-קרקעי גזל את המקום של כלי הרכב, חיפשו פתרונות אחרים והגיעו לעניין הממ"ד. התת-קרקע הפך למשהו ששווה כסף.
"בנוסף לכך, ככל שהאבולוציה של הדיור התפתחה, אנחנו מדברים על בניינים יותר גבוהים ולרוב בניינים בארבע קומות ומעלה הם כבר עם מעליות. זה מתחיל להיות מסובך גם בזמן התגובה וגם בשינוע של האנשים, להוריד אנשים מקומות גבוהות למקלט תת קרקעי, שתוך חצי דקה או דקה צריך לרדת למטה. זה לא עובד עם מעליות. אז אם אתה בקומה שלישית או רביעית תרוץ לחדר מדרגות ותרד למקלט, אבל בקומה חמישית, שישית, ובטח מעל - זה לא מעשי, גם מבחינת הטראפיק וגם מבחינת הזמנים של המעליות. נוסיף לזה עוד דבר שהתפתח אחר כך בממ"דים של היום, וזה סינון נגד מתקפת אב"כ. החיסרון הגדול שלהם הוא שהם נותנים תשובה טובה נגד הדף ורסיסים, אבל לא נגד פגיעה ישירה".
מה כן מעניק הגנה מפני פגיעה ישירה?
"ממ"ק (מרחב מוגן קומתי) נותן תשובה לכך. ממ"ד הוא תמיד חדר חיצוני, ויש כאלו שפונים לכיוון החושף אותם לפגיעת טילים ויש כאלו שלא. בממ"ק אתה חוזר לעניין של הגרעין של הבניין והוא תמיד יהיה פנימי ולכן המיגון שלו יותר טוב. החיסרון שלו הוא שאתה לא יכול לשים מיטה. אתה לפחות עם שלוש-ארבע משפחות נוספות. גם מקלט מגן מפני פגיעה ישירה. בצמודי קרקע ובבתים של 3 קומות וכך הלאה זה עדיף, גם על פני חדר מדרגות. גם חניונים תת קרקעיים בבנינים חדשים מוגנים יותר ביחס לממ״ד הביתי, רצוי באזור החניון הממוקם מתחת לבנין עצמו. זאת בתנאי שזמן הירידה לחניון עונה על זמן התגובה באזור בו נמצא הבניין".
סוגיה נוספת היא סינון מאב"כ שקיים בממ"דים אך לא במקלטים. "במסגרת החשיבה החדשה האם להישאר בממ"דים או בממ"קים, הייתי פותח את העניין של הסינון במקלטים. הסינון נבע מהפסיכוזה הגדולה שהייתה במלחמת המפרץ. עם זאת, גם אסד לפני כמה שנים השתמש בנשק כימי נגד תושבים בלי לחשוב פעמיים. אם חושבים על הכול, צריך לחשוב עד כמה סינון נחוץ".
מה הפתרונות המועדפים במרחב הציבורי?
"מפזרים מיגוניות. אבל אין פתרון. הבעיה, כפי שאני מבין, היא שלפיקוד העורף אין מידע לגבי מבני ציבור. זה טוב או לא טוב? עבר זמנו? מתאים מבחינת ריצה ומילוט? לא יודעים. אין תמונה ברורה לפיקוד העורף מה המצב ואתה שומע בגלל זה בחדשות שפיקוד העורף אומר שרשות מסוימת יכולה לחזור ללימודים, והרשות אומרת 'אתם חיים בסרט, אין לנו מקלטים באותם בתי ספר'. יכול להיות שמבחינה צבאית אפשר לחזור, אבל המצב לא ברור".
עכשיו התווסף פתרון נוסף, עם פתיחת תחנות הרכבת הקלה.
"נוסף למרחב הציבורי שטח תת-קרקעי וזה עוזר, אבל אלו תחנות שממוקמות במרחק של 500 מטר אחת מהשנייה. אם אתה במרחק של 50 מטר, תספיק להגיע אם אתה זריז, אם אתה במרחק של 250 מטר, לא תספיק לרוץ".
אז מה הפתרון הטוב ביותר במרחב הציבורי?
"לתפוס מחסה ולקוות לטוב".
מכלל הפתרונות, הוא מסכם, הממ"ק הוא הפתרון הטוב ביותר בעיניו, "אבל זה דורש עבודה וניתוח. לפיקוד העורף יש תמונה טובה מה נפגע ומתוך זה צריך לכנס את הדברים. לא בגלל מקרה אחד צריך לשנות דברים, אבל התחושה שלי היא שעדיף ממ"ק, אני חושב לא רק על הרקטות של החמאס, אלא גם על הטילים מחיזבאללה עם ראשי נפץ עוצמתיים. כמה שאתה נמצא בתוך הבניין פנימה אתה יותר מוגן".
נכתב על ידי כתבי מרכז הנדל"ן.