בעקבות חזרתם של אלפי עובדים זרים בענף הבנייה לארצות מוצאם, עומד הענף בפני משבר חמור, שייתכן כי זו רק תחילתו. אחת התוצאות של אובדן נתח משמעותי כל כך מכוח העבודה, היא התייקרות דרמטית בשכרם של אלה שבחרו להישאר בישראל, ומבקשים כעת לנצל את הביקושים העצומים לכל זוג ידיים עובדות. אך מאחר שגם כך הקבלנים סופגים כעת הפסדים גדולים בשל עצירת הבנייה באתרים, או במקרה הטוב צמצום העבודה, ייתכן שבקרוב רק מעטים יוכלו להמשיך ולשלם, והם מזהירים כעת כי "לפחות 50% מהאתרים ייעצרו לגמרי - כל עוד לא יגיעו עוד עובדים".
"המחיר לשעה של הפועלים עולה כבר עכשיו", מתריע בעלים של תאגיד כוח אדם לבנייה בשיחה עם מרכז הנדל"ן. "פועל בניין מרוויח בדרך כלל באזור ה-40 שקל לשעה, וכבר עכשיו אנו משלמים 10%-20% יותר לשעה לעובד. זה קורה כי חלק גדול מהעובדים הזרים בנדל"ן, שרובם מגיעים ממדינות כמו מולדובה וסין, חזרו למדינות שלהם. אלו שנשארו, אנחנו משתמשים בכל האמצעים שאפשר כדי לשכנע אותם להישאר. אומרים לעובד 'קח את הסיכון ואני אשלם לך קצת יותר'. 30%-40% מהעובדים הזרים כבר עזבו, מדובר באלפים.
"המדינה החזירה את כל אתרי הבנייה בכל הערים לעבודה, אבל התפוקה הממוצעת היא 20%, כשהטובים ביותר עובדים ב-60-70% תפוקה. אין 100 אחוז. הם עובדים עם ערבים ישראלים וזרים שנשארו פה". עוד לדבריו, על אף תחילת החזרתם של העובדים הפלסטינים לישראל – הדבר כרגע אינו מיועד לענף הנדל"ן. "לאן כן חזרו לעבודה 15,000 פלסטינים מהשטחים? לענף החקלאות. אף אחד מהם לא חזר לענף הבנייה. רק העובדים הזרים שנשארו בארץ עובדים עכשיו בבנייה. צריך לזכור שענף הבנייה מייצר עשרות אלפי מקומות עבודה. עובדי משאבות בטון, מיקסרים, רצפים, טייחים, אדריכלים ועוד, כך שהנזק שנוצר בעקבות ההשבתה שלו הוא אקספוננציאלי".
איך צפוי ההסכם המתגבש עם הודו להשפיע על התחום?
"העובדים הזרים החדשים שיגיעו מהודו, ירוויחו את השכר הסטנדרטי בענף, ויורידו חזרה גם את השכר של העובדים הקיימים, שכרגע נהנים מהביקוש הגדול. הלחץ שלנו הוא אחד - תביאו עובדים זרים ועכשיו, ובכמויות. בין 30-50 אלף לפחות. במקביל, תגדילו את המכסות של תאגידי כוח אדם. כרגע הם מוגבלים ל-1000 עובדים לתאגיד בלבד. התפוקה היום נמוכה, כולם מתעכבים, הזמן הולך ואוזל. מה יקרה אחרי המלחמה? לא יהיו דירות והמחירים יזנקו".
עוד הוא מסביר, כי החשש בענף הוא כי גם אם ייחתם ההסכם מול הודו, ייתכן וממשלת הודו לא תסכים לשלוח עובדים לישראל בגלל המצה הביטחוני, או שאנשים יפחדו להגיע. "אז מה זה עוזר לנו שיחתמו על הסכמים? צריך במקביל לשכנע את ההודים שאפשר לעבוד כאן בבטחה. אני מקווה שזה נעשה".
"אם אין פועלים שמייצרים רווח, האתרים ייסגרו"
סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ניר ינושבסקי, אומר כי "ברגע שנגרע כזה חלק משמעותי מההיצע של כוח האדם, ברור שהשוק יתערער ויהיה מי שינסה להעלות מחירים. אבל, מאחר שקבלני הביצוע פועלים ברווח נמוך, אין להם אינטרס להעלות את השכר. אני הרי צריך להיות מסוגל לשלם את זה, ולא נראה שהם יוכלו לעמוד בזה, גם אם העובד מבקש".
ינושבסקי מזהיר כי "לפחות 50% מהאתרים ייעצרו לגמרי כל עוד לא יגיעו עוד עובדים. אתה לא יכול להפעיל אתר בניה עם 30% מכוח העבודה. רק לפתוח את האתר עולה 200,000 שקל לחודש. אז אם אין פועלים שמייצרים רווח, האתרים ייסגרו. ייווצר מצב שיהיו אתרים שיעבדו בכמעט 100%, ויהיו כאלו שלא יעבדו בכלל. אלו שלא יעבדו ייסגרו לגמרי, אבל כמובן שזה תלוי מתי יגיעו עובדים זרים נוספים, ואם המדינה תעזור לקבלנים להחזיק את הראש מעל המים.
"סגירה של אתר בנייה אומרת שכל מערכת החוזים מתפרקת. היזם יצטרך לצאת למכרז חדש, למצוא קבלן חדש במחירים החדשים. קשה עדיין לדעת איך זה ישפיע על מחירי הדיור, אבל מי שיכול, לא ימכור עכשיו במחירי שפל. למכור במחירי הפסד זה לא מה שמקדם אותי.
הממשלה אישרה לפני כשבועיים את הגדלת מכסת העובדים הזרים ב-20,000 ב-4 פעימות ל-50,000, לעומת מכסה קיימת של 30,000 עובדים. במקביל משרד הבינוי והשיכון הגדיל את מכסת כח האדם של חברות הביצוע הזרות והעמיד על 12,000 עובדים ויגדיל אותן בעוד 3,000 עובדים ל-15 אלף. יש לציין שכיום על פי ההערכות שוהים בארץ 14 אלף פועלים זרים בלבד, וגם בטרם החלה המלחמה הוא היה נמוך משמעותית מהמכסה ועמד על 17 אלף בלבד. עוד החליטה הממשלה על הארכה אוטומטית של אשרות השהייה של עובדים זרים שכבר נמצאים בארץ ועובדים בענף הבנייה אשר תפוגת תוקף האשרה שלהם מתקרבת.
"לא ייתכן שהממשלה תשלם לאנשים לשבת בבית בחל"ת במקום לעבוד"
יוסי אברהמי, יו"ר ובעלי חברת הבנייה "יוסי אברהמי עבודות הנדסה אזרחית", מאשר כי הרבה מאוד פועלים עזבו את אתרי הבנייה, ומזהיר מפני עליית מחירי הדירות. "יש הרבה עובדים שעזבו, חלק מפחד, את חלק המדינה שלהם אספה בטיסות חינם כדי שיברחו מהארץ. בנוסף, אין עובדים פלסטינים, לא מעזה ולא מחברון. אז כמובן שמחיר העבודה עולה. ואם מחיר עלויות העבודה ימשיך לעלות - כמובן שגם המחיר של הדירות יעלה, כי אין ארוחות חינם. הגלגל מתגלגל".
לדברי ינושבסקי, "הקונספציה של המדינה, לפיה ייבוא של עובדים זרים לענף הבנייה באה על חשבון העובדים הישראליים, חייבת להשתנות. מדינת ישראל תמיד האמינה שלהביא עובד זר פוגע בעובדים הישראליים. אבל אין אף עובד ישראלי מובטל בענף הבנייה. אנחנו ענף שתמיד היה בו מחסור מבחינת עובדים. אותם עובדים שרוצים להביא מהודו, עובדים היום במקומות אחרים בעולם. באיחוד האמירויות עובדים כמה מיליוני הודים, שמרוויחים 2 דולרים לשעה. בארץ העלות שלהם לקבלן היא 80-100 שקל לשעה, וזה על עובד שבא מרצונו לעבוד. זה הזוי. זאת אחת הסיבות בגללן הדירות יקרות".
"אין מספיק עובדים, לכן הם יקרים, והמעסיקים מעסיקים מעט מדי. מי מרוויח מזה שאני משלם לעובד זר כל כך הרבה? המדינה מרוויחה מהמיסוי, התאגידים, כל מיני חבר'ה שפועלים בתחום. כדי לפתור את זה, אנחנו צריכים 200,000 עובדים זרים מיידית. 120,000 עובדים זה רק כדי לחזור למצב הקודם ולעמוד באתגרים החדשים של שיקום העוטף ושיפור המיגון.
"התפיסה של האוצר והגופים האחראיים לפיה העסקת העובדים הזרים פוגעת בהעסקת עובדים מקומיים, מיושנת ולא מחוברת לשטח. אם זה נכון, תוציאו צו 8 לכל העובדים הישראליים המובטלים שיבואו לעבוד. הם ירוויחו שכר הרבה יותר גבוה ממה שמשלמים בחקלאות. איפה האוצר עם כל הדיבורים על עבודה ישראלית? למה המדינה לא מגייסת את החרדים והערבים הישראלים שלא נמצאים במילואים ומחייבת אותם לעבוד בבנייה ובחקלאות? אנחנו יכולים להתאים את אתרי הבנייה לאיזו אוכלוסייה שצריך. לחרדים, למוסלמים, למי שיבוא. אתר הבנייה הוא אזור נוח וסטרילי, יש זמן להתפלל, התנאים הם טובים, וכן - העבודה היא פיזית. לא ייתכן שהממשלה תשלם לאנשים לשבת בבית בחל"ת במקום ללכת לעבוד. שלחו את מי שלא עושה צבא לעבוד. ואם ויתרתם על עבודה ישראלית - אז תביאו עובדים זרים וכמה שיותר".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הממשלה פועלת במגוון מישורים להחזיר את ענף הנדל״ן, עד כמה שניתן, לשגרת פעילות, בין היתר באתרי הבנייה בכל הארץ, בהתאם להנחיות פיקוד העורף וכן ליצירת פתרונות תעסוקה בענף".
נכתב על ידי כתבי מרכז הנדל"ן.